הפורום...פתרון הבעיה??

[תרנגולת]

טוב..

אז או מחר (למרות שאני מאוד עסוקה.. אז אני לא יודעת), או ביום רביעי או שלישי.. פשוט יש לי המון מה להגיד לך.. אני אכתוב כשיהיה לי כוח וכשאהיה בריכוז. מצטערת. לילה טוב. --<-{@

 

[t@gel]

בלו מאמי שלי...

ככל הנראה פספסת כאן משהו... הפורום הזה לא מרפא ולא פותר בעיות... כל העיניין כאן הוא תמיכה...לדבר, לשתף, לחלוק. כאן מדברים על כל מה שרוצים..בעיקר על הפרעות אכילה... לא באים לכן כדי להחלים...למשתתפי הפורום יש מכנה משותף... אתה לא כותב בפורום שלך כי אתה סטודנט או חוטא בכתיבה... אתה כותב שם כי נוח לך לחלוק רגשותייך עמם.... אותו הדבר כאן... עד כמה שמכתבך בא מהלב..אני חושבת שאתה ממש טועה... אם לא לכתוב כאן אז מה לעשות? אנחנו לא יכולים לתת מרפא לכל הבנות כאן...רק לאהוב... להבין...וזה הכי חשוב... היית רוצה שלא יכתבו כאן יותר? תאמין לי...שירים עצובים או שירים שמחים...זה לא מה שנותן אנרגיות כאלו או אחרות...זה לא מה שיזיק או יועיל...בעינייך הפורום מלא עצבות..בעיננו הוא מלא שמחה...יודע למה? כי אתה רגיל לחיי אושר...הבנות כאן חיות וסובלות מהפרעה...וכאן הן רואות את מה שאתה רואה במציאות היומיומית שלך... אין כאן דכאונות...ממש לא..יש כאן אהבה... החולי הזה ניזון מהמון תשומת לב...אז הנה, בבקשה... המון תשומת לב לבנותיי האהובות... זה לא מפריע...נכון? אוהבת אותך מאוד...תוגית

 

[תרנגולת]

אושרררר יש פה..

שמחה כל כך שמצאתי לי אנשים שחשובים לי כל כך.. שמחה שמצאתי אנשים שאני אוהבת אותם, והם אותי.. למרות המרחק. שמחה כל כך באני יכולה לדבר עם אנשים ולתמוך בהם, והם בי. מתרגשת כשיש ימים טובים לאחרים.. שמחה איתם. כואבת עם אחרים. שמחה על הישגים, ותומכת בנפילות, כמו שעוזרים לי. וגם אם רע- תמיד עושה לי טוב על הלב לבוא ולהיות כאן בפורום. כי כולם כאן מדהימים.. זה השקט שלי.. מהמשא שהמציאות מטילה עלינו- אי אפשר להתחבא. אפשר לקבל כאן הבנה ותמיכה ואהבה.. את זה אי אפשר לקבל בחוץ, לא כך. זה לא ``יציל`` אותי- אבל להתרחק מכאן לא ``יציל`` אולי גם.. רק ישאיר אותי ``לבלות`` לבד עם הרגשות שלי. אני אוהבת את כולם כאן. עכשיו שקט, לילה.. לילה טוב.

 

[t@gel]

שנתך נודדת המון...

שמחה שאת מאושרת כנסי לאיי סי חומד אני ממתינה לך... }{

 

[תרנגולת]

לא מאושרת.. לא כרגע.

אבל אני בסדר. שמחה שיש לי את הפורום הזה.. מקווה שהוא שמח שיש לו אותי.

 

[t@gel]

בטח!

גם המציקנות הזו תעבור.. תאמיני לי.. מחר אין בית ספר? את מתישה את עצמך...

 

[תרנגולת]

מציקנות?

את מנסה לנער אותי ממך בדרכים מעליבות? אני יודעת שיש ביה``ס. אל תדאגי לי. אני לא מתישה את עצמי. אני בסדר..

 

[t@gel]

מציקנות....

זו תחושת ההצקה האיכסית.. כשמשהו רע עובר בי...אני מכנה את זה מציקנות כי זה מציק לי ....

 

[תרנגולת]

אוי.. אז מה אם היא תעבור..

הכל עובר בחיים.. גם הם. השאלה איך היא תעבור. אולי תקלי על עצמך, שתעבור קצת שונה.. קצת פחות כואבת..

 

[t@gel]

זהו...שהפעם

דיברתי על המציקנות שלך... על התחושה האיכסית שלך המדירה שינה מעינייך...

 

[תרנגולת]

אה.. את מתכוונת לזה שאני

אוכלת.. ומקיאה. ? ואוכלת עוד.. ואוכלת עוד.. ואז.. נזכרת שצריך להקיא- אבל מה? אמא`לה ואבא`לה נמצאים בבית.. ואז אוכלת. ומקיאה. ועובר לו יום.. ואוכלת.. ודוחפת אצבעות.. ונהיית מתוסכלת, כי לא הצלחתי להקיא.. ועובר יום. ואוכלת.. ומקיאה. וכך. הלאה. והלאה. והלאה.. עד שאני נחנקת.. אבל.. אני בסדר. ישתפר בקרוב- אני מקווה.

 

[t@gel]

אני לא מתנחמת בעובדה

שאת הופכת לי לבולמית... אני לא! זה מעציב אותי...

 

[תרנגולת]

גם אותי זה מעציב..

ובכלל לא מנחם..! B-()

 

[blue love]

תגלי ...אוצר שלי..

לא פיספסתי...אני מאמין בך ובפורום הזה...אני לא רוצה שיפסיקו לכתוב...להיפך..רק תנסי גם להבין את מה שאמרתי.. אוהב}{ blue

 

[הפרה עדנה]

דורש תגובה..

גם מאוחרת.... אהמממ.....בכל אופן - לא פתרון לבעיה.. וכן אולי גם מקום לברוח.. אם לקחו ממני את האושר... זכותי לחפש אותו כאן אתה לא חושב?