לגבי נוכרי ומוכר
אז בחנוכה התקשנו, אשתי ואני, למצוא איזה דבר תורה, אז פתחנו את הרש"ר הירש על פרשת שבוע (מקץ), ושם, על הפסוק "וירא יוסף את אחיו ויכירם, ויתנכר אליהם וידבר איתם קשות" (
בראשית מב, ז), הרש"ר הירש מנסה להבין איך זה שאותו שורש מתאים לשני משמעויות שונות (זה, כמובן, בגלל שלצערו הוא לא קרא את הפתיל הזה), והוא נותן פרשנות מעניינת (למרות שאני לא בטוח שהיא נכונה). הוא טוען, שהשורש נ-כ-ר, משמעותו להבדיל מאחרים, ולפי זה, כשמישהו נוכרי, זה אומר שהוא לא שייך לקבוצה, אבל כשאתה מכיר מישהו, זה אומר שהוא מובדל מההמון שאתה לא מכיר ובזה ייחודו. לפי ההסבר הזה, המשמעות הבסיסית של השורש נ-כ-ר היא אותה משמעות, ורק היישום שלה בבניינים ובהטיות שונות נותן את הגיוון למשמעויות השונות. כמו שאמרתי - מדרש יפה, גם אם הוא לא בהכרח נכון.