הסכר נפרץ - מבוא

[חומק משגעון]

הסכר נפרץ - מבוא

בעקבות כתבות מאלפות של "בת הדייג" - "תחושה דומה לשלי", יענקלה לוי - "ריקודים חדשים", איתן שמידט - הגיגים במגוון נושאים הקשורים למדריכים ולרוקדים, "רק דן" ו"אליק" - "פסטיבל כרמיאל" דב אורבך ורויטל גולן "ריקודים כפולים" ועוד רבים וטובים שלא חוסכים שיבטם ומבקרים בקורת בונה (אני מקווה), ריכזתי נתונים על מס' ריקודים חדשים לשנה מ- 1924 עד היום. מה שברור הוא שנחלי היצירה הברוכים הפכו לנהרות שמאיימים על המפעל כולו. הנתונים נלקחו מ"רוקדים" 1924-1954 - בין 0 ל- 5 ריקודים חדשים לשנה 1955-1967 - בין 3 ל- 11 ריקודים חדשים לשנה 1968-1977 - בין 11 ל- 26 ריקודים חדשים לשנה 1978-1989 - בין 33 ל- 66 ריקודים חדשים לשנה 1990-1997 - בין 81 ל- 138 ריקודים חדשים לשנה 1998-2004 - בין 97 ל- 192 ריקודים חדשים לשנה ב- 2005 - בינתיים 93 ריקודים מסקנותי העגומות: מדריכים ויוצרים כשרוניים ככל שתהיו נישלתם את העם מריקודיו כלומר אין (כמדומני משנות ה- 80-90) ב"א" רבתי בישראל ריקודי עם, במובן שמקובל ברוב העמים שלא מחקו את עברם. מה שאנחנו "יחידי הסגולה" רוקדים זה כוראגרפיות מוצלחות יותר או פחות לשירים (עדיף כאלה שלא נס ליחם) ולא למקצבים (כמו ההורה הישנה שהיתה נרקדת לצליליהם של שירים רבים ושונים) כמו בבולגריה רומניה קטלוניה חבל הבסקים וכן כמו בתימן. שימו לב בארועים בארץ רוקדים רק לפי מקצבים - מזרחי, דיסקו, שנות השישים (ריקוד שורות אחד הצליח אף הוא לחדור) וכן ריקודי עם של עמים אחרים לפי מוצאם של בעלי השמחה. כמה זה חסר לעם אתם יכולים לחוש בארועים בעלי אופי עדתי החלק המיוחד והמהנה הוא לא האוכל וה"בלה בלה" אלא הקטע סביב הריקודים ולא משנה אם הם רומנים, פרסים או בוכרים. ושלא תעלו על דל המחשבות שאני "סובל" בריקודי ה"פנאי" שלנו אלא שנדמה לי ש"בת הדייג" העלתה כרעיון את מה שקורה במציאות וזה שרוב מוחלט של הרוקדים בוחר לרקוד רק את סוג ה"התמחות" שלו (ריקודי זוגות, מעגל, שורות, נוסטלגיה). וזאת משום שרק יחידי סגולה מסוגלים להכיל את כל השטפון הנורא הזה. ה"כיף" הזה של ריקודי המרתון עד אור הבוקר היה פעם של "כוווול" העם, בימי העצמאות, בתנועות הנוער, באירועים רקדו ריקודי עם ישראליים בשמחה שאינה פחותה בכהוא זה מה"שמחה" של "היום". "העם" אינו בנוי ואינו פנוי להתמקצע כמונו ולכן בתאוריה יש להפריד בין "ריקודי עם ישראליים" - 50-100 כאלה שיבחרו ע"י גוף מוסמך (ארגון הרוקדים והמרקידים או משרד החינוך) לבין ריקודים ישראליים אחרים. את הריקודים הנ"ל ורק אותם יש להכניס למערכת החינוך כמקצוע חובה ולאחר שהענין יקלט כמקצוע בחירה. הילדים שלנו אינם שונים מהילדים ביוון או בכל ארץ בעלת מסורת אחרת וההתחככות שלהם עם הריקודים תביא את חלקם הגדול לאהוב ולכבד את ה"מקצוע" והוא יהפוך לתחביב. מכך יצאו נשכרים גם המרקידים. סעיפים נוספים אעלה מאוחר יותר.

