הסיפור שלי..

shellydeez

New member
הסיפור שלי..

שלום לכולם. אחרי שעיינתי בפורום הזה במשך קרוב לחודש החלטתי שהגיע הזמן שגם אני אספר את הסיפור שלי. שמי שלי,אני לקוית למידה בעלת add דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקולציה. בימים אלה אני מסיימת בגאווה גדולה את כיתה י"ב אם בגרות מלאה ו27 יחידות. אז מאיפה אני אתחיל? אני מניחה שמההתחלה... בכיתה ח´ הגעתי למצב של ציונים מאוד נמוכים ועל סף נכשל. באותו זמן עשו לנו בחטיבה מבחנים פסיכוטכנים של מכון ארז. כאשר קיבלתי את התוצאות של מבחנים אלו נאמר שיש לי אינטלגנציה מעל הממוצע אבל יש לי בעיה בראיה מרחבית ובעוד כמה דברים... (מצטערת לא זוכרת... :) ). ניגשתי לעשות איבחון אצל פסיכולוג פרטי ותוצאות האיבחון היו כאלה: 1. זקוקה לפטור משפה זרה שנייה ( אצלי זה היה ערבית) 2. זקוקה לפטור ממתמטיקה ויש צורך להחליף אותו במקצוע מדעי אחר. 3. תוספת זמן בכל המקצועות. 4. למידת אסטרטגיות למידה. ואת כל זה גילו רק באבחון הראשון... למרות שזה עזר כעבור שנה עשיתי השלמת אבחון שממנו יצא עם דברים נוספים: 1. בחינות בעל פה בכול המקצועות ( כולל אנגלית) 2. הקראת שאלון בכל הבחינות. 3. שעתוק בלשון. לאחר מכן גם שלחו אותי לפסיכאטרית שרשמה לי רטלין. בסוף כיתה ט´ לקחתי רטלין למשך תקופה של שלושה חודשים. את האמת, לי הרטלין לא עזר. להפך הוא לא עשה שום הבדל. בסוף כיתה ט´ סיימתי למרות הכול עם ארבעה נכשלים והחליטו שאני צריכה ללכת לכיתה טיפולית בביה"ס שבו למדתי. סירבתי בכל תוקף והתחלתי לחפש ביה"ס אחר. בסופו של דבר מצאתי ביה"ס בעיר הסמוכה שרצה לקבל אותי האדם, ולא אותי התלמיד. במשך שלושת השנים האחרונות אני נמצאת באותו ביה"ס שהיה מוכן לקבל אותי בגלל מי שאני ודאג להכשיר אותי לכיון הנכון. בשלושת השנים האחרונות מצאתי לנכון להלל את בית הספר שלי ולא סתם, כי מגיע לו. והכול היה בגלל המנהל המיוחד כל כך שהיה בשנתיים הראשונות שלי בתיכון. השנה התחלף המנהל אבל כמו שאנחנו יודעים בכיתה י"ב זה כבר לא כל כך משנה. אני גאה להגיד שבמהלך חמשת השנים האחרונות שאני יודעת ומודעת לכך שאני לקוית למידה למדתי שאנחנו אנשים מיוחדים ושווים בדיוק כמו כל אחד אחר. נשארו לי עוד שתי בגרויות ועד עכשיו ממוצע הבגרויות שלי הוא 80+ אה ועוד משהו, הפתעה... למרות שיכולתי לו לעשות בגרות במתמטיקה בחרתי ללכת נגד הכול ועשיתי בגרות של שלוש יחידות במתמטיקה עם ציון סופי של 90+. מה תגידו על זה?
 

דליה.ד

New member
שלי, ברוכה הבאה!!!!../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

וואו, איזה סיפור מדהים! כל כך היה כייף לקרוא, מכמה סיבות: קודם כל את סיפור הצלחה אמיתי. ומהווה השראה בשבילנו ההורים המודאגים והחוששים לילדיהם. קשה לנו לפעמים להרים את העיניים ולהסתכל קדימה ולהאמין שהם יהיו בסדר! את גם לא השתלחת במערכת החינוך ולא חיפשת אשמים, להיפך! חיפשת עבורך אלטרנטיבה שתתאים לך. ואכן המערכת ואת ביחד עשיתם את העבודה הקשה. ועם כל כך הרבה קשיים להוציא בגרות כזאת מרשימה....וואו! אני מורידה את הכובע! כל הכבוד!!!! בתי, עכשיו מסיימת י´, גם היא לקויית קשב ולקויית למידה, משקיעה עכשיו בלמידה לבגרות. ואני רואה את המלחמה הגדולה מתחוללת מול העיניים שלי. ואני יכולה להעריך את הנחישות וההתגייסות. וזה נפלא! ואני מאוד שמחה בשבילך! אשמח אם תפרטי כיצד הורייך השתלבו בסיפור, ומה תרומתם להצלחה.
 

