הפינה של טוהר

טוהרtoar

New member
../images/Emo63.gif דבר תורה לפרשת "נשוא"

איסורי איסורים- טוב או רע ליהודים?
על אף הנימה החיובית-מה שעולה מדברי חז"ל שרש"י מביא בתחילת פרשת דיני נזיר: "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין" ידוע למי שממשיך לעקוב בפרק שהדברים לפתע משנים כיוון, כאשר אותו רש"י מביא מאמר אחר מחז"ל התוקף את הנזיר: "וכי באיזה נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין" לאותו מאמר יש המשך שאינו מצוטט ברש"י, שנראה מביא לידי הרמת גבה אצל אנשים מסויימים, שתפיסתם בנושא תורה ומצוות חייה טוב יותר עם המאמר הראשון: "ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה". ואין לראות בזה יוצא-דופן. אם ראיתם מאן-דהו [=מישהו] תמה על מאמר חז"ל זה אתם מוזמנים להפנותו למאמר אחר ממסכת נדרים של התלמוד הירושלמי, העוסק בסתם אדם שנודר: "רב דימי בשם רבי יצחק: לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים". ויש עוד. דברי חז"ל אלו יכולים להביא לתפיסה טובה יותר של מה זה תורה ומה זה הלכה כשהם מאירים את הקונספט הזה באור שונה מהמלל הפופולרי בו נתקלים ביום-יום.
בזאת לא גמרנו. יש אלו שישר אוהבים להניף זאת כדגל- די לכם עם ההחמרות המיותרות וכו. בלי לשאול: אז מה זה בעצם אומר
למה
אני חושב ששוכני פורום זה ירצו לרדת לעומקם של דברים. את העומק של רעיון זה, לדעתי, אפשר לשאוב ממאמר חז"ל אחר: "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה". הבעיה פה אינה הלגיטימיות להוסיף הגבלות מעבר למה שמופיע מפורש אלא שאין הפנמה ש"כשם שפרצופיהם שונים"- כך ההתמודדויות הרוחניות של האנשים שונות. למרות שהתורה כוללת כ318(תרי"ג) מצוות אין אף אדם, לעולם, שיכול לקיים את כולם! למה? סיבה פשוטה- הם לא נועדו לכולם. התורה מצווה את המלך הישראלי שלא ירבה לו נשים ולא ירבה לו סוסים. סתם אדם שירצה גם כן להסתפק באישה אחת ובסוס אחד, שיעשה מה שנראה לו אבל שלא יחשוב על עצו כ"מקפיד במצוות". זה לא שייך אליו כל העסק הזה. המלך שנמצא במלכוד של "הון ושלטון" נמצא בהתמודדות אמיתית בנקודות אלו, הבניה של העולם הרוחני שלו חייבת את המצוות האלו- לסתם אדם אחר הקפדה עליהם לא תוסיף כלום! אותו כנ"ל לכהנים שמצווים להתרחק משתיית משקאות משכרים שזה עלול ביותר למי שעסוקים ב"חינגות" ו"על האש" ימים רבים בשנה. סתם אדם, כנראה פחות ירגיש בכך צורך, אך אם רוצה בכל זאת,כל עוד אין היזק, שייערב לו. וכולי וכולי התורה שבכתב (המבוארה במסורת) מספיק רחבה לתת לכל פלח בחברה את המרשם המתאים לבניה רוחנית לפי נקודות ההתמודדות שלהם. אין צורך "להמציא את הגלגל" או יותר נכון לגבינו- לנפח את המימדים שלו מעבר.
הנקודה הזו הביאה אותי למוסר השכל רלוונטי לפה. על אף שכבר ציינתי כאן בעבר איך רואים מדברי התורה שנושא משכב-הזכר עומד בעריות בפני עצמו והוא לא בא ב"חבילה אחת" עם השאר הייתי צריך את פרשת "נשא" שתלמד אותי מה זה תכל'ס אומר. יודע שיש אלו שמניפים את דגל איסור משכב-זכר כהוכחה נגד לגיטמציה של הומואים דתיים. לדעתי "נשא" באה ולימדה שהיא הנותנת- דווקא קיומו של איסור זה מהווה את הלגיטימיות לכך. כשם שאיסורי ריבוי הזהב/כסף/מכוניות מהווה לגיטמציה לשלטון מלך ואיסור לשון הרע מהווה לגיטמציה למי שנמשך לתקשורת ואיסור יצירת פסל ותמונה למי שנמשך לאומנות. איסור משכב זכר הוא נקודת הבניה הרוחנית עבור האדם הנמשך וחפץ באהבת גבר זו הנישה עבור הפלח ההומוסקסואלי. אין טעם להוסיף/"לנפח" את זה.
מה החשיבות בכך?
ומהי העשיה החיובית שאפשר להציע? אלו שאלות לפרשות אחרות [כולל אלו שטרם נכתבו...] שבת שלום
-טוהר-
 

