הסיפור האישי שלי
ואם יהיו שאלות אח"כ, אתן מוזמנות לשאול ואני אשתדל לענות. הסיבה שאני מרשה לעצמי להרגיש כאן ב
היא שבעצם כאן הכל החל. אבל זה הבנתי בדיעבד. לפני כשנתיים עזבתי עם 2 ילדי הצעירים את אבא שלהם.התגרשתי. תמיד ידעתי על המשיכה לנשים וביוני 2008 נכנסתי לכאן לראשונה והכרתי נשים מדהימות, השומרות עלי, שחלקן חברות שלי עד היום. יזמתי והשתתפתי במפגשי פורום. לאחר כחצי שנה משהו ל א הרגיש לי נכון וכאן בעצם התחיל התהליך מבלי שאהיה מודע לו... הסתפרתי קצר, החלפתי מלתחה, עם דגש כמובן לכיוון הגברי. חשבתי שאני בוצ'ה. ככה במשך כשנה כאשר מיד פעם עולות מחשבות כאלו ואחרות ונסיונות להחצין גבריות לדבר במגדר הזכר ועוד כהנה.. עד שבוקר אחד קמתי בבוקר ופשוט לא ידעתי מה אני גבר או אישה?! האמינו לי שנה לא קלה עברתי מאז, להבין שבעצם בגיל 15 ידעתי זאת אך הדחקתי חיים שלמים על כל המשתמע מכך, לקבל החלטות, לשתף חברים וחברות (שחלקן איבדתי
), לשתף מקום עבודה ולהפסידו, יציאות מהארון מול משפחה והילדים, לחצים איומים, לילות ללא שינה עד לקיחת כדורי שינה (כן אני ) לשמחתי הרבה היתה ועדיין ישנה תמיכה חברתית מכל קצוות המגדרים . היום במקום שאני נמצא אני הכי שלם , שלו ויודע שקיבלתי את ההחלטה הנכונה ! בגיל 40 התחלתי את חיי , הפעם בצורה נכונה ! היום אני עם בת זוג- שנמצאת מתחילת הדרך- כבר 3 חודשים על זריקה 9 ומתכנן את הניתוח העליון. אז אני מאמין ש"הרווחתי" את מקומי ב
הזה? מה אתן אומרות?
על ההקשבה
ואם יהיו שאלות אח"כ, אתן מוזמנות לשאול ואני אשתדל לענות. הסיבה שאני מרשה לעצמי להרגיש כאן ב
