הודעה ארוכה ומסכמת. לא כותב יותר.
היה בטוח שאני זוכר מצוין את הפעולות המתועבות האלה. אני זוכר הרבה יותר פיגועים ממה שאתה חושב. אני אפילו זוכר את הפיגוע במייק'ס פלייס. אתה יודע, בחור אחד שאני מכיר גם קצת נרצח שם, כפי שכבר הזכרתי בהודעה הקודמת. אבל אני גם זוכר את נטבחי מערת המכפלה, את הערבים שנורו בכבישים, את הזיתים העקורים, את החיילים שהודו בפגיעה בערבים שלא לצורך (ולא חסרים כאלה), את ההשפלות המיותרות. רואה, וזוכר שבעצם הכל חלק ממלחמה מיותרת לחלוטין, שאפשר לעצור. לא מלחמת אין ברירה יש לנו פה, כי אם מלחמת יש ברירה, אבל בשם הכבוד והאדמה אף אחד לא מוכן לעצור את ההתדרדרות לתהום. עם רוצחים אין מה לדבר, אין ספק. אלא אם כן אתה ימני. השמאל תמיד הקפיד לחפש את האישים המתונים יותר בהנהגה הפלסטינית. ערפאת לא נבחר, בזמנו, מתוך אהבה גדולה, אלא בגלל שחשבנו שהוא אדם שאפשר לדבר איתו. טעינו, ובניגוד לימין, השמאל מכיר בטעויותיו ולומד מהן. הימין לא לומד. אחרי שהקמתם את החיזבאללה ואת החמאס כדי ליצור אלטרנטיבה לאמל ואש"ף, אתם ממשיכים לחזק אותם, וגם את ערפאת עצמו. הופכים את חיי הציבור הפלסטיני לגיהנום של ייאוש, ומסייעים לחמאס לתפוס עמדות כוח בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. מסרבים למשא ומתן תחת אש הטרור עם הרש"פ ולשחרור אסירים למען בעל בריתנו עבדאללה מלך ירדן, אך לא מהססים לקיים משא ומתן עם החיזבאללה בנושא החטופים כאשר בו בזמן ארגון זה מנסה לחטוף חיילים נוספים, ומוכנים לשחרר אסירים ברוחב לב למען נסראללה. במקום לנצל את ערפאת כנשק הסברתי, מקפידים לתקוף אותו, מאחדים את הפלסטינים סביבו והופכים אותו לצ'ה גווארה של המאה ה-21. כל הדברים האלה מוכיחים לציבור הפלסטיני נקודה אחת, שאולי תהיה מוכרת לך מאיפשהו: שישראל מבינה רק כוח. ברוך הגבר? האם אני באמת יכול להתייחס ברצינות לאדם שמזועזע מהרצחנות הפלסטינית, אך מקבל בהבנה את הרצחנות היהודית, שלא באה כתגובה לדבר? אולי אתה גם מקבל את רצח רבין כצעד לגיטימי, אבל מזועזע, ממש כואב לך, כאשר חמושים מאיימים על אבו מאזן? אולי אתה, כמו נועם פדרמן, מעדיף לראות את יוסי ביילין על ספר התלייה בכיכר העיר כאשר לידו ערימת הסכמי ז'נבה עולים באש (מזכיר משהו?), אבל נדהם, ממש המום, לראות כיצד יכולים הערביים הרצחנים האלה לבצע לינץ' במשת"פים? גם החמאס קורא לפעולות הטרור שלו פעולות תגמול. ואתה, חביבי, היית משתלב שם נהדר. הטיעונים שלכם זהים במאת האחוזים, מלבד העובדה שאתה גם גזען בנוסף לכל. האישה לא הובלה באמבולנס, כי אם במכונית פרטית. האם צריך לבדוק מכונית פרטית במשך שעות? והאם אי אפשר לעכב את המכונית לבדיקה, אבל לדאוג להסעת האישה במהירות האפשרית אל עבר בית חולים קרוב, כשהחיילים רואים שהיא יולדת? האם בשם הבטחון הכל מותר? לא. לא כל דבר מותר בשם הבטחון ובשם המורל של הצבא. לא, אני לא רואה קשר בין הגנה על מאחז של 3 משפחות ועז לבין הבטחון שלי. בעצם, אני דווקא כן רואה קשר. בזכות המאחז הזה הצבא מבזבז עוד יותר את כוחותיו, שהיו יכולים לשמש להגנה על גבול נורמלי, כמו בכל מדינה. תודה למתנחלים ששומרים עלי כל כך יפה. אני לא מאשים את החיילים, למעט במקרי התעללות, אלא את מקבלי ההחלטות ואת עיוורונם המדהים לנוכח המציאות. כאשר עובד אלילים אנטי ציוני כמוך מנכס לעצמו גם את אהבת ישראל, אני לא יכול שלא להיזכר בדברים שאמר אותו בחור, רן ברון שמו, שנרצח במייק'ס פלייס באותו לילה ארור: " אז שאף נושא עוזי מנק' העמק "זידים ד" לא יעיז לפתוח עלי לוע שאני לא אוהב את הארץ שלי! יבוא לו איזה נחום אריאל (לשעבר נוימן ליונסקי, כמובן) ויגיד לי שישראל זה שטחים? שאהבתה היא כלום מלבד דם ויזע? שגיבוריה הם אלו שמתו בשבילה?! בוא נחומי, בוא ואספר לך גיבור מיהו: אדם המוכן למות למען עקרונותיו, אך היה מעדיף לחיות למענם ולפיהם. אתה חושב שלשבת שם, רגע מהמוות, להציב מולו את הילדים ולצעוק "זכותי להיות כאן! צא, דיבוק, צא!" זו גבורה? זו קטנוניות ותו לא! אריק שרון הוא גיבור, אין ספק, אבל מעולם לא עשה מעשה אמיץ כמו שפנה באופן אקטיבי למלאכת פינויך מר ליונסקי, למענך ולמען עתיד ילדיך, שעה שאתה מודה לו באבן ובמקל, מחסנית ריקה של עוזי ויריקה לפנים! בכל הארץ טיילתי, ואמשיך לטייל עוד ועוד. מעטים היו המקומות בהם דרכתי בניגוד להסכמתו של איש, ובפרט של איש מיושבי הארץ ימנים ושמאלניים כאחד. האם לא ראיתי את מדינתי? האם זר אני לנופיה? האם איני מעריך את יופיה כראוי? לעולם לא אוכל לשקול לחיות את חיי ולגדל את משפחתי בארץ אחרת -אין לי ארץ אחרת! ישראל היא לי מקלט, הבטחה, בית. וכדי שיוכלו ילדיי לחיות בה את חייהם, אהיה מוכן לסיים למענה את שלי." עליך ההודעה הזאת לא תשפיע, אתה תמשיך להיות שבוי בקונספציות הפאשיסטיות שלך. אבל אולי זה יזיז משהו לאחד מהאנשים היותר שפויים בפורום הזה.