הסתבכתי!

[פלמוני777]

הסתבכתי!

הסתבכתי באומרם ‏"אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא ‏לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ: וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל בֵּית ‏מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ: וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי ‏לְהִלָּחֶם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ:" (דה"ב לה)‏ האם השמות הנזכרים בפי פרעה נכה שמות עבודה זרה המה? או שמא כיוון לדעת רבינו תם "בזמן הזה ‏כולן נשבעים בקדשים ואין תופסין בהם אלהות ואע"פ שמזכירין [עמהם] שם שמים וכוונתם [לד"א מ"מ] ‏אין זה [שם] עבודת כוכבים כי דעתם לשם עושה שמים וארץ ואע"ג שמשתתף ש"ש ודבר אחר אין כאן ‏לפני עור לא תתן מכשול דבני נח לא הוזהרו על כך ולדידן לא אשכחן איסור בגרם שיתוף" (תוספות ‏בכורות ב) ואת תיקוני הצנזורה אפשר לראות כפי שהובאו בדברי הרמ"א "ויש מקילין בעשיית שותפות ‏עם הכותים בזמה"ז, משום שאין הכותים בזמן הזה נשבעים בע"א, ואע"ג דמזכירין הע"ז, מ"מ כוונתם ‏לעושה שמים וארץ אלא שמשתפים שם שמים וד"א, ולא מצינו שיש בזה משום: ולפני עור לא תתן ‏מכשול (ויקרא יט, יד) דהרי אינם מוזהרין על השתוף (ר"ן ספ"ק דע"ז ור' ירוחם ני"ז ח"ה ותוס' ריש ‏פ"ק דבכורות);" (או"ח סימן קנו) שאם למרות שמזכירים שם ע"ז כוונתם לעושה שמים וארץ, כ"ש ‏כאשר מזכירים הם שמות שאינם נמחקים. אף כי יש נפקא מינא לעכו"ם שכתב ספר תורה. עכ"פ תמהתי ‏על מי נתכוון פרעה נכה באומרו "וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי" האם כוונתו על ‏עושה שמים וארץ, או כי אליליו המה עושה שמים וארץ?‏ לדברי "רבי יוחנן משום רבי יוסי…בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו. בקש שתשרה שכינה על ישראל ‏ונתן לו …בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו" (ברכות ז) כיצד כתבו במסכת סופרים ‏‏"וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי - קודש: חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי - קודש כדברי רבי יוסי" (פרק ד) דרך איזו ‏ספקית אינטרנט אדוהים אמר לבהלו? ואם שניהם קודש ואעפ"כ אמרו "מאי - אלהים אשר עמי? אמר רב ‏יהודה אמר רב זו עבודה זרה!" (תענית כב) לא ידעתי איך הצליחו להפוך שם קודש כדברי רבי יוסי, ‏לשם עבודה זרה.‏ וביותר מתמיה על התוספתא "ואלהים אמר לבהלני מפי הקדוש אני עולה, חדל לך זה לשון עבודת ‏כוכבים" (שם פ"ב) אשר עשו את פרעה נכה כסובל מפיצול אישיות. שאם עולה הוא בשם יהוה, לא ‏ידעתי מדוע היה עליו לאיים על יאשיהו בשם ע"ז, הלוא היה עליו לאיים בשם זה על יאשיהו שהוגדר ‏‏"וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יהוה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה ‏וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ:" (מל"ב כג) ולא ואחד השמות שדאג יאשיהו לבערם מן הארץ.‏ הפוך על הפוך מדברי התוספתא בדברי איכה רבתי. "ואלהים אמר לבהלני. חדל לך מאלהים אשר עמי זה ‏לשון עבודת כוכבים. ולא הסב יאשיהו פניו ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים -<<<זה ירמיהו>>> ‏‏(איכ"ר א נג) שאם בתוספתא הצליחו להפוך שם קודש לשם עבודת כוכבים, בעלי המדרש הצליחו להפוך ‏שם קודש (עכו"ם תלויי בין התוספתא למסכת סופרים) לשם עבודה זרה בדמותו של ירמיהו. ‏ אף כי דברי בעלי המדרש מסבירים איזו ספקית טינטרנט גלש פרעה נכה, "ולא הסב יאשיהו פניו ולא ‏שמע אל דברי נכו מפי אלהים - זה ירמיהו" ולפי זה אומרו "וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי - מפי הקב"ה אני ‏עולה: חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי" אינו אלא ירמיהו בכבודו ובעצמו.‏ האם בעל המדרש רוצה לגלות את אוזנינו שירמיהו היה משת"פ???‏