 

[eysagi]

אתה מסתבך מידי.תבוא לרקוד ולהנות(-:

 

[חומק משגעון]

לשגיא כמה הבהרות

אם איני טועה אתה שייך לקבוצת נסיכים מצומצמת שהתמזל להם להוולד "על הפרקט" ועוד כבנים להורה מרקיד. אתם נולדתם למציאות האחרת עליה אנו מלינים. אני מבין שלרוב בני גילך אין בעיה עם כ-200 ריקודים חדשים לשנה. אין לכם גם בעיה עם הכנסת תרבות "מועדון הים החיכון" (כלומר ריקודי שורות) שאתם מפליאים לרקוד אותם בחן רב כל כך. מה שרציתי שאתה ושאר המשתתפים יבינו זה שהמסורת של ריקודים השייכים לרוב העם, הנהוגה ברוב העמים, והיתה נהוגה גם בארץ עד שנות ה-80 נעלמה. כדי שתבין על מה אני מדבר, תאר לך מצב בו בכל שנה, בערב יום העצמאות, בכל הערים בארץ, היו יוצאים כולם, ילדים מבוגרים וקשישים לרחובות הראשיים והיו רוקדים לא דיסקו ומזרחי אלא הורה ושאבתם מיים. ואם אתה מדבר על "לרקוד ולהנות" אז אני מאחל לך שבחתונתך ירקדו ויהנו מכריך כמו שנהנו אז ולא כמו ה"הנאה" של היום (לראיה: תעביר מבט סוקר סביבך בריקודים - השמחה אצל כולם אמיתית היא???? או....) - אז היא היתה, זכה וצלולה, עד אור הבוקר.

 

[אוהבת לרקוד]

חומק משגעון

קודם כל, שמחה שחזרת לכתוב.. כתבת כל כך נכון כל ,כל כך כואב, מבול הריקודים החדשים, כבר הופך לנהר שעומד להטביע אותנו. רק הסתייגות אחת, כמי שיודעת וחווה מהם לימודי חובה, ילדים יאהבו יותר ללמוד לרקוד אם זה יהיה במסגרת של בחירה,וכדוגמא, באחד מבתי הספר בירושלים, יש יום בשבוע שבו במשך השעתיים הראשונות יש מס' חוגים לבחירה,ואחד מהם ריקודי עם נטו(ישנים ויפים בעיקר של פעם) ונחש מה, החוג הזה היה הומה וילדים רבים ביקשו ורצו להרשם אליו.. בכלל, כל דבר שנכפה ,אינו אהוב אינו רצוי(זו רק דעתי)

 

[בת הדייג]

חומק משגעון - חידדת היטב דבריי

את מה שאני כתבתי כתחושה, אתה עיגנת בנתונים ובעובדות. וזה מסוג המקרים שאומרת: "הלואי ותחושותיי היו מטעות אותי". אך לצערי לא כך הדבר. כמוך, לא סובלת ולא מתקשה להשתלב בסגנון זה או אחר ואפילו עדיין נהנית לרקוד. רק מנסה לראות את הנולד - מתוך חשש לגורלו של מפעל רקודי-העם שלנו. אך כמו "אוהבת לרקוד" לא בטוחה אם הפתרון שהצעת - לימודי חובה בביה"ס, הוא פתרון נכון - דורש חשיבה, לדעתי.

 

[חומק משגעון]

בת הדייג ואוהבת לרקוד

החדרת ריקודים לאוכלוסיות צעירות קלה לאין שיעור מזו הנחוצה לאוכלוסיה הבוגרת - תפיסה מהירה, רוח נעורים, פתיחות וכו. לחוגים לילדים או לילדים והורים יחד יש הצלחה לא קטנה גם כיום. הכנסת מרקידים לבתי הספר קימת גם היום אם כי במינון נמוך מהרצוי. אולם לא לכך כיוונתי, מטרתי היתה שאותם מדריכים לא יחזרו בבתי הספר על הטעויות שביצעו איתנו הרוקדים ריקודי פנאי, הם ילמדו את הילדים חומר מוכוון ע"י ועדה מתוך מטרה ברורה להחדיר 50-100 ריקודים והם ורק הם יקראו ריקודי עם. וכך כמו שהצליח בזמנו דרך הילדים המבצע לשמירה על פרחי הבר, אולי נצליח להחזיר לעם את ריקודיו

 

[rak dan]

חומק משגעון ובת הדיג !