SmartToyBoy

New member
יישר כח !!!

ממש מרתק לקרוא אותך כל שבוע (-: קבל ח ח ויש לי שאלה, שבה אבקש להשתמש הפעם בכישוריו הדתיים של פורום "הומואים דתיים": האם ישנו מצב בפרשת אישה סוטה בו גם הגבר הבועל יהיה "לצבות בטן ונפול ירך"? ברש"י ד"ה "לצבות בטן ולנפול ירך" הוא כותב כך: "בטנו וירכו של בועל, או אינו אלא של נבעלת? כשהוא אומר את ירכך נופלת ואת בטנך צבה; הרי של נבעלת אמור" האם משמע מכך שאם ב"ירכך נופלת..." מדובר על הנבעלת, אזי כאן מדובר על הבועל? מצאתי אישוש לשאלתי ב"עיקר שפתי חכמים" ד"ה "וצבתה בטנה", שם נכתב בהקשר ל "אף על פי שבקללה הזכיר ירך תחילה" ש- "(פירוש) בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה. ומה שכתוב לפני זה "לצבות בטן ולנפול ירך" זה קאי על הבועל וכמו שכתב רש"י" טוהר תמיד ביקש שעוד אנשים יכתבו דבר תורה, אז זה עוד אין לי - אבל שאלה יש לי. קראתי ואינני בטוח: האם יש מצב שבו גם לבועל תצבט הבטן ותנפול הירך? שבת שלום
 
כן

אם זכרוני אינו מטעה אותי, המדרש אומר שהבטן של שניהם צבה באותו רגע. הסוטה במקדש, והבועל בכל מקום שיהיה.
 

io4minyan

New member
אופס. לא שמתי לב שהתוכן הרציני חמק

כשנאמר ירך נופלת ובטן צבה, הדימוי המיידי הוא שהבטן קורסת אל הירך וסוגרת כצבת אל איזור המבושים, מקור החטא. יש עיון מרתק בהקבלה המיוחדת שיש במקרה הזה בין החט לבין העונש, אך השבת בפתח ולא אספיק לשחזר את מה שכתבתי לפני כשעתיים ואבד. לכן, שבת שלום. הערה קטנה : הידעתם שאצל התימנים מסיימים את ההפטרה בפסוק : " ... ויגדל הנער ויברכהו ה'" ושומטים את הפסוק שאחריו: "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול" אמר לי פעם רב תימני שהסיבה להשמטה היא האמונה השלמה בברכת השם, יען כי אם הנער בורך, הברכה פועמת בו בכל מקום שאליו יילך והיא לא מוגבלת רק למתחם שבין צרעה ובין אשתאול.
 

SmartToyBoy

New member
אוקיי...

והאם הבסיס לכך הוא אכן במילים שכתבתי ? כי משתמע מהפשט שתמיד מדובר באשה הסוטה, ולא בבועל.
 
יגעת ומצאת - תאמין!

