הנה האושר (?!) ../images/Emo121.gif
אביעד יקירי! על איזה אושר אתה מדבר? האם כל זוג סטרייטי נשוי חי באושר? לרוב כן, כי יש משפחה, יש ילדים ואחר כך נכדים ואולי גם נינים וזה כייף... מנין אני יודע זאת? אני רואה את בני משפחתי האחרים ואני רואה גם את ילדיהם ואת נכדיהם ואלו גורמים לא ושר לכל הסובבים אותם. אפילו לי עצמי ועל אחת כמה וכמה להוריהם ולזקניהם. לעומתם אני רואה זוגות ללא ילדים, החשים בחיסרון עצום (!). יש מהם, השואפים בכל מאודם לזכות בילד או יותר גם במחיר של השקעה אדירה בטיפולים רפואיים, שיסייעו בידם להוליד. גורלו של ההומו אינו שונה בהכרח. יש כמוך, שאינם חפצים בילדים, וטוב להם לחיות עם בן (או בת) זוג, שהוא בן מינם באושר ובכבוד, ויש כאלה, שלמרות נטיינתם היו רוצים לחיות חיי משפחה עם אשה וילדים, וסביר להניח שמספר הדתיים ביניהם רב. בקיצור: כל אחד הוא עולם אחר ואתה שואף לכך, שכל העולם (ההומוסקסואלי לפחות) יתנהג כמוך. היכן הצדק? היכן הדמוקרטיה וחופש הבחירה? נכון. לא לכל אחד מתאים לחיות עם אשה. אבל האם נראה לך, שבמסגרת הפורום נוכל לייעץ באו פן מקצועי ובלתי תלוי, מה על כל אחד לעשות?! תאר לעצמך, שאדם חולה יבקש אבחנה רפואית בצורה דומה, והרופא?... יעשה "הוקוס פוקוס"; "אבראקדברא" ו... ירשום לחולה תרופה.... זה נראה לך רציני?! הרי זה, מה שאתה מבקש לעשות! בקיצור: אנחנו יכולים להעניק זה לזה תמיכה רבה (וחובה עלינו לעשות כן). אבל מכאן ועד לפסיקה חד משמעית בדברים, שיש בהם לקבוע את עתידו של כל אחד, המרחק עוד רב.