זו לא רק "החברה שלהם"
חלילה לי מלומר לנשים דתיות מה לעשות, ואם הם מרוצות מחייהן מי אני שאדבר, אבל גם אם אני חילונית מוצהרת אי אפשר להתעלם מהשפעת היהדות על חיי ועל החברה בה אני חיה, ואף על חוקי המדינה. אולי נהלי הרבנות בנוגע למעמד אישי לא נוגעים לנשים דתיות, בעיני הם מבזים ויש לי בעיה אם אני רוצה לנהל את המעמד האישי שלי בלעדיהם. לא רוצה ללכת למקווה, לא רוצה שימכרו אותי כמו עז עם כתובה מעוטרת ו"הבתולה הזכה" - על מי הם עובדים? אז מה, אני צריכה לברוח לקפריסין? עכשיו לכי תשכנעי את בן זוגך, משפחתך ומשפחתו שהבחורה השיקסה לא מוכנה להכנס לרבנות, כי אין לרבנות ומעולם לא היתה לה כל קשר לחיי, קל וחומר באחד הרגעים החשובים בחיי. לא, מה פתאום קפריסין?! את בהריון? מה קורה לך, אף אחד לא מתחתן ככה, נו, תגידי לא נורא, רבע שעה בחיים תסבלי דרשה של איזה רב מתלהם ותשימי טבעת על האצבע כמו נזם באף בהמה. זה מנוגד לאמונתי (החילונית) ולאורח חיי כמו שלך מנוגד להסתובב עם ביקיני ברזילאי בבסיסי צהל. לא מזמן הייתי בליל שישי אצל איזה משפחה מסורתית והיה קידוש. נדהמתי לראות שמדלגים עלי עם הגביע עד שכל הזכרים שתו. סליחה? אני לא ממש בקיאה ויתכן שזו לא הלכה אלא סתם מנהג תמוה, אבל בעיני זה קשור ישירות לתרבות היהודית, שאם אני רוצה או לא אני חיה בה.