אחרי שהזעתי קצת בחיפוש במסכת סוטה: דף כ"ח עמוד א': (ושואל) רבי כשם שהמים בודקין אותה כך בודקין אותו, מנא לי'ה (מניין לו? ועונה) נפקא לי'ה מדתניא (לומר זאת ממה שלמדנו [במדבר ה']) לצבות בטן ולנפיל ירך. בטנו וירכו של בועל (כלומר, מכאן שהמים בודקים גם אותו, ושואל) אתה אומר בטנו וירכו של בועל, או אינו אלא בטנה וירכה של נבעלת? (ועונה) כשהוא אומר וצבתה בטנה ונפלה ירכה, הרי בטנה וירכה של נבעלת אמור. ומה אני מקיים (ומה אני למד מהפסוק הנוסף) 'לצבות בטן ולנפיל ירך'? בטנו וירכו של בועל (ושואל) ואידך? (מה ר' עקיבא ידרוש מהפסוק הזה? ועונה) ההוא (אותו פסוק בא ללמדנו) דמודע (שמודיע) לה כהן דבטן ברישא והדר ירך (תחילה הבטן ואח"כ הירך, כדרך כניסת המים) שלא להוציא לעז על המים המרים (שלא יאמרו שהפגע הזה בא עלי'ה מחמת חולי אחר, לכן מודיע לה הכהן שתחילה תיפגע הבטן ואח"כ הירך. ושואל) ואידך? (מהיכן רבי ילמד שעל הכהן להודיע לה? הרי כבר דרש את הפסוק הזה! ועונה) אם כן, לכתוב קרא בטנה וירכה, מאי בטן וירך? שמע מינה לבועל (כלומר, רבי לומד מהפסוק הזה שני דברים, גם שעל הכהן להודיע לה שתחילה בטן ואח"כ ירך, וכן שהמים בודקים גם את הבועל) ואימא כולי להכי הוא דאתא אם כן לכתוב בטנו וירכו, מאי בטן וירך? שמע מינה תרתי (רבי לומד מהפסוק הזה שני דברים, שעל הכהן להודיע לה שתחילה בטן ואחרי כן ירך, וכן שהמים בודקים גם את הבועל. מצורך הלינק מסכת סוטה מקווה שעזרתי במשהו ותודה שזיכיתני
הפליט משוק הדגים
 

