מאז שהבן התגייס הטלפון שלי מונח בלילות על השידה ליד המיטה. לפני כן היה נשאר בסלון. הוא יכול היה להתקשר בשעות מטורפות, ואמרנו לו שזה בסדר. אחרי כן כבר הסתגלנו. גם אנחנו יחידת החילוץ של המשפחה, וכבר היו שיחות ב-4 בבוקר כשאי אפשר היה להשיג מונית אחרי בילוי (לא נוהגים אחרי שמבלים וכנראה גם שותים). כעת הנכדה בצבא, הנכד זקוק לנו מדי פעם וכדומה. מה שמשגע: אני מקפידה לא לשלוח מיילים או ווטסאפים ב 1-2 בלילה כשאני עוד ערה, שהטלפון המקבל לא ישמיע צליל ויפריע לבעלים. אבל יש כאלה שקמים ב-5 בבוקר ודבר ראשון שולחים הודעות. ראבאק, לא כל העולם משכים קום, תתחשבו!
בחו"ל כשיש הפרש שעות רציני (4 שעות ויותר) הטלפונים על שקט בלילה. כשקמים- מחזירים שיחות למי שמגיע לו.