העכבר מתושלח

ailag

New member
העכבר מתושלח

חיפשתי חדשות להוסיף לשרשור החדשות ונתקלתי בזה-- methuselahmouse זה אתר של תחרות - מי מצליח להאריך את חייו של עכבר מעבדה כמה שיותר. שלא כמו ניסויים אחרים בהם הורגים חיות מעבדה, הם דוקא עוזרים להן לחיות יותר, וגם מגלים ככה איך להאריך חיים - אולי גם של בני אדם. מה אתם חושבים? האם במקרה כזה לגיטימי להשתמש בחיות בניסויים? (מעניין אם בשביל זה עושים ניסויים על כמה עכברים ורואים מי שורד .. מקווה שלא)
 

RotemAss

New member
מממ... שאלה מצוינת...

אבל כפי שידוע לכולם- אין חיים בלי מוות. ו- תמיד תחרות שמעורבים בה חיים-יהיה מעורב בה גם מוות
אז לא נראה לי שזה מוסרי כ"כ ד"א למה חיים זה ברבים ומוות ביחיד (ולמה דווקא זכר?)
 

TheFinalCut

New member
מתושלח בוודאי מתהפך בקברו

(או מה שנשאר ממנו בכל מקרה) ראשית כל, חידוד: הניסוי נועד למצוא "תרופה נגד הזדקנות" לבני-אדם, והשימוש בעכברים הוא מתוך הנחה שמאחר והם יונקים וגם אנחנו, כנראה שהתהליכים דומים מספיק כדי שיהיה אפשר לעשות אקסטרפולציה. מאחר ואנו דנים בפן המוסרי של העניין, לא ניכנס לעומקו של העניין הזה. לפי האתר, מותר לעשות לעכברים כל מה שרוצים, בתנאי שלא מדובר בשינוי הגנום שלהם עד כדי כך שהם לא ייחשבו יותר לחלק מהמין Mus musculus, ואסור כמובן לבצע החדרה של דנ"א זר. זה משאיר פתח גדול מאוד לדברים שאינם בהכרח נחמדים לעכברים וזה בלשון המעטה. התחרות פתוחה לכל אחד והפרס המוצע גדול יחסית (מעל ל- 6,000 דולר). משמע, התחרות הזו היא מגנט לאנשים שאין להם מושג בגידול עכברים, בטיפול בהם ובהתמודדות עם צרכיהם, לבצע בהם כל העולה על רוחם בניסיון להרוויח כמה אלפי דולרים. בארה"ב החוק המסדיר את הניסויים בבע"ח לא כולל עכברים בתור "בעלי חיים", ולכן באמת כל אחד יכול לעשות להם מה שהוא רוצה בלי לחשוש מתביעת בגין התעללות. אין מלה אחת בכל האתר שאפילו מתייחסת לפרוצדורות מכאיבות, פולשניות או פוגעניות. דכפין אקראי יכול להחליט שהוא מחזיק את העכברים שלו על סף רעב למשך שבוע, ומבאיס אותם בכח בשבוע שאחר כך, בניסיון להאריך את חייהם. מישהו אחר יכול להחליט להזריק להם ויטמינים כל יום בנקודה אחרת בגוף, בלי שהוא אפילו יודע איך להחזיק אותם באותו בצורה שתמזער את הכאב והפחד - הכשרה שבארץ לפחות, כל אדם המבצע ניסויים בבע"ח מחויב לפי חוק לעבור. וכל זאת, בהנחה הבלתי מבוססת, שמידע שיושג באמצעות אותו 'מחקר עולמי' בעכברים יהיה בכלל רלוונטי לבני-אדם. לכן, בעיני, ה"מחקר" הזה הוא בדיחה אכזרית ובזבזנית.
 

charlila

New member
עצם הרעיון שמותר לשעבד עכבר ולענותו

כי זה לטובת בני אדם הוא רשע צרוף, לעניות דעתי - הרשע שהפך את עולמנו לגיהינום שהינו - למקום מוגבל, משעמם, מעצבן, חסום-אבולוציה, חסר-מוצא ובדרך כלל גם מיוסר, עבור עכברים ועבור כל אחד אחר, מתחיל בדיוק בנקודה הזו: ברשות שנטלו לעצמם יצורים לשעבד יצורים אחרים, "פחות חשובים" מהם. כי כולם חשובים בדיוק באותה מידה. ליתר דיוק, כשאומרים "חשוב" צריך לשאול "חשוב למי?" וזה מכניס אותנו לויכוח הפילוסופי העתיק בין חתולים לארנבים: מה יותר טעים, עכברים או גזר? בעולמנו, זה מתחיל לא בשעבוד בעלי חיים אלא עוד קודם, בשעבוד צמחים. אמנם, צמחים לוקחים את המוות פחות כבד, אבל מצד שני, עצם גידולם בשורות מענה ומשגע אותם מאוד מאוד. בסדר הנכון של הדברים, יש ציידים ויש ניצודים - הם משכללים את יכולותיהם אלה על אלה, ומי שנכשל, יוצא מן המשחק ומחכה לתור נוסף להיוולד שוב. השיעבוד מנתק את מושאיו ממטרתם, מכוונותיהם ומן האבולוציה שלהם. רק דבר אחד גרוע מלהיות משועבד - וזה להיות משעבד. כי אם הקרבן מסתבך בקרמה (אני מקווה שאתם לא אלרגיים למילים מעין אלה, חברה מדעיים שכמותכם) - איזו הסתבכות זו להיות רודן! הוא מאבד לא רק את דרכו - הוא מאבד את עצמו. כולנו מסובכים בקרמת עריצים, כי אנחנו, למשל, צורכים מצרכים שפותחו תוך עינוי עכברים\ארנבים\גזרים. כדאי לנו - גם לכל אחד באופן אישי - לעשות הרבה כדי לפצות על כך ולהשתחרר. מה בנוגע לפריצת קומנדו למעבדות ושחרור עכברים? או הקופים האלה שמרסקים להם את המוח? מחאה מנומסת זה ממש לא מספיק.
 

