הפועל שועה
- פותח הנושא bwp2
- פורסם בתאריך
יש עוד הרבה מובנים
לשועה למשל אציל ובעל ממון לשים לב (כמו שה´ לא שעה למנחתו של קין) לשוע - לצעוק, להשתוקק ויש עוד רק אין לי כוח השאלה היא מהי הסיבה שפועל אחד מכיל כל כך הרבה פירושים שונים והאם יש מכנה משותף ביניהם -- נכון! מכנה משותף חוץ לשוני. אם למישהו יש רב-מילים שיוכל לתת לנו את כל הפירושים אפשר להתחיל לחשוב על זה.
לשועה למשל אציל ובעל ממון לשים לב (כמו שה´ לא שעה למנחתו של קין) לשוע - לצעוק, להשתוקק ויש עוד רק אין לי כוח השאלה היא מהי הסיבה שפועל אחד מכיל כל כך הרבה פירושים שונים והאם יש מכנה משותף ביניהם -- נכון! מכנה משותף חוץ לשוני. אם למישהו יש רב-מילים שיוכל לתת לנו את כל הפירושים אפשר להתחיל לחשוב על זה.
שקדיית פרא
New member
אני זוכר פליטון של חנניה רייכמן ../images/Emo20.gif
על ריבוי המשמעויות של הפועל "סידר" (בבניין פיעל לבדו!). מישהו מכיר ?
על ריבוי המשמעויות של הפועל "סידר" (בבניין פיעל לבדו!). מישהו מכיר ?
עופר התחיל במצווה - אני אמשיך.
בעברית קיימת תופעה של שימוש בשורשים רבים למשמעות אחת ולהיפוכה. הסיבה עשויה להיות מיעוט השורשים, וריבויים היחסי של הבניינים/משקלים שאפשר לשחק בהם עם השורש הנתון, כך שמתקבלת אפשרות מעניינת להעשיר לא רק את אוצר המילים, אלא גם את המשמעות של השורש. מכירים את האימרה הידועה שבכל רע יש טוב, בכל שנאה יש אהבה - ולהיפך? זה בדיוק אותו עניין כאן. בכל שורש יש פוטנציאל לדבר ולהיפוכו. עופר הדגים בעזרת ש.ר.ש. (שירש / השתרש), ואני אתן עוד כמה דוגמות, ואין לי ספק שאח"כ תמצאו עוד רבות כאלה, כי יש המון. השורש נ.כ.ר - נוכרי / מַכָּר, מוּכּר השורש ע.מ.ת - עמית / עימות, להתעמת (עם) השורש ק.ד.ש - קדושה / קדֵשה השורש ח.ט.א. - חטא (=דבר מזוהם) / חיטוי השורש ר.ע.ע - רֵעַ / רֹעַ עכשיו תמשיכו מכאן, ותוכלו למצוא עוד שורשים כאלה (פעם עשיתי רשימה אבל אני לא יודעת איפה הנחתי אותה. אני רק זוכרת שהיא היתה ארוכה ובהחלט לא סופית).
בעברית קיימת תופעה של שימוש בשורשים רבים למשמעות אחת ולהיפוכה. הסיבה עשויה להיות מיעוט השורשים, וריבויים היחסי של הבניינים/משקלים שאפשר לשחק בהם עם השורש הנתון, כך שמתקבלת אפשרות מעניינת להעשיר לא רק את אוצר המילים, אלא גם את המשמעות של השורש. מכירים את האימרה הידועה שבכל רע יש טוב, בכל שנאה יש אהבה - ולהיפך? זה בדיוק אותו עניין כאן. בכל שורש יש פוטנציאל לדבר ולהיפוכו. עופר הדגים בעזרת ש.ר.ש. (שירש / השתרש), ואני אתן עוד כמה דוגמות, ואין לי ספק שאח"כ תמצאו עוד רבות כאלה, כי יש המון. השורש נ.כ.ר - נוכרי / מַכָּר, מוּכּר השורש ע.מ.ת - עמית / עימות, להתעמת (עם) השורש ק.ד.ש - קדושה / קדֵשה השורש ח.ט.א. - חטא (=דבר מזוהם) / חיטוי השורש ר.ע.ע - רֵעַ / רֹעַ עכשיו תמשיכו מכאן, ותוכלו למצוא עוד שורשים כאלה (פעם עשיתי רשימה אבל אני לא יודעת איפה הנחתי אותה. אני רק זוכרת שהיא היתה ארוכה ובהחלט לא סופית).
ניסיתי לחשוב על מה ששאלת
ולא ממש הבנתי למה התכוונת - אותה מילה רק במשמעות והיפוכה? לא מילים משורש זהה שמשמעותן הפוכה? משהו על העיקרון של "תהיה לי בריא" שאומר, בעצם, שתמות-ממחלה-קשה-בגלל-מה-שאתה-עושה לי? אז "לקלס" ו"לברך" באמת מתאים כאן, אבל פה זה עניין סמנטי-משני, כלומר - משמעות שמוענקת למילה לאור הנסיבות, ולא משמעות מילונית, לא? או אולי לא הבנתי למה אתה חותר, אז תחתור ברור יותר... ~החותרים ברינה~
ולא ממש הבנתי למה התכוונת - אותה מילה רק במשמעות והיפוכה? לא מילים משורש זהה שמשמעותן הפוכה? משהו על העיקרון של "תהיה לי בריא" שאומר, בעצם, שתמות-ממחלה-קשה-בגלל-מה-שאתה-עושה לי? אז "לקלס" ו"לברך" באמת מתאים כאן, אבל פה זה עניין סמנטי-משני, כלומר - משמעות שמוענקת למילה לאור הנסיבות, ולא משמעות מילונית, לא? או אולי לא הבנתי למה אתה חותר, אז תחתור ברור יותר... ~החותרים ברינה~
יש גם את: "את זה אתה אמרת!"
שבא כתשובה לשאלות כמו: "אז מה? אתה טוען שאני הוא זה שלא מבין?". וכשעונים: "את זה אתה אמרת" מתכוונים ל: "כן! אני חושב שאתה אדיוט גמור! רק, שכשאני עושה שקלול של יחסי הגומלין ביננו, לא כ"כ כדאי לי לומר לך זאת בצורה מפורשת". אבל נראה לי שהוא מכוון, דווקא, למקלס-מברך...
שבא כתשובה לשאלות כמו: "אז מה? אתה טוען שאני הוא זה שלא מבין?". וכשעונים: "את זה אתה אמרת" מתכוונים ל: "כן! אני חושב שאתה אדיוט גמור! רק, שכשאני עושה שקלול של יחסי הגומלין ביננו, לא כ"כ כדאי לי לומר לך זאת בצורה מפורשת". אבל נראה לי שהוא מכוון, דווקא, למקלס-מברך...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.