שבוע טוב לשניכם ולכולם! לא הצטרפתי לדיון למרות שדעתי ברורה, יענקלה חידד בעיה שנמצאת מזה זמן רב על סדר היום של ציבור הרוקדים. והראיה כמות התגובות של אנשים שלא כתבו,ולא הכרתי בפורום במשך התקופה הקצרה שאני עמכם. הופתעתי ולא שערתי כמה קוראים את הנכתב כאן. התופעה מעודדת כי יש בכוחו של ציבור גדול לחולל שינויים. אני היתי מגדיר את טיעוניו המענינים כשלעצמם של יענקלה, בצורה קצת שונה. לדעתי הכל ענין של אגו!

 

[לי ולך בלבד]

מקטרים וממשיכים ללמוד רקודים חדשים

חומק משגעון -הטבת להראות לנו את השטפון הנוכחי ברקודים 200 רקודים חדשים בשנה דהיינו כ-4 רקודים בשבוע 16 רקודים חדשים בחודש .דהיינו זמן החיים הממוצע של כל רקוד חדש לא עולה כנראה על חודש -חודשיים . דהיינו הרוקדים מבזבזים מזמנם מכספם ממרצם לומדים ריקוד חדש ומספיקים כנראה בממוצע לרקוד אותו כ-4-8 פעמים עד שהוא נמוג . אבל יחד עם זאת למרות הקיטורים לא אחד טען פה בפורום שלמרות שנמאס לו ללמוד רקודים חדשים הוא ממשיך ללמוד רקודים חדשים . אז איך המדריכים אמורים להבין שעליהם לשנות מגמה אם הרוקדים לא מצביעים ברגליהם וממשיכים ללמוד רקודים חדשים למרות שהם מבינים שזה בזבוז זמן נטו?

 

[רוח ים והוד גלים]

"בזבוז זמן נטו"

לא כל הריקודים החדשים הם "בזבוז זמן נטו" ואילו היה קורה מצב תיאורטי של הפסקת ייצור הייתה מהר מאוד קמה תנועת מחאה ודרישה ל"רוח רעננה ויצירה חדשה". ("ייצור", "יצירה" קרוב אבל כל כך רחוק..) מה שצריך זו רק בחירה נבונה של הטוב מתוך כל החומר הרב שאיכותו ירודה. מאחר ואין וכנראה באווירה הנוכחית לא ניתן שתיווצר מנהיגות אמיתית שתקבע מה יבחר לפי קריטריונים של איכות ולא של שיקולי פוליטיקה, נותרה רק הברירה של כוחות השוק והתחרות החופשית. ואלו לדעתי עובדים, ובגדול. ריקוד אחר ריקוד אחר ריקוד מנסים המרקידים להחדיר לחוגיהם, ואחד אחרי השני הם נופלים. נרקדים בקושי מספר שבועות ונעלמים. מדי פעם עולה ריקוד חדש ומתפשט בכל הארץ והופך להיט בכל החוגים, ה"עכשויים", ה"איכותיים", חוצה את הקוים, מגיע אל כולם וכובש לו את דרכו, כי כנראה מגיע לו. כך קרה לריקודים כמו "צל מדבר" או ל"מציאות אחרת" וכך ממש לא קרה לעוד עשרות נסיונות כוריאוגרפיה אחרים. אז, לדעתי, החוכמה היא לא ללמוד. לא ללמוד כלום. בשביל מה? חבל על הזמן. אם הריקוד יצליח, יתחבב, ירקד בכל המקומות, אפשר יהיה ללמוד אותו אחר כך, (טוב, להעתיק. אם הריקוד נפוץ ונרקד הרבה כולם מכירים אותו, אפשר להעתיק מהטובים ולהגיע לידיעה נכונה שלו די מהר). אם הריקוד יעלם מהר, רק הרווחנו. ואם תהיה מגמה כזו, יהיו לא מעט ריקודים שיפלו עוד בזמן הלימוד. הן זה לא מקרי שהשיטה הותיקה להציג ריקוד עם בשלמותו לפני הרוקדים כולל שם היוצר , כך שהקהל יצביע ברגליים אם הוא רוצה או לא רוצה ללמוד, הופסקה. אילו לא היה חשש לכך שהקהל יתיישב ויודיע שהוא מסרב ללמוד את הריקוד, לא היו המרקידים נמנעים מהצגתו לראווה ולבחירה טרם ההשקעה המייגעת בלימודו.

 

[זז מצד לצד]

להצביע ברגליים ?

