''הסימנים המובהקים המעידים כי קבוצה מסוימת הודבקה בחיידקים של פשיזם''

[em28]

הסימן הראשון: הזלזול והבוז לערכי הליברליזם, לזכויות האדם והאזרח, לזכויות המיעוט הפוליטי, לצורך לשינוי הרכב הממשלה לעתים קרובות.

הסימן השני: הדגשת חשיבות "שלטון הרוב" יחד עם הדוקטרינה האומרת כי הכל מותר לרוב, וכל מה שהוא מחליט – ראוי.
אין צורך בכבלים של חוקה, של חוק ושל בתי-המשפט. כל זמן שהממשלה נהנית מתמיכת הרוב בפרלמנט, אין גבול לסמכויותיה.
היא רשאית לעשות הכל – כולל התעללות בצדק ודריסת זכויות המיעוט והפרט.

הסימן השלישי: ריכוז סמכויות מכל הסוגים בידי הממשלה, ובמקביל מלחמה בכל סמכות אחרת - נגד הפרלמנט, נגד בתי-המשפט ונגד העיתונות החופשית,
נגד הרשויות המקומיות, נגד זכות ההמונים להתאסף, להפגין ולומר את דברם במישרין.

הסימן הרביעי: הטרור מלמעלה – רדיפת מתנגדי השלטון יום-יום, שיעבוד ההמונים הכלכלי, זכויות יתר לביורוקרטיה הגבוהה על חשבון הפקידות הנמוכה. השלטון נהנה ממותרות השלטון – ואילו מנת חלקם של ההמונים היא עוני וצנע.

הסימן החמישי: נטיית השלטון לזהות את המדינה ואת הממשלה עם המפלגה השלטת הלכה למעשה, ולראות בהתקפה על המפלגה השלטת התקפה נגד הממשלה.
כל מי שמבטא יחס שלילי – עלול להיות מוצג כבוגד במדינה.

הסימן השישי מצוי בספר החוקים, שבו אף פעם אין מציינים כי "האזרח זכאי", "כל אדם רשאי", "לשר אסור" או "אין בסמכות פקיד" –
אלא תוקפם הוא "השר זכאי", "הפקיד מוסמך", "לפי שיקול דעתו של הפקיד" ו"לא יהיה ערעור נגד החלטה" וכו'.

פגיעה במעמד הרשות השופטת, בהם אי-העלאת שכר השופטים וכן העברה של סמכויות הכרעה בנושאים מסוימים, כדוגמת חוק בתים משותפים, מידי שופטים – לפקידים.
הורדה מסדר יומה של הכנסת הצעת חוק השופטים, שביקשה להעניק מידת עצמאות ומעמד לשופטים, שכן "משטר פשיסטי אינו רוצה בעליונות המשפט".

כך גם באשר לעיתונות: "כל שלטון פשיסטי משתמש בעיתונות כמכשיר לתעמולת השקר שלו.
אך הוא עוין לעיתונות המסרבת ללכת בתלם. לשבור עיתוני אופוזיציה, להפחיד את יתר העיתונים – זו דרכו".

יוחנן באדר, סססססססססססססססמולני, 1952

 

[איציק5111]

הסימן הראשון: הזלזול והבוז לערכי הליברליזם, לזכויות האדם והאזרח, לזכויות המיעוט הפוליטי, לצורך לשינוי הרכב הממשלה לעתים קרובות.

הסימן השני: הדגשת חשיבות "שלטון הרוב" יחד עם הדוקטרינה האומרת כי הכל מותר לרוב, וכל מה שהוא מחליט – ראוי.
אין צורך בכבלים של חוקה, של חוק ושל בתי-המשפט. כל זמן שהממשלה נהנית מתמיכת הרוב בפרלמנט, אין גבול לסמכויותיה.
היא רשאית לעשות הכל – כולל התעללות בצדק ודריסת זכויות המיעוט והפרט.

הסימן השלישי: ריכוז סמכויות מכל הסוגים בידי הממשלה, ובמקביל מלחמה בכל סמכות אחרת - נגד הפרלמנט, נגד בתי-המשפט ונגד העיתונות החופשית,
נגד הרשויות המקומיות, נגד זכות ההמונים להתאסף, להפגין ולומר את דברם במישרין.

