הסקר החדש: Emerson Lake & Plamer

[cut2]

צריך להתייחס למוסיקה עצמה

אני בטוח שדורון מבין את המוסיקה של אי.אל.פי, לא זו הנקודה. ואם הוא מבין את המוסיקה, אז סביר להניח שהוא גם מבין את מה שאמרסון עושה שם, נכון? כך שאולי האמירה "שונא את ELP" היא מעט קיצונית, אבל היא בעצם אומרת מה שאתה אומר: "זה ברור שאי-אל-פי נוטה לשטחיות ושטותיות. אין ספק. אבל בלי אמרסון פשוט אין כלום". ואני אומר - למי אכפת מווירטואוזיות, אני רוצה מוסיקה. לגבי ארט ברז - מכיוון שהתוודעתי אליהם רק לא מזמן, אשמח אם תרחיב את הדיבור על הקופסה הזו (עוד לא קניתי אף אלבום שלהם, הכל מהאינטרנט). NP: Arik Hayat - Pass Time פוליטיקה בבמה חדשה? (ואחרי שערכתי את ההודעה, התחלף לSolstice Coil - How to be a porn star המהנה והדיסטורשני)

 

[cut2]

אופס

Anyone can be a porn star, כמובן.

 

[אורי ברייטמן]

אתה כה אדיב

עזוב את אמרסון ברמה האישית - כמוסיקאי יש לו הברקות אדירות. ראשית, השליטה שלו באורגן ההאמונד מדהימה. זה מעבר לגימיקים - הבחור פשוט שולט בכלי ביד רמה. הוא משחק איתו ומוציא ממנו צלילים שאחרים לא מצליחים להוציא גם היום. שנית, יש לו כישרון אילתור מעולה, ברמה של ג'אזיסטים רציניים. שלישית, הוא מלחין בכלל לא רע, עם חוש הומור בריא ויופי של תפיסת קצב. רביעית, המוסיקה שלהם נהדרת בחלקה, בינונית בחלקה, וגרועה בחלקה - כמעט כמו כל להקה. לגבי ארט ברז: בוב דרייק ישב על כל המסטרים הישנים, עשה להם שיפור סאונד רציני ביותר, וכריס קאטלר הזרים אליו חומרים עתיקים שטרם יצאו לאור. התוצאה הסופית היא ממש "מוזיאון ארט ברז" שלם, עם כל החומרים האפשריים, בוקלט ענק ורימסטרים משובחים. עולה 399 ש"ח ב'קצת אחרת', וכמובן שאני לא אקנה את זה מפני שכבר קניתי את האלבומים האולפניים במהדורה הקודמת (שהיא פחות טובה מבחינת הסאונד). יקר, נכון, אבל באמת מוצלח. בארה"ב זה עולה שבעים דולר. זה נקרא: The Art Box

 

[HelterSkelter1]

ראה את ההודעה שלי מצד דרום-מזרח ../images/Emo13.gif

ובקשר לאי-אל-פי אני מסכים איתך.

 

[cut2]

אני מסכים איתך

(לא יודע אם אתה ציני. בכל אופן, אני לא). אמרסון קלידן נהדר וכשרון ההלחנה שלו בלתי מוטל בספק (כשהוא מאתגר את עצמו לכתוב דברים חכמים עם בניה ופיתוח, כמו שהוא עושה כל כך טוב בחלק הראשון בKE9). הבעיה היא שגם כשהוא מלחין טוב, לדעתי הוא לוקה ברדידות (ואני כן מנגן בקלידים [למרות שלא הייתי קורא לעצמי 'קלידן'], אז הטענה שלך 'אתה לא קלידן' לא תתפוס לגבי

). השורה התחתונה היא שרק לעיתים נדירות אני מוצא כנות אמנותית אמיתית אצל אי.אל.פי. ואולי מה שמפריע לי אצלהם זה שהם כמעט אף פעם לא רציניים. לגבי ארט ברז: בגלל שהתוודעתי אליהם לא מזמן, אני לא אשפוך 400 שקל על להקה שאני מכיר אלבום אחד שלה (וגם אותו הספקתי לשמוע מספר פעמים שאפשר להציג בכף יד אחת). היה והדובים המדוברים יהפכו לסוג של אל חדש עבורי, אשקול את העניין ברצינות (וכמובן שההזמנה תתבצע בחו"ל. מאה שקל פחות [לא כולל משלוח]), במיוחד לאור העובדה שאין לי אף אלבום מקורי שלהם.

