מיכל - מצטערת וחושבת עליך... וגם רוצה להמליץ על מצנטר חצוצרות מעולה - שהביא שיטה מיוחדת ולא חודרנית כל כך - משיקגו. אם זה בכלל רלוונטי - תחזרי אלי. דרך אגב - הוא גם מומחה פריון ואדם מדהים!! ביי ומתפללת עבורך.
כל השבוע חיפשתי סימן ממך והחזקתי אצבעות חזק. כואבת יחד איתך חמודה. אני מבקשת מימך אנא צרי קשר עם ד"ר טור כספא לפני הניתוח שהמליצו לך עליו. שווה לך לדבר איתו. אם אין לך את הטלפונים שנתתי לך הפרטים מופיעים בלוח המודעות של הפורום. אשמח לעזור בכל שאלה נוספת שיש לך שלך עדי
מחזקת את ידייך, ממש כאב לי לשמוע, רוצה כל כך לנחם אותך אבל אין לי מילים, רק העצב השתלט עלי מאוד. לכן שולחת לך חיבוק דובי גדול גדול והמון המון נשיקות ומתפללת לאלוהים שזו תהיה האכזבה האחרונה שלך. חזקי ואמצי.
מצתערת שזה לא הלך החודש.... טוב אז הלכתי לחפש מה אני עשיתי וזה היה לפרסקופיה והיסרוקופיה אבחנתית זה היה ממש בסדר ואני מה זה פחדנית... קצת כאב והיה רגיש שבוע בבית קצת התפנקות אבל שום דבר נורא מקווה שזה מה שיגרום להצלחה ושהגוש הזה יעלם הכי מהר שאפשר... שחר
מצטערת שזה לא הלך החודש.... טוב אז הלכתי לחפש מה אני עשיתי וזה היה לפרסקופיה והיסרוקופיה אבחנתית זה היה ממש בסדר ואני מה זה פחדנית... קצת כאב והיה רגיש שבוע בבית קצת התפנקות אבל שום דבר נורא מקווה שזה מה שיגרום להצלחה ושהגוש הזה יעלם הכי מהר שאפשר... שחר
אוף, אוף, אוף! כל כך קיויתי שתצליחי להראות לכולם שגם בלי הניתוח את יכולה... כנראה שיש דברים שהם גדולים מאיתנו. אז יהיה קשה ולא נוח, אבל המטרה מקדשת את האמצעים, נכון? כל צעד שאת עושה מוביל אותך יותר קרוב לתינוק שלך!
ולא ממש כואב..יש טיפה כאבים אח"כ, אופטלגין יכול להתגבר עליהם.. אחרי 3 ימים מקסימום את חדשה. דיברת עם הרופא שלך על האפשרות שיחליטו להוציא את החצוצרה במידה ויגלו בעיה תוך כדי הניתוח? זה פשוט יכול לחסוך לך ניתוח נוסף מאוחר יותר... מקווה שהכל יעבור בשלום. בהצלחה מירבי*
ממש קיויתי לשמוע ממך בשורות טובות הפעם...אני מאד מצטערת בשבילך לא אכתוב לך כמה חשוב לשמור על אופטימיות כי אני יודעת כמה שזה מעצבן אבל אני חושבת שהלפרוסקופיה היא בסה"כ צעד חיובי (למרות שעדיף היה שלא תצטרכי לעבור את זה) מקווה שאחרי הלפרו´ נשמע ממך רק בשורות טובות שולחת חיבוק וירטואלי
קצת באיחור, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא - זה נכון לגבי עיתוי ההודעה שלי וזה נכון לגבי הטיפולים שכולנו עוברות - לרובינו זה יצליח - במועד זה או אחר - צריך רק סבלנות שלרובינו כבר אין מקווה שביינתים התאוששת קצת שינסת מותניים - והמשכת בקרב גם אם לא את כל הקרבות ננצח - הרי מה שחשוב זה לנצח את המלחמה מתנצלת על מצב הרוח הפיוטי - ארטילרי - זה המצב האישי הלאומי וכו´. שיהיה לך בהצלחה, בניתוח ובהמשך שלך ונוס