טוהרtoar

New member
../images/Emo20.gif"הבלוג שבחיי"-פרק כב

האמת שהיו לי הרבה סיפורים בראש שהתערבבו להם ולא ידעתי בדיוק מה לבחור להפעם אבל אחרי שראיתי מספר הודעות שהחזירו פה קצת לכותרות את הרב אבינר החלטתי לבחור בסיפור על הפעם הראשונה שפגשתי את הרב אבינר- אמנם לא בארבע עיניים, פנים מול פנים, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שיצא לי לראות אותו בREAL LIFE והאמת שסתם כך באותה תקופה שמו היה מוכר לי די חלש אבל כבר אז מהרבה סיבות הוא היה אחד ה"אייטימים" של הקרוי "הציבור הדתי-לאומי" ובמיוחד של "בני עקיבא" במסגרתו זה קרה. עת הייתי בכיתה יא', מדריך כמו הרבה אחרים בתנועת "בני-עקיבא" [אמנם בין המעטים שהסכימו להיות בסניף הפיתוח אך עדיין מדריך כשאר]. כמו כולם גם הייתי יוצא לסמינריוני הדרכה ושאר ירקות של התנועה ברחבי הארץ. באחת השבתות התנהל לו סמינריון בישוב-התנחלות עפרה, שעל יד בית-אל [מי שעדיין צריך עזרה באזימוט- צפונית לירושלים], מקום יפהפה דר"א לכל מי שרוצה לדעת [כמו תכל'ס הרבה ישובים באיזור]. אחת האטרקציות בלו"ז של אותה שבת היתה פגישת שו"ת [=שאלות ותשובות] עם הרב אבינר. אם אני לא טועה, הפגישה הייתה במוצ"ש [או אולי חמישי בערב], מה שבטוח לא שבת עצמה, מכיוון שאיך שמיקמו את הרב אבינר היה עם מעין לוח חלק מאחוריו כשספריה סובבת סביב, מעין תפאורה עבור הצילום שעשו שם, שנועד לפי מה שאמרו לנו להערך יחד עם קטעים ממקומות אחרים לקלטת וידאו שתוצא למכירה של שאלות ותשובות עם הרב. אחד הסיבות שאני חושב שזה היה דווקא במוצ"ש זה כי אני זוכר שניתן לנו יחסית הרבה זמן, מהלך כל הסמינריון, בשביל שכל מי שרוצה יוכל להכניס לתיבה כלשהי את השאלה שלו בצורה אנונימית. אני החלטתי לנצל את שעת הכושר הזו, ועל אף החשש והרעד שעבר לי בידיים עת ניסיתי לכתוב את ההודעה, הצלחתי לשרבט על פתק את השאלה: "מה יחס היהדות להומוסקסואליות". לא פרטני מדי וגם לא מתפתל בניסוחים. ככל שהתקרבה השעה של המפגש עם הרב הלב שלי התחיל לפעום בקצב חזק יותר. התחילו לעבור לי רעיונות ברא שקצת גרמו לחשש מהבאות. כולנו התיישבנו בכיסאות מול הרב [היו שם גם מספר חברים שהכרתי קודם שהגיעו לסמינריון] והרב אבינר התחי להוציא שאלה-שאלה מהתיבה ולענות. אחרי לא הרבה שאלות זה הגיע. אני שומע את הרב אבינר אומר בקולו [אני בטוח שלא יהיה קשה למי שמכיר לדמיין זאת]: " מה יחס היהדות להימ...למה?...ל..הא...להומוסקסוליות...." אני לא יודע אם הרב עשה זאת בשביל לצנן את האווירה או מסיבה אחרת אך הוא החליט לפתוח את דבריו במעין חצי-סטנדפ על הנושא-"טוב, שאלה חשובה, מה עושים שיש בן שחושב שהוא בת, בת חושבת שהיא בן, בןבת, בתבן..." אני לא הבנתי כל כך למה, אבל ראיתי פתאום איך כל החברה [הכוונה בנים+בנות] פורצים בצחוק ואף חלק ממש על סף התפוצצות עם המשך דבריו של הרב, ואני כדי שלא ירגישו במשהו, החלטתי גם לצרף את עצמי לגל הצחוק. רק שלא ירגישו. לאחר ההקדמה הקומדית, אני לא יודע מה גרם לרב לעשות זאת, אבל הוא החליט משום-מה שהשאלה באה ממקום מאוד מסויים ובלי לשאול "למה התכוון המשורר" הוא עבר לדבר על "...אם ניגש אליכם חניך ואומר לכם שהוא מרגיש ככה והוא חושב שהוא הומוסקסואל...זה לא פשוט...הכי טוב תדברו איתו, נסו לדבר איתו אולי שילך לראות פסיכולוג שיעזור לו..." [האמת שאני לא זוכר היום במדיוק את מה שהוא אמר אז, אבל זה עיקרי דבריו. מה שכן עניין אותי אח"כ מה הם עשו עם הקטע הזה בעריכה- האם הם השאירו את זה בקלטת? האם הם צנזרו את זה? מעולם לא יצא לי לראות את הקלטות האלו] אני אישית הרגשתי אז קצת אכזבה. לא קבלתי תשובה שספקה אותי. במיוחד כיוון החשיבה שזה רק עניין של ילד קטן מובלבל המתבגר לו וצריך מישהו שישלח אותו לפסיכולוג...זה לא כל כך נראה לי... אבל זה מה היה. והכי חשוב אף אחד לא חשד. לפחות ממה שאני יודע. זה מזכיר לי פעם אחרת שהייתי בסמינריון. בפעם הזו זה היה בבית-אל. האמת שלא הייתי אמור להיות שם כיוון שהייתי רשום לסימנריון של מדריכי עולים ואילו שם זה היה סימנריון למדריכי פיתוח [למרות שכאמור הייתי מדריך של פיתוח, אבל נו...בנ"ע...האמת שזה גם כי חבר טוב שלי שהדריך אותה תקופה היה בסניף עולים] בכל אופן, לקראת מוצ"ש הגיע למקום חבר שלי שגר בישוב-התנחלות, ששמע על זה שאני שם, והחיבוק שחיבקנו איש את רעהו באותו מוצ"ש לפני שנפרדתי ממנו,הרגשתי כאילו אני מצליח לשמוע דרכו מילים מדברות... טוב...מה אני מבלבל לכם ת'ראש עם רגשות...
 

