הפרדוקס של זמננו..
הפרדוקס של זמננו הוא שיש לנו בנייינים יותר גבוהים, אך אופי קצר רוח. כבישים מהירים יותר ורחבים, אך נקודות מבט צרות יותר. אנו מבזבזים יותר רך יש לנו פחות, קונים יותר אך נהנים פחות. יש לנו בתים גדולים יותר, אך משפחות קטנות, יותר מחויבות ופחות זמן. יש לנו תארים אך פחות שכל ישר, יותר ידע ןפחות שיקולי דעת, יותר מומחים אך יותר בעיות, יותר תרופות ופחות בריאות. הכלפנו את רוכשנו,אך צמצמנו את ערכינו. אנחנו מדברים הרבה, אוהבים פחות ושונאים יותר מידיי. למדנו לבנות חיים לעצמנו אך איננו חיים אותם במלואם. הגענו לריח, חזרנו ממנו ואיננו סובלניים כלפי הזולת. הקפנו את החלל החיצון אך לא את הפנימי. ניקנו את האוויר אך זיהמנו את הנפש שלנו. אנו בעלי הכנסות גבוהות אך לא מוסר. הגברנו את הכמות וצמצמנו באיכות. אלו שמנים של אנשים יותר גבוהים עם אופי יותר חלש. כם יותר דרור אך פחות מאושרים. עם יותר אוכל ופחות תזונה. אלה ימים ששתי משכורות נכנסות הביתה אך ישנם יותר גירושין. אלו זמנים של בתים יותר יפים עם משפחות מופרדות. זהו זמן שמבלים מול חלון ראווה ופחות מאחורי דלת. וזו העת שבה הטכנולוגיה יכולה לקרב אליך מסר זה ובאותו זמן הנך יכול להחליט לשנות. "אל תשמור שום דבר לאירוע מיוחד, כל יום שאתה חי הינו אירוע מיוחד לכן..." קרא יותר ונקה פחות - שב במרפסת, תהנה מהנוף מבלי להתסכל אך ורק בעשבים השוטים. בלה יתר זמן עם משפחתך וחבריך ופחות זמן בעבודה. החיים הם רצף של חוויות, להנות מהן ולא רק על מנת לשרוד. השתמש בכלים חדשים, לבש את בגדיך החדשים בשביל ללכת לסופרמרקטץ אל תשמור את הבושם היקר למסיבה מיוחדת, השתמש בו כל פעם שמתחשק לך. אם יש דבר ששווה לעשותו, הקשיב אליו, להתבונן בו - הזמן הוא עכשיו. אם היינו יודעים כמה זמן חיים נותר לנו, בטוח שהינו רוצים לבלות עם האוהבים עלינו, מבלים במסעדות ומברים במקומות היפים לנו כל כך. מעט דברים היו מכעיסים אותנו לו ידענו כמה החיים קצרים. היינו מחדשים קשרים עם חברים שמזמן לא פגשנו. היינו כותבים אותם מכתבים שתמיד רצינו. היינו חוזרים ואומרים להורינו, משפחה ולחברים עד כמה אנו אוהבים אותם. לכן אל תנסה לעצור, לעכב או לשמור שום דבר שיכול להוסיף חיוך ואושר לחייך כל יום, שעה דקה ושבוע. זה משהו מיוחד.
הפרדוקס של זמננו הוא שיש לנו בנייינים יותר גבוהים, אך אופי קצר רוח. כבישים מהירים יותר ורחבים, אך נקודות מבט צרות יותר. אנו מבזבזים יותר רך יש לנו פחות, קונים יותר אך נהנים פחות. יש לנו בתים גדולים יותר, אך משפחות קטנות, יותר מחויבות ופחות זמן. יש לנו תארים אך פחות שכל ישר, יותר ידע ןפחות שיקולי דעת, יותר מומחים אך יותר בעיות, יותר תרופות ופחות בריאות. הכלפנו את רוכשנו,אך צמצמנו את ערכינו. אנחנו מדברים הרבה, אוהבים פחות ושונאים יותר מידיי. למדנו לבנות חיים לעצמנו אך איננו חיים אותם במלואם. הגענו לריח, חזרנו ממנו ואיננו סובלניים כלפי הזולת. הקפנו את החלל החיצון אך לא את הפנימי. ניקנו את האוויר אך זיהמנו את הנפש שלנו. אנו בעלי הכנסות גבוהות אך לא מוסר. הגברנו את הכמות וצמצמנו באיכות. אלו שמנים של אנשים יותר גבוהים עם אופי יותר חלש. כם יותר דרור אך פחות מאושרים. עם יותר אוכל ופחות תזונה. אלה ימים ששתי משכורות נכנסות הביתה אך ישנם יותר גירושין. אלו זמנים של בתים יותר יפים עם משפחות מופרדות. זהו זמן שמבלים מול חלון ראווה ופחות מאחורי דלת. וזו העת שבה הטכנולוגיה יכולה לקרב אליך מסר זה ובאותו זמן הנך יכול להחליט לשנות. "אל תשמור שום דבר לאירוע מיוחד, כל יום שאתה חי הינו אירוע מיוחד לכן..." קרא יותר ונקה פחות - שב במרפסת, תהנה מהנוף מבלי להתסכל אך ורק בעשבים השוטים. בלה יתר זמן עם משפחתך וחבריך ופחות זמן בעבודה. החיים הם רצף של חוויות, להנות מהן ולא רק על מנת לשרוד. השתמש בכלים חדשים, לבש את בגדיך החדשים בשביל ללכת לסופרמרקטץ אל תשמור את הבושם היקר למסיבה מיוחדת, השתמש בו כל פעם שמתחשק לך. אם יש דבר ששווה לעשותו, הקשיב אליו, להתבונן בו - הזמן הוא עכשיו. אם היינו יודעים כמה זמן חיים נותר לנו, בטוח שהינו רוצים לבלות עם האוהבים עלינו, מבלים במסעדות ומברים במקומות היפים לנו כל כך. מעט דברים היו מכעיסים אותנו לו ידענו כמה החיים קצרים. היינו מחדשים קשרים עם חברים שמזמן לא פגשנו. היינו כותבים אותם מכתבים שתמיד רצינו. היינו חוזרים ואומרים להורינו, משפחה ולחברים עד כמה אנו אוהבים אותם. לכן אל תנסה לעצור, לעכב או לשמור שום דבר שיכול להוסיף חיוך ואושר לחייך כל יום, שעה דקה ושבוע. זה משהו מיוחד.
) *שומעת פינק פלוייד* *נמסה*