הסתבכתי!
הסתבכתי באומרם "אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ: וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ: וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֶם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ:" (דה"ב לה) האם השמות הנזכרים בפי פרעה נכה שמות עבודה זרה המה? או שמא כיוון לדעת רבינו תם "בזמן הזה כולן נשבעים בקדשים ואין תופסין בהם אלהות ואע"פ שמזכירין [עמהם] שם שמים וכוונתם [לד"א מ"מ] אין זה [שם] עבודת כוכבים כי דעתם לשם עושה שמים וארץ ואע"ג שמשתתף ש"ש ודבר אחר אין כאן לפני עור לא תתן מכשול דבני נח לא הוזהרו על כך ולדידן לא אשכחן איסור בגרם שיתוף" (תוספות בכורות ב) ואת תיקוני הצנזורה אפשר לראות כפי שהובאו בדברי הרמ"א "ויש מקילין בעשיית שותפות עם הכותים בזמה"ז, משום שאין הכותים בזמן הזה נשבעים בע"א, ואע"ג דמזכירין הע"ז, מ"מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתפים שם שמים וד"א, ולא מצינו שיש בזה משום: ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד) דהרי אינם מוזהרין על השתוף (ר"ן ספ"ק דע"ז ור' ירוחם ני"ז ח"ה ותוס' ריש פ"ק דבכורות);" (או"ח סימן קנו) שאם למרות שמזכירים שם ע"ז כוונתם לעושה שמים וארץ, כ"ש כאשר מזכירים הם שמות שאינם נמחקים. אף כי יש נפקא מינא לעכו"ם שכתב ספר תורה. עכ"פ תמהתי על מי נתכוון פרעה נכה באומרו "וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי" האם כוונתו על עושה שמים וארץ, או כי אליליו המה עושה שמים וארץ? לדברי "רבי יוחנן משום רבי יוסי…בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו. בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו …בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו" (ברכות ז) כיצד כתבו במסכת סופרים "וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי - קודש: חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי - קודש כדברי רבי יוסי" (פרק ד) דרך איזו ספקית אינטרנט אדוהים אמר לבהלו? ואם שניהם קודש ואעפ"כ אמרו "מאי - אלהים אשר עמי? אמר רב יהודה אמר רב זו עבודה זרה!" (תענית כב) לא ידעתי איך הצליחו להפוך שם קודש כדברי רבי יוסי, לשם עבודה זרה. וביותר מתמיה על התוספתא "ואלהים אמר לבהלני מפי הקדוש אני עולה, חדל לך זה לשון עבודת כוכבים" (שם פ"ב) אשר עשו את פרעה נכה כסובל מפיצול אישיות. שאם עולה הוא בשם יהוה, לא ידעתי מדוע היה עליו לאיים על יאשיהו בשם ע"ז, הלוא היה עליו לאיים בשם זה על יאשיהו שהוגדר "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יהוה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ:" (מל"ב כג) ולא ואחד השמות שדאג יאשיהו לבערם מן הארץ. הפוך על הפוך מדברי התוספתא בדברי איכה רבתי. "ואלהים אמר לבהלני. חדל לך מאלהים אשר עמי זה לשון עבודת כוכבים. ולא הסב יאשיהו פניו ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים -<<<זה ירמיהו>>> (איכ"ר א נג) שאם בתוספתא הצליחו להפוך שם קודש לשם עבודת כוכבים, בעלי המדרש הצליחו להפוך שם קודש (עכו"ם תלויי בין התוספתא למסכת סופרים) לשם עבודה זרה בדמותו של ירמיהו. אף כי דברי בעלי המדרש מסבירים איזו ספקית טינטרנט גלש פרעה נכה, "ולא הסב יאשיהו פניו ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים - זה ירמיהו" ולפי זה אומרו "וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי - מפי הקב"ה אני עולה: חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי" אינו אלא ירמיהו בכבודו ובעצמו. האם בעל המדרש רוצה לגלות את אוזנינו שירמיהו היה משת"פ???