B r u l e

New member
אף אחד לא ישכנע אותי אחרת

חיי עכבר (כלב חתול וכל חיה לצורך העניין) פחות חשובים מחיי אדם. אני לא מצדיק שימוש בבעלי חיים לתעשיית הקוסמטיקה, אבל כאשר הדבר הוא הכרחי לבדיקה של תרופה חדשה שיכולה להציל חיי אדם או למנוע מחלות קשות יש לגיטימציה מוחלטת להשתמש בבעלי חיים.
 

charlila

New member
ב תור עכבר, האם היית מסכים להתענות

ולמות כדי להביא מזור לחליי העכברות (כמו אנושות?) אבסורדי, לא? וההיפך לא? למה? ועוד באותו עניין: אַרְיֵה וְחָתוּל הֶחְלִיטוּ לָצוּד בְּיַחַד. האַרְיֵה צַד צְבִיָה הֶחָתוּל – לְטָאָה וְהַכֹּל עַל אוֹתָה צָלַּחַת. טוֹב, אֲבָל פִּתְאוֹם הִתְחִילוֹ לָרִיב. זֶה שֶלִי לֹא, זֶה שֶלִי. הצָלַּחַת שֶלִי. לֹא, הִיא מַהסֶרְוִיס שֶׁל דּוֹדָתִי. מַה פִּתְאוֹם! הִיא מֵאָרוֹן כְּלֵי הַפֵּסַח שֶל סָבָתִי. טוֹב, אָז נִתְחַלֵּק; מַה? שׁוֹק לְטָאָה תְּמוּרַת שׁוֹק צְבִיָה? אֲבָל צַדְנוּ אוֹתַן בְּיַחַד! נָכוֹן, אֲבָל מִי כָּאן האַרְיֵה ומִי כָּאן הֶחָתוּל! גְּרְרְר! נָהַם האַרְיֵה, והֶחָתוּל נֶעְלָם וְהָאַרְיֵה – לָעָס וּבָלָע צְבִיָה, לְטָאָה וצָלַּחַת! אֹחַר כָּך רָבַץ לוֹ, לִקֵק אֶת שְׁפָתַיו גִּרְגֵּר וְגִּרְגֵּר לוֹ בְּנַחַת! אֲבָל אָז בָּאוּ הַצַיָּדִים. כְּלוֹמַר, אֲנָשִׁים. לֹא בְּדִּיוּק צַיָּדִים; יוֹתֵר רוֹצְחִים. כְּלוֹמַר, צָדִים עִם רוֹבֵה. "אַרְיֵה!" צָוְחָה אִשְׁתּוֹ שֶל אַחַד הַ"צַיָּדִים" "אַרְיֵה אֶצְלֵנוּ בַּגִּנָה! הָצִילוּ! הָצִילוּ! סַכָּנָה! אַרְיֵה מְסֻכָּן! אַרְיֵה מְטוֹרָף! מְגַרְגֵּר, מְכַשְׁכֵּש לוֹ בַּזָנָב!" פָּתַח הָאַרְיֵה דֶּלֶת שֶל אַרוֹן בְּגָדִים וְעָבַר לְעוֹלָם אַחֵר, שָׁם חִכּוּ לוֹ כַּמָּה יְלָדִים; "אַסָלַן!" אָמְרוּ כֻּלָּם. "אַסָלַן הִגִיעַ! הוֹ, אַסָלַן! הַמֶלֶךְ הַמּוֹשִׁיעַ!" וְאָמְנָם, בַּעוֹלָם הַהוּא פְּתוּחָה לְאַסָלַן הַתַּמָהְּטֻפָה ושָׁם הוּא יוֹדֵעַ לְהַנְהִיג וְגַם לְהוֹשִׁיעַ. וְהַרְבֵּה כְּבָר נִכְתַּב עַל עֲלִילוֹת אַסָלַן הַמֶלֶךְ בְּנַרְנִיָה; וְאִילוּ הֶחָתוּל חָזַר לוֹ הַבָּיְתָּה, לְצֵ'שַׁיר; הוֹתִיר אֵת חִיוּכוֹ וְנֶעְלָם.
 
למעלה