הסימן הרביעי: הטרור מלמעלה – רדיפת מתנגדי השלטון יום-יום, שיעבוד ההמונים הכלכלי, זכויות יתר לביורוקרטיה הגבוהה על חשבון הפקידות הנמוכה. השלטון נהנה ממותרות השלטון – ואילו מנת חלקם של ההמונים היא עוני וצנע.

הסימן החמישי: נטיית השלטון לזהות את המדינה ואת הממשלה עם המפלגה השלטת הלכה למעשה, ולראות בהתקפה על המפלגה השלטת התקפה נגד הממשלה.
כל מי שמבטא יחס שלילי – עלול להיות מוצג כבוגד במדינה.

הסימן השישי מצוי בספר החוקים, שבו אף פעם אין מציינים כי "האזרח זכאי", "כל אדם רשאי", "לשר אסור" או "אין בסמכות פקיד" –
אלא תוקפם הוא "השר זכאי", "הפקיד מוסמך", "לפי שיקול דעתו של הפקיד" ו"לא יהיה ערעור נגד החלטה" וכו'.

פגיעה במעמד הרשות השופטת, בהם אי-העלאת שכר השופטים וכן העברה של סמכויות הכרעה בנושאים מסוימים, כדוגמת חוק בתים משותפים, מידי שופטים – לפקידים.
הורדה מסדר יומה של הכנסת הצעת חוק השופטים, שביקשה להעניק מידת עצמאות ומעמד לשופטים, שכן "משטר פשיסטי אינו רוצה בעליונות המשפט".

כך גם באשר לעיתונות: "כל שלטון פשיסטי משתמש בעיתונות כמכשיר לתעמולת השקר שלו.
אך הוא עוין לעיתונות המסרבת ללכת בתלם. לשבור עיתוני אופוזיציה, להפחיד את יתר העיתונים – זו דרכו".

יוחנן באדר, סססססססססססססססמולני, 1952

עצוב באמת רואים את הדברים האלה אצל היהודים ב2 המחנות ולא רק במחנה אתה מתכוון אליו

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

הסימן הראשון: הזלזול והבוז לערכי הליברליזם, לזכויות האדם והאזרח, לזכויות המיעוט הפוליטי, לצורך לשינוי הרכב הממשלה לעתים קרובות.

הסימן השני: הדגשת חשיבות "שלטון הרוב" יחד עם הדוקטרינה האומרת כי הכל מותר לרוב, וכל מה שהוא מחליט – ראוי.
אין צורך בכבלים של חוקה, של חוק ושל בתי-המשפט. כל זמן שהממשלה נהנית מתמיכת הרוב בפרלמנט, אין גבול לסמכויותיה.
היא רשאית לעשות הכל – כולל התעללות בצדק ודריסת זכויות המיעוט והפרט.

הסימן השלישי: ריכוז סמכויות מכל הסוגים בידי הממשלה, ובמקביל מלחמה בכל סמכות אחרת - נגד הפרלמנט, נגד בתי-המשפט ונגד העיתונות החופשית,
נגד הרשויות המקומיות, נגד זכות ההמונים להתאסף, להפגין ולומר את דברם במישרין.

הסימן הרביעי: הטרור מלמעלה – רדיפת מתנגדי השלטון יום-יום, שיעבוד ההמונים הכלכלי, זכויות יתר לביורוקרטיה הגבוהה על חשבון הפקידות הנמוכה. השלטון נהנה ממותרות השלטון – ואילו מנת חלקם של ההמונים היא עוני וצנע.

הסימן החמישי: נטיית השלטון לזהות את המדינה ואת הממשלה עם המפלגה השלטת הלכה למעשה, ולראות בהתקפה על המפלגה השלטת התקפה נגד הממשלה.
כל מי שמבטא יחס שלילי – עלול להיות מוצג כבוגד במדינה.

