העבר מעולם לא היה

[אסף ב6]

העבר מעולם לא היה

 

[בן טל-שחר]

מי שמבין את זה באמת -

כבר משוחרר במידה מסויימת ממדור דמיוני אחד נוסף בתוכו.

וליתר קוראיה הנאמנים של הודעה זו:
כשאדם מבין עמוקות שה"עבר" מעולם לא היה -
זה לא אומר שהמידע הקרוי "עבר" או "זכרון" לא עומד לרשותו יותר.
להיפך, הוא עומד לרשותו ביתר חיות ואמיתיות, מפני שהוא נקי מהאשליה שדבקה בו.

 

[lightflake]

אנחנו מאמינים שמה שנחווה באמת קרה

כי אנחנו מתבלבלים בין מה שאנחנו לבין מה שאנחנו מודעים לו

זה היה כל כך מופלא כשהבטנו על עצמנו בראי
לא היה סיכוי שלא לעמוד בפיתוי כזה וטבענו באגם הקסום הזה ופתאום כל החוויה היא "אמיתית" פתאום היא קורית "לנו" ופתאום חדר בנו הפחד שמשהו רע עלול לקרות לנו... שכל זה עלול להגמר, שאנחנו עלולים למות, אז צריך להתכונן, להתחזק, לבנות מקלטים ולקנות רובים...

מי מסוגל לעזוב את כל זה ? ולחזור לראות את זה כמה שזה באמת ?

ואת אמא שלי ואבא שלי והילד הקטן שאני וכל הסיפור הנוסטלגי הזה
ואת האהבה שלי...
ואת השנאה והכעס והדאגה...

מי מסוגל לוותר על כל זה ?

רק סופר-מן

 

[בן טל-שחר]

אין על מה לוותר...

אולי על המחשבה שצריך לוותר על משהו...

 

[lightflake]

אמת

קידה

 

[ינוקא1]

ואולי העבר הוא הווה ?

 

[בן טל-שחר]

ברור שהוא הווה.

 

[מלחייה מתוקה]

העבר הוא לא הווה

 

[בן טל-שחר]

ברור שהוא לא הווה.

 

[סטיבן מקטאולי]

 

[lightflake]

העבר זה משהו שנמצא כאן

אם לרגע לא תאמיני לסיפור שזה היה בעבר אז תראי שיש כאן (הווה) סיפור אודות משהו שקרה בזמן קודם, אבל ה"זמן קודם" הזה הוא חלק מהסיפור, אל תאמיני לסיפור, זה רק סיפור, שמסופר עכשיו... אהממ.. בעצם... עכשיו

 

[מלחייה מתוקה]

וכתוצאה מכך - העבר לא בהווה.

העבר הוא כמו חלום שלא היה ולא נברא. העבר לא מעניין אותי !!!!! הסיפור שמסופר עכשיו הוא חדש ושונה מהעבר.

 

[ינוקא1]

אם עברו של מישהו כאן

איננו מלווה אותו לכל אשר ילך - שירים את ידו !!!

(מי שבעד חיסול הטרור גם).

 

[ינוקא1]

והמשך :

כל הכותבים בשרשור זה , משקרים.
(וסליחה מראש).

צר לי להשבית שמחות :
הוריכם מלווים אתכם , המורה בכיתה א' מלווה אתכם , אירועי חייכם מלווים אתכם , הידע שרכשתם מלווה אתכם , בחירות שבחרתם מלוות אתכם - לטוב ולמוטב.

העבר לא נעלם לשום מקום.

ההבדל היחיד בין אדם "מואר" למישהו שלא , זה שאצל המואר העבר "נכנס" לתוך ההווה.
זאת אומרת שהוא יכול לבחור מה מלווה אותו מהעבר שלו ומה לא.

אך אם עברכם לא היה מלווה אתכם , גם לכתוב עכשיו לא הייתם יכולים.
כל שיעורי הכתיבה שלכם מכיתה א' מלווים אתכם.
תחשבו על זה !

 

[אסף ב6]

ואולי כל זה לא קרה?

 

[ינוקא1]

אולי.

אפשר אולי להגיד "אולי כלום לא קרה , אך הושתלה אצלינו במוח תוכנה שנותנת לנו את המחשבה כאילו זה קרה" , אך מה זה משנה ?
וזוהי בערך שאלת העץ שנופל ביער האם משמיע קול. ... זה לא כל כך משנה.

העובדה היא שהעבר שלך מלווה אותך. הוא חלק ממי שאתה בהווה.
הגעת לעולם , רכשת נסיון חיים מסוים , תובנות וידע - וכל אלו הם גם חלק מההווה שלך !!!
אני בטוח שעל חלקים גדולים מהעבר שלך , כמו הידע שרכשת לקרוא ולכתוב , אינך מעוניין לוותר. . . .