כדי להצביע ברגליים צריכה להיות אלטרנטיבה. אם האלטרנטיבה היא לא לרקוד כלל, אז אני מעדיף לרקוד את מה שיש. אם היה פותח מרקיד חוג לריקודים איכותיים בלבד, ולאוו דווקא ריקודי נוסטלגיה, היה אפשר להצביע ברגליים. אבל כשהמרקידים נתפסים לשיטפון...אין לנו הרבה ברירות

 

[חומק משגעון]

אלהים, עשה שהם יבינו!!!!!

שים לב, אני לא מקטר על שטפון הריקודים. אני כן מקטר על תוצאות השטפון שהחל עוד בשנות השמונים כשאנו נרדמנו בשמירה. היום אין ריקודי עם, אין פורום ריקודי עם, העם נושל מריקודיו בעוד אנו רוקדים ושרים ושמחים וצוהלים וכף לנו וגם נעים. וממה בת הדייג ויענקלה ודב אורבך ואליק ורק דן ואיתן המקטרים הקבועים של הפורום חוששים ?? שההצפה שניתקה את העם מהריקודים עומדת לפגוע גם בנו. רובינו נאלץ להתמחות בסוג ריקודים אחד ולותר על קטעים אחרים מאד מאד אהובים.

 

[dico]

בואו נתארגן כל הרוקדים ונכריז על

שביתה מלימוד ריקודים חדשים,אגב אני כבר התחלתי את השביתה. רק כעבור כמה הרקדות באם הריקוד ראוי מבחינתי אני אלמד אותו,מציע לכולכם לאמץ הרעיון. וכך לא יהיה למדריך את מי ללמד,רק דרך זו תעזור ולא עוד קיטור או עוד מכתב ,ובכי בפורומים.

 

[לי ולך בלבד]

אנא עזור לי להבין

מקבלת את הצעתך שאנו הרוקדים לא נסכים יותר ללמוד ריקודים לא ראויים . נצביע ברגליים ונציע גם לחברנו בהרקדה לא להסכים ללמוד כל ריקוד שהמרקיד מנסה ללמד . אולם איך אתה מחליט אם הריקוד ראוי מבחינתך ? מהם הקרטריונים לפיהם אתה מחליט שריקוד ראוי או איזה קרטריונים מנחים אותך להחליט שריקוד אינו ראוי . תשובתך אולי תעזור לי גם לדעת להבחין בין מה שראוי לבין מה שיתאייד במהרה.

 

[עזרא כרמל]

לי ולך. עצם העובדה שיש שטף של

ריקודים. אז לא משנה אם ראוי ללמוד את הריקוד, או לא ללמוד אותו. אם הריקוד חדש, במקרה זה של שטף, אז לשבת בצד. חייבים לעשות סינון בריקודים, על ידי מרקידים מקצועיים, שילמדו את הריקודים בהישתלמויות, רק אחר כך יחליטו בניהם המרקידים, מה ראוי ומה לא ראוי. אנו הרוקדים משלמים על לימוד ריקודים נסיוניים. בעצם אנו שפני הנסיון. על כל ריקוד חדש מבזבזים לנו המרקידים , חצי שעה על ריקוד נסיוני, באותו ערב המרקידים מלהיבים אותנו על עוד ריקוד נסיוני, כלומר,אכלנו אותה בעוד חצי שעה. רוב הרוקדים כיום הם רוקדים חדשים יחסית, כל מה שמאכילים אותם, הם אוכלים, מתלהבים מכל ריקוד חדש, לא יודעים מה טוב ומה לא טוב, בשבילהם הכל טוב. תשאלו אותם ויענו לכם כיף של ריקוד. לא יעזור כלום, הרוב קובע. הרוב אלה הרוקדים החדשים. המיעוט אלה הותיקים ששרדו ולא התייאשו ממבול הריקודים. לפני 15 שנים היו לנו פי 5 רוקדים מהיום, אולי היו פי 10 מהיום. לפי הקצב הזה, בעוד חודש,חודשיים, או שלוש, רוב הסיכויים שהריקוד הזה יעלם ובמקומו יופיע עוד ריקוד נסיוני אחר. האשמים,אלה יוצרי ההשתלמויות, שמתעשרים על חשבונינו ועל חשבון המרקידים. אם לא היו מתעשרים מזה, אז לא היו עושים כל כך הרבה השתלמויות. בינתיים הרוקדים לא יודעים לרקוד את הריקודים בצורה שוטפת, למה? כי צריך ללמוד וללמד עוד ועוד ריקודים שעוד לא נולדו. הרוקדים החדשים מתפקחים,רק לאחר שהם נהיים ותיקים, אז הם מבינים שהאכילו אותם קש.

