הפורום הזה...
הוא בדיוק הדבר שאני חושבת שהייתי צריכה... טוב לאחר ההקדמה אני חייבת הסבר. אז שלום לכל האנשים המקסימים שנמצאים כאן, שמי לימור ואני בת 29, לפני חודש נפרדתי מחבר שלי (יותר נכון הוא נפרד ממני) בטענה שאנחנו לא מתאימים... נשמע מוכר לא? טוב, אני לא אבזבז אנרגיה על כל סיפור הפרידה הזה אבל מה שכן חשוב לי לספר הוא שהחבר לשעבר הכניס אותי לעולם הרוחניות, הוא בן אדם רוחני בכל רמ"ח איבריו ובעצם היותו כזה נמשכתי לעולם הזה ואני מרגישה שזה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים.הגעתי לגבהים מטורפים איתו ובנוסף התחלתי בטיפול אצל פסיכוטרפיסטית שעובדת בעיקר עם גילגולי נשמות והיפנוזה. אני בעצמי נחשפתי לכל עולם התיקשור, האינטואיציות, החלומות והלך לי ממש טוב... אבל - מהיום שהוא עזב את הבית אני מרגישה שאני לא מצליחה לתקשר יותר - אני אסביר, את המדריכה הרוחנית שלי פגשתי בחולומות. אני בטוחה שיצא לי עוד לכתוב על כל המפגש שלי איתה, אבל בהמשך... מהיום שהוא עזב אני כבר לא חולמת, אני לא מצליחה להתרכז במדיטציה יותר מ5 דקות, אני כבר לא כ"כ מצליחה להתמקד בדברים. אני יודעת שהתחושה של העצב, הריקנות והדכאון העמוק שאני שרויה בו הם אלו שהביאו אותי למצב זה. אז כאן, אתם נכנסים לתמונה, כ"כ חסרות לי השיחות העמוקות שהיו לי איתו, כל הדברים שלמדתי יום יום שעה שעה. אז אני מקוה שמצאתי לי את התחליף, או יותר נכון מצאתי לי בית חם... ואשמח להצטרף אליכם לשיחות ולדיונים המעניינים (קראתי כבר לפחות 10 עמודים אחורה...) לימור.
הוא בדיוק הדבר שאני חושבת שהייתי צריכה... טוב לאחר ההקדמה אני חייבת הסבר. אז שלום לכל האנשים המקסימים שנמצאים כאן, שמי לימור ואני בת 29, לפני חודש נפרדתי מחבר שלי (יותר נכון הוא נפרד ממני) בטענה שאנחנו לא מתאימים... נשמע מוכר לא? טוב, אני לא אבזבז אנרגיה על כל סיפור הפרידה הזה אבל מה שכן חשוב לי לספר הוא שהחבר לשעבר הכניס אותי לעולם הרוחניות, הוא בן אדם רוחני בכל רמ"ח איבריו ובעצם היותו כזה נמשכתי לעולם הזה ואני מרגישה שזה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים.הגעתי לגבהים מטורפים איתו ובנוסף התחלתי בטיפול אצל פסיכוטרפיסטית שעובדת בעיקר עם גילגולי נשמות והיפנוזה. אני בעצמי נחשפתי לכל עולם התיקשור, האינטואיציות, החלומות והלך לי ממש טוב... אבל - מהיום שהוא עזב את הבית אני מרגישה שאני לא מצליחה לתקשר יותר - אני אסביר, את המדריכה הרוחנית שלי פגשתי בחולומות. אני בטוחה שיצא לי עוד לכתוב על כל המפגש שלי איתה, אבל בהמשך... מהיום שהוא עזב אני כבר לא חולמת, אני לא מצליחה להתרכז במדיטציה יותר מ5 דקות, אני כבר לא כ"כ מצליחה להתמקד בדברים. אני יודעת שהתחושה של העצב, הריקנות והדכאון העמוק שאני שרויה בו הם אלו שהביאו אותי למצב זה. אז כאן, אתם נכנסים לתמונה, כ"כ חסרות לי השיחות העמוקות שהיו לי איתו, כל הדברים שלמדתי יום יום שעה שעה. אז אני מקוה שמצאתי לי את התחליף, או יותר נכון מצאתי לי בית חם... ואשמח להצטרף אליכם לשיחות ולדיונים המעניינים (קראתי כבר לפחות 10 עמודים אחורה...) לימור.
אני תמיד משתדלת ללכת בגישה שהכל קורה לטובה..גם אם זה לא נראה לנו ככה. וכמובן ששום דבר לא קורה במקריות..לכל דבר ישד סיבה. אז הדבר הראשון שהייתי עושה במקומך זה לתת לחבר שלך ללכת. להבין שזהו, נגמר וככה זה צריך להיות. לכל מערכות היחסים שלנו יש מטרה מסויימת , כנראה שחברך סיים את תפקידו בחייך (באופן פעיל) לעכשיו.אז.. לפי מה שאת אומרת הבנתי שלפני הקשר איתו לא היה לך שום מושג בכל מה שנוגע לרוחניות וכו'... יכול להיות ( אם כן או לא את צריכה לשאול את עצמך...) שאיפהשהו בתת מודע יחסת את כל החוויות שלך (תקשור, חלומות...) לחבר שלך...וכנראה שעכשיו עמוק בתת מודע שלך יש בעיה : כי החבר כבר לא שם שזה אומר שגם כל הקשור אליו נעלם...אם זה אכן כך אז את צריכה לעצור לרגע ולהבין.. כל החוויות האלה הן חלק בלתי נפרד ממך והחבר שלך בסה"כ עזר לך לגלות את העולם המופלא הזה של מודעות וכנראה זה גם היה התפקיד שלו בחייך