הפעם זו מלחמה.

[קיפודית ים]

הפעם זו מלחמה.

הורים יקרים שלי שמאוד אוהבים אותי. או לפחות אתם טוענים כך... אני כבר לא יודעת למה להאמין. בשבוע הבא מתחילים מועדי ב' שלי, והפעם, אם לא אצליח להוציא ציונים "נורמליים", כהגדרתכם, לא אוכל להמשיך ללמוד באוניברסיטה. פשוט לא תשלמו את שכר הלימוד שלי. עד מתי תמשיכו לשחק בי? כשאמרתי בחופשת השחרור שלי מהצבא שאני מעדיפה לעבוד שנה-שנתיים ורק אז ללמוד- הקמתם קול צעקה. אז הלכתי ישר ללמוד. ייללתם שהמצב הכלכלי חונק אתכם- אז במקום לעבוד וללמוד, או לעשות פר"ח וללמוד- עשיתי הכל. כדי שיהיה לי כסף ואוכל להקל עליכם. כשנגנב לי התרמיל לפני ארבעה חודשים, אני זו שהשלימה את החוסרים. אם שכחתם, נאלצתי לקנות משקפי ראייה חדשים. אפילו לא העזתי לבקש מכם! הייתי צריכה כסף, אז עבדתי עוד... בתחילת השבוע הודעתם לי, שאם לא אתחיל להוציא ציונים, לא תשלמו בשבילי את שכר הלימוד. אמא, את טוענת שזה עולה לך 30 אלף שקל בשנה. איך יכול להיות, אם שני שליש משכר הלימוד שלי שילמתי ממענק השחרור? אבא, סירבת לתת לי את המסמכים ממס הכנסה שהייתי צריכה כדי להגיש בקשה למלגה. אמרת שגם ככה לא יתנו לי כלום. איך יכולת היית כל כך בטוח, עד כדי כך שמנעת ממני אפילו את הסיכוי? רוב הזמן מימנתי לעצמי את האוכל. אני אמנם אוכלת מעט, אבל עדיין... עכשיו אני מבינה טוב מאוד ומעריכה את העניין של עריכת קניות במקום זול, ולהעדיף יוגורט כזה על אחר בגלל הבדל של שקל. איפה בחצי השנה האחרונה הייתם אתם? ומה על המשקפיים? לידיעתכם, נותרה לי עוד כחצי שנה עד שאסיים לשלם עליהם. מתי באתי אליכם לאחרונה בבקשה לעזרה כספית? לא נראה לי ששמעתם ממני בקשה כלשהי כבר המון זמן. בתחילת השנה שקלתי צעדים קיצוניים כדי להרוויח כסף ולשמור על רמת חיים סבירה, ואתם לא ידעתם מזה. אתם לא יודעים שכבר עכשיו אני בתחילתם של צעדים כאלה. ונניח שתפסיקו לסייע לי בשכר הלימוד. מה אעשה אז? מה יצא לכם מזה? אבא, תפסיק להיות נחמד אלי לייד החבר שלי. את הכבוד שהיה לי אליך- איבדת. אמא, מי את שתשפטי אותי ותגידי לי שהתשישות שלי בחודש האחרון היא לא תוצאה של תיזוזים כל השנה וניסיונות בלתי פוסקים לעמוד במטלות שלי בעבודה, בלימודים ועם החניכה שלי, ועוד להיות כמו כולם. רוצים לשמוע משהו? אני אבודה. אין לי מושג מה לעשות עם עצמי. זה מצב של מלחמה על החיים שלי. בשבוע הבא אני אמורה גם לחגוג יום הולדת, ומה שאני מאחלת לעצמי זה רק שקט ושלווה. אני מעדיפה למות מאשר להיות במצב הנוראי הזה של חוסר וודאות. בגלל התזמון הגרוע שלכם, אני מתה מפחד, עד כדי כך שאני לא יכולה להבין את מה שאני קוראת! ואם אכשל... לא תהיה לי עוד הזדמנות. לא אוכל להמשיך ללמוד. שיהיה לכם ברור- אני לא מתכוונת להישאר איתכם בבית. עדיף לי מקום אחר, בו האנשים אדישים אלי ולא מנסים בכוח לשים לי רגליים ולייאש אותי בתירוץ השחוק ולא אמין של "אנחנו רוצים את טובתך". אטומים, אם הייתם רוצים את טובתי הייתם זורקים לכיוון שלי קצת תשומת לב! הרי אתם דורשים את אותו הדבר ממני... אם אני יכולה- למה לא אתם? אני.