 

[יענקלה לוי מהקריות]

דיקו - שביתה בלימוד ריקוד -שלילית

לדעתי, ההצעות של כמה חברים להצביע ברגליים , בזמן לימוד ריקוד - פוגע מאוד במדריך. במקרה שהריקוד טוב ומוצלח, ניפגע גם הרוקד. אין כמו ללמוד מהתחלה ביסודיות. המעתיקים גורמים לנזק קבוצתי. לא כל אחד מוכשר , כדי להעתיק. יש המשתרכים אחרי הידענים , ויוצרים פקקים ותאונות. המדריך - כועס , בצדק - למה לא לומדים כולם ביחד. למה עליו ללמד בתשלומים. לכן , לדעתי - ללמוד חייבים כולם. אחר כך , כשיש כבר דעה מגובשת על הריקוד - יושבים. והמדריך קולט את הרמז. כולם רוצים להיות בפנים, והמדריך משתוקק לראות קירות וספסלים ריקים - אם הוא יחוש בושה, אחרי שלימד ריקוד גרוע - והרבה רוקדים , מתקררים על יד הקירות ומשתובבים על המושבים - ז ב " ש ו ... מותר להצביע ברגליים - אבל אז ללכת לרקוד אצל מדריכים שממלאים את מאויינו. אל תבהלו - אם קבוצה שלמה תעזוב - המדריך יוציא את המסקנות הנכונות. מי שנשאר ומקטר - יש לו בעיה. יענקלה לוי

 

[dico]

יענקלה היקר ,לא נותרה לי שום ברירה

מה לא ניחסינו ומה לא כתבנו כבר במשך השנה האחרונה,אין ברירה ,לקום ולעשות מעשה ואני קורא לכולם להחרים לאלתר כל רקוד שהוא במשך שנה שלמה לפחות כהצעתו של מר ירון מישר.

 

[מבין ענין]

dico-האם אתה מוכן להסביר../images/Emo128.gif

מהי הצעתו של מר ירון מישר,למה אתה מתכוון:"להחרים לאלתר כל ריקוד שהוא במשך שנה שלמה לפחות"?.מאחר ולא מצאתי את השירשור חסר לי שם משהו.

מראש

 

[dico]

אני מוכן להסביר

מכתבו של ירון מישר באותו שרשור שמתחיל בכותרת "אני קורא בעיון רב"

 

[מבין ענין]

dico-../images/Emo51.gif

 

[שביט האחד והמיוחד]

הכל עניין של מנהיגות

מנהיג בעל חזון שרואה את אשר קורה מבחינת ריבוי הריקודים ,יכול לעשות נפלאות בנושא. בשנת 2004 חוברו 130 ריקודים רוב רובם נזרקו לפח האשפה כמו עתון האתמול .חלקם הקטן יצירות מופת ראויות. והשנה אנו עוברים תהליך דומה. התאור של במקום ריקודי עם יהיו לנו ריקודי חוגים ,נכון עד כאב. כפי שנעשתה זה עתה רפורמה מקיפה בשוק ההון. כפי שאתא תורק הוביל את טורקיה עשרות שנים קדימה בכוח מנהיגותו, כך לעניות דעתי אם תקום ועדה אשר רואה לנגד עיניה את הנסיגה המתמדת בתנועת ריקודי העם,אשר הגורם העיקרי לה הוא ריבוי הריקודים,הם יוכלו לקבוע כללים מנחים שיחייבו !!!את כל המרקידים באשר הם לשנות אופן ניהול ההרקדות. נכון להיום לומדים בערך כ100 ריקודים בשנה שאורך חייהם קצר מאוד. הזמן והמשאבים המבוזבזים הוא רב ביותר. זה גורם לזילות הריקודים ,ולהשחתת זמן בלימוד חומר לא ראוי במקום לרקוד. כמובן שאני בעד ריקודים חדשים,אך במינון נמוך ורק אחרי שיעבור סינון קפדני. כדברי חומק משגעון,הסכר נפרץ. אפשר עדיין לשים את האצבע במקום הראוי ולסתום את החור ההולך וגדל באותו הסכר. עם מנהיגות שתהיה בידי אדם כריזמטי ,או קבוצת אנשים שיזיזו דברים. אחרת נהיה כמגדל בבל,הרבה רוקדים ,כמו הרבה שפות ,כפי שכתב מישהוא לפני.