 

[אורי ברייטמן]

אתה מסכים איתי

"הבעיה היא שגם כשהוא מלחין טוב, לדעתי הוא לוקה ברדידות" יש בזה משהו. אין מה לעשות - אמרסון הוא אדם מוגבל מבחינה רגשית ומבחינה אינטלקטואלית, ואין בו את העומק הלירי של פיטר האמיל או אפילו איאן אנדרסון. הוא בדרך כלל יודע לצטט אחרים ולחקות אחרים באופן יוצא מן הכלל, או לעבד יצירות של אחרים לפורמט רוק-ג'אזי יותר. לגבי חוסר הרצינות של אי-אל-פי: כן, הם לא רציניים ומעולם לא היו. לא צריך לקחת אותם ברצינות. הם תמיד אמרו שאסור לקחת אותם ברצינות, ולמרות זאת אנשים לקחו אותם ברצינות. ה"אשם" העיקרי הוא לייק - הוא תמיד התיימר להיות משהו שהוא לא: משורר, אינטלקטואל. לייק הוא טמבל קטן שרצה להיות עשיר. אמרסון הוא בסך הכל מוסיקאי, לא אמן או משורר. פאלמר הוא רק מתופף, וזהו בעצם. לגבי 'ארט ברז' - אני לא בטוח שההשקעה הכספית משתלמת לאור החלופות המקומיות (אני מוכן להלוות לך את שלושת האלבומים בשני דיסקים). מה שכן, אם יש לך כסף בשפע אז אין כאן התלבטות אמיתית.

 

[HelterSkelter1]

בקשר לארט ברז

אומנם רימסטרים היסטריים, אבל לפי השמועות שלושת הדיסקים של הבונוסים הם מיותרים בלשון המעטה. לא שמעתי, אז אני לא יכול להבטיח. בכל מקרה, אני מעוניין ב-Winter Songs וב-The World As It Is Today, שאותם אי אפשר להשיג חוץ מבקופסא, לא ב Wayside, לא ב RER ולא בשום מקום בעצם... חבל. אם אתה או מישהו קונה את הקופסא ומעוניין למכור את הדיסק של Winter Songs\The World As It Is Today, אשמח לקנות אותו, במחיר נדיב (מצידי

). NP - Jethro Tull - Songs From The Wood

 

[cut2]

Karn Evil 9

אמנם אין שום קשר בין שלושת החלקים, אבל לפחות מה שיש - עשוי כמו שצריך. לעומת זאת בטארקוס יש חלקים פשוט חלשים, וגם מה שאיכותי ומעניין, לא מטורף, קרקסי ומעניין כמו קארן. על שאר הקטעים אין ממש מה לדבר.

 

[MajorWinters]

קרן אבל../images/Emo19.gif

החלק הראשון והמפורסם קנה אותי בהתחלה. אבל לאחרונה דווקא החלק השלישי קוסם לי יותר ויותר כל החלק ההמנוני, וצעקת הRejoice עושות לי את זה. מה שכן, אני לא יכול להבין, את הקטע בסוף. עד כמה שELP הלהקה מספר אחת בשבילי, אני אף פעם לא הבין את החרטא הזה של של הסוף, או את כל הקטע של אמרסון לקפוץ מעל קלידים! זה מעצבן!

 

[HelterSkelter1]

יש כמה מועמדים

Karn Evil 9, Three Fates, Tarkus, Tocatta, Barbarian. חמישתם קלאסיקות מדהימות לדעתי. נכון יש טיפה קטעים חלשים בקארן איבל ובטארקוס, אבל עדיין, כמכלול - קטעים ענקיים. מי שלא אוהב את אי-אל-פי....

לא אוהב את אי-אל-פי

נ.ב. הגעתי למסקנה שהקטע הכי מהפנט ששמעתי בחיי זה קטע הנושא של דיסיפלין. יותר מפיליפ גלאס, יותר מהכל. פשוט מסחרר ומהפנט. אפשר לשמוע אותו בדרכים שונות, בכל האזנה והאזנה. כל פעם להתמקד בתפקיד אחר. אני יודע, אני לא מחדש כלום

 

[mobyboy]

הבחירה שלי

האלבום trilogy

 

[Gregor Power]

שמעתי רק את Brain Salad Surgery

ומשם הכי אהבתי דווקא את Toccata. אני לא יודע אם רלוונטי להצביע בסקר כזה, אבל מילא. זו דעתי.