 

[pembencipolisi]

אנסה להסביר לך מה קלטתי ממנו

דבר שמתאים להשקפתי: "וביותר מתמיה על התוספתא "ואלהים אמר לבהלני מפי הקדוש אני עולה, חדל לך זה לשון עבודת ‏כוכבים" (שם פ"ב) אשר עשו את פרעה נכה כסובל מפיצול אישיות. שאם עולה הוא בשם יהוה, לא ‏ידעתי מדוע היה עליו לאיים על יאשיהו בשם ע"ז, הלוא היה עליו לאיים בשם זה על יאשיהו שהוגדר ‏‏"וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יהוה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה ‏וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ:" (מל"ב כג) ולא ואחד השמות שדאג יאשיהו לבערם מן הארץ." בעל התוספתא היה צריך, ככל האחרים, למצוא הסבר לגורלו האומלל של המלך המתואר כצדיק כל כך עם פרוט מעשיו הצבוריים קודם לכן, (בדק בית, מציאת הספר, פסח ממלכתי) לעומת סופו כחלל בקרב. לטענתם של הפרשנים קבל פרעה נכה את הרשות מאלהים עצמו לפלוש לשפלה ככתוב שם מִפִּי אֱלֹהִים , דבר שלא שמע יאשיהו אודותיו (גם לא במודיעין ולא באינטרנט ולא בחדשות) , ויאשיהו בא להגן על יהודה מפני פלישה מצרית והובס. ככל דבר תנ"כי, כל מעגל הסבות והתוצאות יש לו הסבר, או מפורש בכתוב או מפי פרשנים תמהונים, שהכל מפי אלהים ומשום כך מה שקרה במציאות היה גם מחויב המציאות מראש, ובתכנון אלהי... התנ"ך בארוע זה מקצין עוד את הענין : אמר פרעה "ואלהים אמר לבהלני" אלהים הוא היוזם של סע המלחמה לעבר כרכמיש לא לעבר יהודה ואל תפריע לי, יאשיהו... למה זכה פרעה להתגלות אלהית , אין מודיע לנו התנ"ך , אבל לאלהים (אם ישנו) אין דבר משנה: נמאס לו מממלכת יהודה ומי הוא יאשיהו שבגללו ישנה אלהים את מזימתו להשליט זרים על הארץ, וגם מפרעה לא אכפת לאלהים. הכושי עשה את שלו, (חסל את יאשיהו) הכושי יכול ללכת... הובסו המצרים בכרכמיש (605 לפני הספירה)

 

[פלמוני777]

מי אמר למי?