רעותי 17

New member
../images/Emo24.gif

אני רק מנסה לדמיין מה עובר לנער בן 17, שכל החבר'ה מתגלגלים מצחוק, והוא כואב ורותח וזועק מבפנים, ובלית ברירה מצטרף לצחוק. ואולי הסיפורים האלה הם המרגשים באמת. אלה של ההתמודדות ביומיום. וכן, חבל שהרבנים לא יודעים לענות בבגרות, לזלזל, לדחוק ולהתעלם מהנושא. אם אנחנו לא מוצאים פתרון למשהו אנחנו פשוט מתעלמים.[או גרוע מכך] שתהיה שבת שלום. וכרגיל, תודה...
 

dkey

New member
עבור רבנים ופוליטיקאים דתיים

אנחנו אנשים בלי שם ופנים שקל להקריבם ולפגע בהם למען השימור. אלא ש"אמת ויציב - אמת עדיף"
 
לא מדויק

יש לך שם ויש לך זהות אבל יש לך גם... אגו עצמי. לא כן?! האם לא כולם צריכים להתבטל בפניך ולענות "אמן" אחר דעתך?! היכן כאן ה"אמת ויציב"? בו ברגע, שתחליט לכבד גם דעות אחרות (גם מבלי להסכים להם), אחרים יכבדו גם אותך.
 
דווקא מאד מדויק

כי כולם, ובמיוחד רבנים, ובמיוחד כאלה שמחנכים נערים - מחויבים בכבודם של בני אדם ובמיוחד בכבודם של תלמידים. מה שווה כל שמירת המצוות של רב-מחנך כזה? ולמען הסר ספק, גם אני לא מוכן לכבד שום דיעה אחרת בנושא הזה.
 
עוד נושא מוסכם

הנה תראה, שלכל לכל דבר שלך אני מתנגד. כבר הבעתי דעתי פעמיטם רבות, שגם עם אני חולק עליך, אניי נחייב לכבדך. חובה זאת היא מצווה מן התורה וגם הרבנים מחויבים בה. עם זאת, כאשר יש חשש לחילול שם שמים, באופן טבעי נוצרים רפלקסים, שבסופו של דבר פוגעים בך ובעמיתיך. אז מה עושים? טומנים את הראש בחול ואומרים: "תמות נפשי העם פלשתים"? נסה פעם להבין גם את הצד האחר מבלי לשנות את עמדתך ואת אמונתך. אין שום חובה מצד' שום חוק לצעוד בצורה פרובוקטיבית בחוצות ירושלים. היסוד לשמירה על כבודך היא ההידברות הדדית ולא הפגנות נגד.
 
אין חובה לצעוד?

אל תצעד. והמצעד אינו "הפגנת נגד". הוא איננו נגד שום דבר. המצעד הוא בעד זכותך לחיות כאחד האדם.
 
אכן כן

וזכות זאת מוקנית לך כיום יותר מתמיד הן במקומות עבודה רבים והן בצה"ל. אלא מה? רוצה עוד?! בשביל מה להפגין ועוד בירושלים? אדרבא! אם יש מי, שחושב, שאינך בן אדם, הפגנה זאת רק תחזק את דעתו ואף תוסיף שמן למדורה. באחד המפגשים, שארגן אסף זהבי, הופיע לא פחות מאשר רב בישראל, שלא הזדהה עם הנוש/א, אבל הזדהה בבהחלט עם האנשים. לא הייתה שום הפגנה אלא ישיבה שקטה ורצינית. גם הרב שרלו כמדומני, שהתארח אי פעם בפורום זה (או אולי בפורום אחר דומה...) בלי שום הפגנה ובלי שום פרובוקציה. לחלק ניכר מהציבור הדתי כיום יש יותר הבנה לנושא זה והראייה - "מכון שילה", שפועל בצורה גלויה בתוך אתר דתי, שמפוקח ע"י רבנים, וגם זאת בלי הפגנות ובלי פרובוקציות. אני מציע לך, שתלך לישון הלןילןה מתוך תודעה, שאולי בכל זאת בן-אדם (והאמן לי, שיש עוד רבים, שסבורים כך), ותחלום על כך, שאתה לא סתם אדם אלא אח"ם, שכולם מכבדים בלי שום קשר לדעתו ולהשקפתו, ותופתע להיווכח מחר בבוקר, שהחלום עוד' עשוי להיות מציאותי. לילה טוב! ושתזכה לקום מחור בבוקר כאדם חדש, בריא ולא מחשבות על פיצול אישיותךם, כי אתה באמת בן-אדם נפלא!
 
למעלה