 

[היליx]

אני חושבת שראוי שתשלחי את המכתב..

הורים שלך ..בטוח זהם עושים זאת מתוך אהבה אך בכל זאת עלייך לדבר איתם להעמיד אותם על הדברים הללו בתור תלמידה מן המניין אני יודעת כמה קשה ללמוד ולעבוד יחדיו עליהם לעזור לך ולתמוך בך בעת הצורך את עודך ביתם אם תשמרי את הכעס את העניין זה יהרוס אותך את בוגרת זכותך לקבל החלטות ואם זאת גם להסביר להם את טעותם...שברור שנובעת מדאגה..אך מעיקה עלייך\ בהצלחה

 

[ה מוזה]

לנשום ...

לנשום עמוק ..לפני שאת עושה צעדים קיצוניים הורייך הם אלו הראשונים שרוצים לראות אותך מצליחה שרוצים שתהיי מאושרת .. את כל מה שכתבת כאן , הדאגה שלך למה שיהיה הלחץ והמתח שמכבידים עליך וכעת האיום שתלוי לו ..ומאיים חושבת שכדאי שתשתפי אותם בכל אלו .. רגע לפני שאת עושה צעדים קיצוניים .. אני מאמינה שבעצם גם את וגם ההורים רוצים את אותו הדבר ,רק אומרים זאת בדרך אחרת ויש גם את דרך הזהב ,דרך של פשרה של שיתוף של לדבר על מה שמפריע של לומר את מה שעל הלב .. ייתכן שהורייך חושבים שדרך הסנקציה הזו האיום הזה זו דרך לדרבן אותך ? ואם כך .. לא עדיף לומר להם שלא כך הדבר ..שאת במתח ובלחץ מחוסר הוודאות הזה , ועם כל המתח אינך פנויה נפשית להתרכז במה שבו את אמורה בלימודים , ולהצליח בהם . אני מאמינה ששיחת נפש שכזו תטהר את האווירה תגיעו להבנות .. ויהיה לך השקט הנפשי שאת כה זקוקה לו גם הורים לפעמים טועים יקירתי .. הם מבקשים את טובתך רק אולי לעיתים פוסעים בדרך שהיא לא הדרך הנכונה לממש את טובתך . אל תשמרי לך בבטן .. דברי איתם , שיחה מהלב שקשה לך , שאת זקוקה לתמיכה שלהם לא רק הכלכלית .. מקווה שתמצאו יחדיו את שביל הזהב

ומזל טוב לשבוע הבא - איחולי שקט ושלווה

 

[אילוניק]