דברי הימים ב פרק לה ‏ ‏"אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא ‏לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ: וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל בֵּית ‏מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ:‏ וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֶם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים - מה שאמר לו ‏דברי ירמיה מפי אלהים:" (מצודות)‏ מי אמר למי את דברי האלוהים? שהלוא על פי מבנה הפסוק, "וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים" לא ‏שייך לומר שירמיהו מסרם ישירות ליאשיהו, ובהכרח שפרעה נכוה הובהל על ידי אלוהים מפי ירמיהו. ‏ותמהני על בעלי המדרש המנהלים דיאלוג חרשים אילמים בין יאשיהו לירמיהו. "וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו ‏מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֶם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים - זה ירמיהו שאמר ליאשיהו כך מקובלני ‏מישעיה רבי (ישעיה י"ט) וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה ‏בְּמַמְלָכָה: ולא שמע לו. אלא אמר לו: משה רבה דרבך לא כך אמר (ויקרא כ"ו) וחרב לא תעבור ‏בארצכם. וחרבו של אותו רשע עוברת בארצי ובתחומי והוא לא היה יודע שכל דורו עובדי עבודת כוכבים ‏היו" (איכ"ר נג) האם שמו הנלווה של פרעה נכוה = ירמיהו? או כי באשמת המעתיקים נתחלף להם ‏‏"דִּבְרֵי נְכוֹ" במקום "דברי ירמיהו"‏ בויותר מתמיה על בעלי המדרש, המנהלים דיאלוג זה בין ירמיהו ליאשיהו. וללא כל בושה, אינם בושים ‏מהכחשת שתי נבואות.‏ א. וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה: שהלוא מלחמות ‏מצרים וחורבנה התנהלו בכרכמיש, ולא במצרים. ואף לא נוהלה כל מלחמת אזרחים במצרים, מלבד ‏‏"לְמִצְרַיִם עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ ‏בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה:" (ירמיה מו) כעבור 4 שנים, אחר מות יאשיהו.‏ ‏ ‏ ב. "אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת" הוכזבו דברי ספר הברית אשר כרת יאשיהו עם העם. ‏שאף כי "וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְהֹוָה לָלֶכֶת אַחַר יְהֹוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת ‏עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה:" (מל"ב ‏כג) עכ"ז לא קויימו דברי ספר הברית (מכילתא משפטים) "וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכם" (ויקרא כו) "אין ‏צריך לומר שלא יהו באים עליכם למלחמה. אלא שלא יהו העוברים והשבים עוברים ממדינה לחבירתה - ‏כדרך שעברו בימי יאשיהו" (תו"כ) ‏ ג. אם כריתת הברית הייתה "לָלֶכֶת אַחַר יְהֹוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל ‏נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה" ועל זה העיד הכתוב "וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם ‏בַּבְּרִית" ואף פיהם ענה בהם "וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב ‏וּבָרָעָב תָּמְנוּ:" (ירמיה מד) אין זה מקובל עליי הפרשנות "וְגַם בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ ‏יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם יְהֹוָה:" (ירמיה ג) "דורו של יאשיה מראין עצמם שהם צדיקים והם ‏רשעים היו צרים צורות של עכו"ם על דלתותיהם מבפנים חציה על זו וחציה על זו וכשהיו מבערי עכו"ם ‏בודקים היה הדלת פתוח ולא היו מכירין בה:" (רשי) ומי יודע אם לא רשי בכבודו ובעצמו החדיר במו ‏ידיו את העבודה זרה לתוך ביתם, על מנת להצדיק את הכזבת הנבואות הללו?‏ אין לתמוה מדוע "אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים:" כשם שאין לתמוה מה ‏ראה על ככה הנביא הנודיסט "יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ…וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ ‏עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ: כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם ‏וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם:" (ישעיה כ) לא בגלל שלא באו כוש ‏ומצרים לעזרת יהוה בגיבורים, שהלוא "הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה ‏וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת: הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת ‏בְּצֵל מִצְרָיִם:" וגדולה שינאתו של עוכר ישראל זה, שהעדיף לנהוג כאחד הריקים שלוש שנים, למען ‏‏"וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה: הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל ‏מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו:" (שם ל) ואם ‏כך קיללנו את אוהבי ישראל, כיצד נצפה לעזרת אמריקא בעיתות בצרה?‏ הכי "חַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם:?" הכי "אָמַר ישֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה כֹה מַבָּטֵנוּ ‏אֲשֶׁר נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ:?" (שם כ) וכמעט הספקתי לשכוח ‏ ‏"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ ‏אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אוֹתִי: הִנְנִי נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב אֶל אַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ:‏ וַיָּשָׁב רַבשָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ: וַיִּשְׁמַע עַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ ‏לֵאמֹר יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ וַיִּשְׁמַע וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר:" (שם לז) ‏ שלא רק שלא נהג "מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת ‏מִצְרָיִם" אלא שכמדומני קיפל מלך כוש את הזנב. ‏ ומה אָמַר ישֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא? <<<הִנֵּה כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ ‏אַשּׁוּר>>> שאילולי לא פנו לעזרת מצרים, הלוא גורלם היה כגורל עשרת השבטים שיצאו להתפנן ‏ב"אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים" (שם לו) אי שם בלחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי. שכמה חבל ‏שרק אנו נותרנו באותה ארץ אוכלת יושביה ומשכלת גוייה האוכלת אדם. (יחזקאל לו)‏