הסתבכתי באומרם "אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ: וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ: וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֶם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ:" (דה"ב לה) האם השמות הנזכרים בפי פרעה נכה שמות עבודה זרה המה? או שמא כיוון לדעת רבינו תם "בזמן הזה כולן נשבעים בקדשים ואין תופסין בהם אלהות ואע"פ שמזכירין [עמהם] שם שמים וכוונתם [לד"א מ"מ] אין זה [שם] עבודת כוכבים כי דעתם לשם עושה שמים וארץ ואע"ג שמשתתף ש"ש ודבר אחר אין כאן לפני עור לא תתן מכשול דבני נח לא הוזהרו על כך ולדידן לא אשכחן איסור בגרם שיתוף" (תוספות בכורות ב) ואת תיקוני הצנזורה אפשר לראות כפי שהובאו בדברי הרמ"א "ויש מקילין בעשיית שותפות עם הכותים בזמה"ז, משום שאין הכותים בזמן הזה נשבעים בע"א, ואע"ג דמזכירין הע"ז, מ"מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתפים שם שמים וד"א, ולא מצינו שיש בזה משום: ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד) דהרי אינם מוזהרין על השתוף (ר"ן ספ"ק דע"ז ור' ירוחם ני"ז ח"ה ותוס' ריש פ"ק דבכורות);" (או"ח סימן קנו) שאם למרות שמזכירים שם ע"ז כוונתם לעושה שמים וארץ, כ"ש כאשר מזכירים הם שמות שאינם נמחקים. אף כי יש נפקא מינא לעכו"ם שכתב ספר תורה. עכ"פ תמהתי על מי נתכוון פרעה נכה באומרו "וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי" האם כוונתו על עושה שמים וארץ, או כי אליליו המה עושה שמים וארץ? לדברי "רבי יוחנן משום רבי יוסי…בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו. בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו …בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו" (ברכות ז) כיצד כתבו במסכת סופרים "וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי - קודש: חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי - קודש כדברי רבי יוסי" (פרק ד) דרך איזו ספקית אינטרנט אדוהים אמר לבהלו? ואם שניהם קודש ואעפ"כ אמרו "מאי - אלהים אשר עמי? אמר רב יהודה אמר רב זו עבודה זרה!" (תענית כב) לא ידעתי איך הצליחו להפוך שם קודש כדברי רבי יוסי, לשם עבודה זרה. וביותר מתמיה על התוספתא "ואלהים אמר לבהלני מפי הקדוש אני עולה, חדל לך זה לשון עבודת כוכבים" (שם פ"ב) אשר עשו את פרעה נכה כסובל מפיצול אישיות. שאם עולה הוא בשם יהוה, לא ידעתי מדוע היה עליו לאיים על יאשיהו בשם ע"ז, הלוא היה עליו לאיים בשם זה על יאשיהו שהוגדר "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יהוה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ:" (מל"ב כג) ולא ואחד השמות שדאג יאשיהו לבערם מן הארץ. הפוך על הפוך מדברי התוספתא בדברי איכה רבתי. "ואלהים אמר לבהלני. חדל לך מאלהים אשר עמי זה לשון עבודת כוכבים. ולא הסב יאשיהו פניו ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים -<<<זה ירמיהו>>> (איכ"ר א נג) שאם בתוספתא הצליחו להפוך שם קודש לשם עבודת כוכבים, בעלי המדרש הצליחו להפוך שם קודש (עכו"ם תלויי בין התוספתא למסכת סופרים) לשם עבודה זרה בדמותו של ירמיהו. אף כי דברי בעלי המדרש מסבירים איזו ספקית טינטרנט גלש פרעה נכה, "ולא הסב יאשיהו פניו ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים - זה ירמיהו" ולפי זה אומרו "וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי - מפי הקב"ה אני עולה: חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי" אינו אלא ירמיהו בכבודו ובעצמו. האם בעל המדרש רוצה לגלות את אוזנינו שירמיהו היה משת"פ???