קיפודית יקרה קצת אחרת אבל עם

נקודת השקפה אחרת נולדתי לחיים של כפית זהב מצופה יהלומים להורים שנולדו עם כפית וחורים מעופרת את עושרם ושלל תאריהם עשו הם בשתי ידהם ללא עזרה מאף אחד זוג צעיר שהקים משפחה ראשון סיים אבי את לימודיו ואחרי שנים עשתה זאת אימי מטופלת ב4 ילדים שעול הבית והילדים על כתפיהה ולמרות הקשיים היתה בפרוייקט פרח וסיימה את חוק לימודה שכל חיינו ריחף הפתגם והדוגמא היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה לאמור כמו שעשינו זאת ללא עזרה עשה זאת גם אתה גם אני למדתי וסיימתי לימודים אקדמיים הקמתי משפחה ולמדתי למבחנים שביד ימין פותר תרגילים ומתכוננן למבחנים ובייד שמאל אוחז בקבוק לתינוק שנולד לילות ללא שינה שלמחרת יום עבודה בן 9 שעות ולאחריו יום לימודים אוניברסטאי למרות עושרם לא קיבלתי אגורה אני זה שהלך ללמוד מרצוני מעמל כפיי ומכספי אני שמסביב עמדו וצצו השאלות מה לא עוזרים לך לא לא עזרו ואם עזרו ז היתה הלוואה שהוחזרה עד האגורה האחרונה כן ללא הנחות ללא הקלות ואם אחרתי בתשלום ידעו להעביר לי את המסר גם אם בדרכי נועם שאדם שמתחייב צריך לעמוד בהתחיבויותיו כן גם אותי לחצו בבית של שני הורים אקדמאים שמיסביבם רק אנשי אקדמיה מהרמה ומהשורה הראשונה של עולם האקדמיה וההשכלה שכל חבריי עם מכוניות ומה לא גמרתי את חוק לימודיי למרות הקשיים למרות הדיסלקציה והלחץ הבלתי פוסק למצויינות חברים שקיבלו 80 במוצע חגגו שבועות ואילו אני עם 85 קיבלתי קיטונות של ביקורת ודוגמאות לא חסרו גם בציון 90 פחדתי לספר כי פחות מ-100 הייתי ממש כישלון וההקדמה הארוכה למה הכי קל להאשים את ההורים ואל לך להלין על מועדי ב' הם לא היו בכיתה והם לא למדו והם גם לא נכשלו במועד הראשון והם גם לא איבדו או התרשלו בשמירה על התרמיל שלך את התרמיל שאת מה שהיה בתוכו את היית צריכה להשלים על טעויות משלמים והראשון לשלם זה את הדברים בידייך קומי איספי את עצמך ורק את בכוחך יכול תוכלי הכי קל זה לחפס אשמים לא יודע מה את לומדת אבל 30000 לשנה נראה לי סכום לא הגיוני ולמה לא לעשות פרח יש לדעת נכון השנים היפות הם השנים של אחר צבא חבר מסיבות והרצון לקרוע את החיים אבל אם את רוצה ללמוד ולהצליח את המפתח להצלחה זו זה את ואת ורק את 5 שנות לימוד היו לי ולא 4 למה כי באחרונה כשלתי וגדול יכולתי להאשים את כל העולם ואחותו ועל הגיהנום שהיה לי בבית לא ארחיב היום אני עומד בזכות עצמי מצליח בזכות עצמי ללא עזרתם והנקמה מתוקה מכתב דומה שלחתי להם ובקשתי לדבר איתם בסיום הלימודים כל אשר על ליבי אמרתי ואת כל הקיטונות והכעס שפכתי לא עזרה בחתונה לא עזרה בכלום והנקמה הכי מתוקה זה שאני בחברת חבריהם קורה לעיתים ומדברים עליי אין להם ולו את הזכות לספר כמה עזרו לי ומבטי התימהון של החברים שלהם אומרים הכל אהה שכחתי לציין כל זה לצד אח שהיה על גבול המחוננות ואני מי אני אז נכון קנאתי בחברה ההוללים והמכייפים וליבי יצא למחוזות אחרים שאני למדתי והם קרעו את העיר ועיצה מכל הלב אני לא אבא שלך ובטח לא אמור להטיף לך ראי את הלימודים כמניה שלא שווה כלום ועם כל שנה שעוברת ההצלחה שלך תעלה את מחיר המניה ובבוא היום תוכלי לפרוט אותה לכסף וחיים עצמאיים קראתי את מה שכתבתי בסגנון כתיבה לא אופייני בכלל לי אבל סערת הרגשות והקשיים מהעבר שפגמו בכתיבתי מקווה שהצלחתי להעביר לך את המסר בטוח שאם תרצי ואת רוצה ע"פ כתיבך להצליח ומי שרוצה מצליח ואין מה שיעמוד בניך ובין ההצלחה מקווה שהצלחתי להעביר לך את המסר גם אם בצורה קצת מבולגנת בכתיבה ואחרון זכרי את זה שאמר כשהעלוהו למוקד אף על פי כן נוע תנוע ואת זה שהטביע את הפיתגם אם רוצים אין זו אגדה בכוחך ורק בכוחך תצליחי ובהצלחה

 

[המקופח]

קיפודית היי חזקה ואמיצה

אני מבקש ממך שתשמרי על עצמך ועל כבודך. אני אב לבת במצב יותר גרוע משלך אמא שלה לאחר השחרור זרקה אותה מביתה וגם את אחיה זרקה מהבית משום שלא הסכים לאבד צלם אנוש ולהעיד נגדי עדות שקר אז קיפודית יקרה אל תתני למכשולי החיים להפילך. תוכיחי לעצמך שאת חזקה מהורייך.אם הם לא מגבים אותך תגבי את עצמך למען עתידך וחלומך מאחל לך הצלחה והרבה תמיכה ומחזיק לך אצבעות ודאגה שלוחה אליך