shellydeez

New member
השתלבות ההורים שלי

במהלך כל התהליך החל מכיתה ח´ ועד היום אימא שלי הייתה עוגן די רציני בסיפור. אימא שלי, שהיא חלק ממערכת החינוך ידעה בדיוק לפני מה אני עומדת וחנכה אותי לדעת שאני יכולה לעמוד בכל דבר שיעמוד בדרכי לתעודת בגרות מלאה ושלהפך כל בעיה מחשילה אותי ולא מכשילה אותי. אבל אני חייבת לציין שאת מציאת בית הספר מצאתי במקרה אחרי שניסיתי בתלמה ילין, בפנימיה לאומניות במצפה רמון ועוד כמה. איך מצאתי את ביה"ס? הכול זה עניין של מזל. כאשר עליתי לתיכון שכן שלי שגר דלת לידי בדיוק עבר לעיר הסמוכה ולבית הספר הזה וכדי שהחברות לא תתפרק הוא הציע לי שאני אעבור איתו. אימא לשי התקשרה למנהל שהסכים לקבל אותי ללא צפייה באבחון שלי ובתעודה שלי( שכללה נכשל בלשון מקצוע שהווה קרטריון בלא מעט בתי ספר). ללא אימא שלי שאף פעם לא גערה בי על שום ציון רע ( ותאמינו לי שהגעתי לשפל המדרגה...), שתמיד אמרה לי שאני לא צריכה להרגיש רע בגלל ציונים רעים ושתמיד אפשר להשתפר עזרה לי מאוד. אני גם חייבת לציין שאם לא הייתה לי סביבה תומכת אז יכולת להיות שהיה קצת פחות מוצלח אצלי. אה עוד משהו... הייתה לי היום בחינת בגרות בהיסטוריה וקיבלתי 90 ( בזכות הקלת הבע"פ). בקיצר אחלה.
 

פרג

New member
הצלחת יפה גם ביתי בת ה-13 כמוך

ועוברת בדיוק את אותם השלבים שאת עוברת יישר כח. ואני מצטרפת לדליה בהחלט. מרטין
 
שלום וברוכה הבאה!../images/Emo140.gif

כמה נעים לשמוע על בחורה עם אמביציה כמו שלך! ועוד יותר היה לי נעים לקרוא את המשפט "אנחנו מיוחדים ושווים כמו כ אחד אחר" - ואני אגיד את זה בצורה אגרסיבית יותר - אתם שווים יותר! עם כל ההתמדדות והקשיים, ההצלחות האלה - מוערכות בעיני פי שתים! תבואי אלינו הרבה!
 

קורין1

New member
לקרוא אותך עושה לי.....

טוב. זה מעודד אותי ועוד הרבה הורים שבכל זאת יהיה טוב ושאפשר להתמודד עם בעיות. כל הכבוד לך והצלחה בהמשך דרכך.... באהבה
 

זהבה נ

New member
שלי היקרהמצטרפת לכל הברכות שחברותיי

כבר ברכו אותך, מוסיפה המון ברכות גם משלי, שתמשיכי כך כי "השמיים הם הגבול". את באמת שווה יותר כי אנשים עם הפרעות בקשב יכולים להפוך את ההפרעה ליתרון אם וכאשר הם לומדים לנתב אותה לכיוונים שהם אוהבים באמת, אז השמיים הם הגבול כי הם תמיד יעשו כל דבר יותר טוב מאחרים שאין להם הפרעת קשב. זו התזה שלי כבעלת ADHD וכאמא לבנים עם ADHD, אני חיה לפיה ומאמינה בה מאוד. אז יש לי שאלה אלייך: מעניין אותי מאוד באיזה בית ספר תיכון את מסיימת השנה? וגם לשם הפירגון למערכת החינוך, אני מאמינה שמגיעה לבית הספר חיזוק חיובי על יכולת ההכלה והשקעה שלו, וההצלחה שלך, כידוע לך "צריך שניים לטנגו" (לא שאני חושבת שאת לא השקעת ההפף אבל, גם בית הספר כדברייך עשה הרבה). ממתינה לתשובתך. כמעט ששכחתי, ברוכה הבאה לפורום שלנו כאן והמשיכי לעדכן אותנו, אני ממש גאה בך ומחזיקה לך אצבעות להמשך מוצלח בעתיד. להתראות,
 
זאת התחלה טובה. המאבק לא נגמר.

יש לך עוד הבה מה לעשות. אני בטוח שההצלחה עד כה תיתן לך כח לעשות הרבה. בהצלחה.
 
למעלה