הפרעות אכילה
אתמול היתה לי שיחה רצינית עם הבת שלי (כמעט בת 19) שדווקא היא פתחה אותה. אמא אני חושבת שיש לי הפרעות אכילה קלות, אמרתי לה שאני חושבת שהיא צודקת.
מאז גיל ההתבגרות היה לה דימוי גוף בעייתי, היא לא אוהבת את הגוף שלה. רק כדי לסבר את האוזן, היא כמעט 1.70 ושוקלת 53 ק"ג, דהיינו היא רזה.
לאחרונה היא התחילה לעשות ספורט וכל זמנה הפנוי סובב סביב הנושא. היא כל הזמן נשקלת ובודקת אם אני מבחינה בהיצרות היקף הירכיים או ברווח שנוצר בין בירכיים הפנימיות.
היא אוכלת. לא בכאילו, באמת אוכלת, היא לא מקיאה/משלשלת או מרעיבה את עצמה והיא מאוד בריאה.
היא עובדת בבית קפה ומנצלת את הארוחה שמגיעה לה.
בשיחה עלו כמה נקודות שמאוד מטרידות אותי:
1. היא רואה במראה משהו אחר לגמרי ממה שכולם רואים והיא מודעת לזה. היא מודה שלעולם לא תהיה מרוצה מהגוף שלה.
2. היא אוכלת ומרגישה רגשות אשמה לגבי האוכל
3. העיסוק האובססיבי שלה לאחרונה בספורט, היא מבינה שצריך להוריד את המינון לפעמיים שלוש בשבוע ולא כל יום.
מה שמעודד אותי זה שהיא לא מכחישה כלום, היא מאוד כנה איתי ומודעת לזה שיש לה בעיה.
אשמח לעצות
אתמול היתה לי שיחה רצינית עם הבת שלי (כמעט בת 19) שדווקא היא פתחה אותה. אמא אני חושבת שיש לי הפרעות אכילה קלות, אמרתי לה שאני חושבת שהיא צודקת.
מאז גיל ההתבגרות היה לה דימוי גוף בעייתי, היא לא אוהבת את הגוף שלה. רק כדי לסבר את האוזן, היא כמעט 1.70 ושוקלת 53 ק"ג, דהיינו היא רזה.
לאחרונה היא התחילה לעשות ספורט וכל זמנה הפנוי סובב סביב הנושא. היא כל הזמן נשקלת ובודקת אם אני מבחינה בהיצרות היקף הירכיים או ברווח שנוצר בין בירכיים הפנימיות.
היא אוכלת. לא בכאילו, באמת אוכלת, היא לא מקיאה/משלשלת או מרעיבה את עצמה והיא מאוד בריאה.
היא עובדת בבית קפה ומנצלת את הארוחה שמגיעה לה.
בשיחה עלו כמה נקודות שמאוד מטרידות אותי:
1. היא רואה במראה משהו אחר לגמרי ממה שכולם רואים והיא מודעת לזה. היא מודה שלעולם לא תהיה מרוצה מהגוף שלה.
2. היא אוכלת ומרגישה רגשות אשמה לגבי האוכל
3. העיסוק האובססיבי שלה לאחרונה בספורט, היא מבינה שצריך להוריד את המינון לפעמיים שלוש בשבוע ולא כל יום.
מה שמעודד אותי זה שהיא לא מכחישה כלום, היא מאוד כנה איתי ומודעת לזה שיש לה בעיה.
אשמח לעצות