אך הנקודה בה אני בהחלט מבין אותך זה שהעבר הוא "היצמדות" לפעמים.
שלפעמים העבר שלנו "הגדיר" וקיבע אותנו , ואין לנו את היכולת להשתחרר ממנו גם אם אנחנו מעונינים בכך.

לכן הנקודה האמיתית היא , לא להיות "חסר עבר" , אלא להיות "חסר היצמדות" לעבר.
כלומר , להיות מסוגל להשתנות בכל רגע ולשמור על יציבותך , גם אם הוגדרת (על ידי אחרים , או שהגדרת את עצמך) בעבר , בכל מיני הגדרות שאינן מתאימות לך להווה.

 

[אסף ב6]

אני מסכים שכדאי להיות חסר הצמדות, הנקודה שאני

אהבתי במשפט הזה, לפחות בצורה שאני נוטה להסתכל עליו, זאת השאלה שאולי באמת לא היה עבר, זאת שאלה שכל כך ברור לנו שהיא "טעות" שאנחנו לא מוכנים באמת לתהות אולי היא נכונה.
מה רע בלהאמין שאולי כל זה היה חלום? דווקא אני מעוניין להיות מסוגל לוותר על הכל, מה שקיים לא צריך שאני אחזיק אותו ואאמין בו. זה עניינו, ההבנה שבלי מוות אין חיים.

 

[ינוקא1]

זה נכון.

אולי הכל חלום , לא רק העבר.

 

[מלחייה מתוקה]

ואולי, רק אולי...

אולי העובדה שהעבר הוא "היצמדות" היא רק דרך ההסתכלות שלך (ושל עוד מליוני אנשים) על העבר. אולי העבר הוא בכלל לא הצמדות.

אולי העבר נקרא "עבר" כי הוא עבר חלף לו, והוא שם (אי שם...) בעבר, ושם מקומו.

ואולי ההווה נמצא בהווה כי זה מה שצריך להיות עכשיו ואין להווה שום - כלום - נאדה קשר למה שהיה בעבר.

אולי ההצמדות הזו היא רק בראש ובכלל צריך להיות ניתוק מוחלט?!

אולי העתיד נמצא בעתיד כי אנחנו לא צריכים לחשוב עליו בכלל והוא לא אמור לעניין אותנו???

אולי אנחנו עדיין כותבים וקוראים ומשתמשים במה שלמדנו מהעבר כי זה משרת אותנו, כי אנחנו אינטרסנטיים בהווה, כי אנחנו לא חיים לשוא, לא סתם חיינו את העבר, אלא לקחנו ממנו דברים שישרתו אותנו בהווה.
כמו לימוד מתמטיקה - בהתחלה לומדים מספרים 1-10, יותר מאוחר לומדים אינטגרלים. אז כמובן שלא נזרוק עכשיו את הידע שרכשנו על המספרים נכון? אנחנו עדיין זקוקים לו!! אבל כמובן שעלינו לשכוח מהמורה המציק, נזרוק את המחברות והספרים הישנים, אם היה חדרון צפוף בו למדנו אז לא נשאר ברחמים עצמיים - נעזוב את זה - זה שייך לעבר וכבר לא קשור לאדם שאנחנו היום!!.
בהווה נישאר עם הידע שרכשנו ועם היכולות שרכשנו ושיש לנו היום - בהווה!!, לא אלה שהיו לנו פעם כשהיינו קטנים/נערים, כשהיינו מסכנים/מוערצים.
ההצמדות שאתה מדבר עליה היא אשלייה שהזיכרון והמוח יוצרים.
"אדם נמצא איפה שמחשבותיו" (לא זוכרת בדיוק את הציטוט) - זו בדיוק ההצמדות - כשאנחנו חוזרים אחורה במחשבות, לעבר, אנחנו נמצאים ממש שם, בכל הוויתנו, וחושבים ומאמינים שזה מה שאנחנו שווים, ואלה גם התוצאות בשטח. גם אדם שמאמין שהוא הכי שווה בעולם, כי פעם הוא היה הכי והכי והכי, לא יראה תוצאות טובות בהווה, כי הוא חי בעבר : כי פעם הייתי... ואיך זה שעכשיו לא?!" לפי אמונתו - עכשיו לא!.
האמונה חייבת להיות תמיד בהווה ללא קשר למה שהיה בעבר, נקודה.

 

[ינוקא1]

ואולי אנחנו מסכימים.?

כתבתי שלא צריך למחוק את העבר , אלא רק לא להיצמד אליו.

שזה בדיוק מה שאת כתבת.

לבחור מה מהעבר אנחנו לוקחים איתנו , ומה לא.

כאשר יש לנו יכולת בחירה , ואנחנו יכולים לשחרר אם נרצה , זאת אומרת שאנחנו לא נצמדים.