הסימן השישי מצוי בספר החוקים, שבו אף פעם אין מציינים כי "האזרח זכאי", "כל אדם רשאי", "לשר אסור" או "אין בסמכות פקיד" –
אלא תוקפם הוא "השר זכאי", "הפקיד מוסמך", "לפי שיקול דעתו של הפקיד" ו"לא יהיה ערעור נגד החלטה" וכו'.

פגיעה במעמד הרשות השופטת, בהם אי-העלאת שכר השופטים וכן העברה של סמכויות הכרעה בנושאים מסוימים, כדוגמת חוק בתים משותפים, מידי שופטים – לפקידים.
הורדה מסדר יומה של הכנסת הצעת חוק השופטים, שביקשה להעניק מידת עצמאות ומעמד לשופטים, שכן "משטר פשיסטי אינו רוצה בעליונות המשפט".

כך גם באשר לעיתונות: "כל שלטון פשיסטי משתמש בעיתונות כמכשיר לתעמולת השקר שלו.
אך הוא עוין לעיתונות המסרבת ללכת בתלם. לשבור עיתוני אופוזיציה, להפחיד את יתר העיתונים – זו דרכו".

יוחנן באדר, סססססססססססססססמולני, 1952

אתה כתבת את זה(חוץ מהסוף שהוא ציטוט)?

אף פעם לא עשית רושם שאתה כזה חכם.

 

[em28]

אתה כתבת את זה(חוץ מהסוף שהוא ציטוט)?

אף פעם לא עשית רושם שאתה כזה חכם.

יוחנן באדר (זה שישב בכנסת ליד אחד, מנחם בגין), סססססססססססססססמולני, 1952

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

יוחנן באדר (זה שישב בכנסת ליד אחד, מנחם בגין), סססססססססססססססמולני, 1952

חשבתי רק החלק התחתון של הפוסט(בגלל הדגש על עיתונות ולא על תיקשורת),מוזר איך זה דומה למה שיש היום

למרות שהוא כתב את זה ב 1952

פעם הבאה תעשה פתח ציטוט ואח"כ סגור ציטוט.

 

[em28]

פעם הבאה תעשה פתח ציטוט ואח"כ סגור ציטוט.

ככה ?

 

[evglev1]

הסימן הראשון: הזלזול והבוז לערכי הליברליזם, לזכויות האדם והאזרח, לזכויות המיעוט הפוליטי, לצורך לשינוי הרכב הממשלה לעתים קרובות.

הסימן השני: הדגשת חשיבות "שלטון הרוב" יחד עם הדוקטרינה האומרת כי הכל מותר לרוב, וכל מה שהוא מחליט – ראוי.
אין צורך בכבלים של חוקה, של חוק ושל בתי-המשפט. כל זמן שהממשלה נהנית מתמיכת הרוב בפרלמנט, אין גבול לסמכויותיה.
היא רשאית לעשות הכל – כולל התעללות בצדק ודריסת זכויות המיעוט והפרט.

הסימן השלישי: ריכוז סמכויות מכל הסוגים בידי הממשלה, ובמקביל מלחמה בכל סמכות אחרת - נגד הפרלמנט, נגד בתי-המשפט ונגד העיתונות החופשית,
נגד הרשויות המקומיות, נגד זכות ההמונים להתאסף, להפגין ולומר את דברם במישרין.

הסימן הרביעי: הטרור מלמעלה – רדיפת מתנגדי השלטון יום-יום, שיעבוד ההמונים הכלכלי, זכויות יתר לביורוקרטיה הגבוהה על חשבון הפקידות הנמוכה. השלטון נהנה ממותרות השלטון – ואילו מנת חלקם של ההמונים היא עוני וצנע.

הסימן החמישי: נטיית השלטון לזהות את המדינה ואת הממשלה עם המפלגה השלטת הלכה למעשה, ולראות בהתקפה על המפלגה השלטת התקפה נגד הממשלה.
כל מי שמבטא יחס שלילי – עלול להיות מוצג כבוגד במדינה.

הסימן השישי מצוי בספר החוקים, שבו אף פעם אין מציינים כי "האזרח זכאי", "כל אדם רשאי", "לשר אסור" או "אין בסמכות פקיד" –
אלא תוקפם הוא "השר זכאי", "הפקיד מוסמך", "לפי שיקול דעתו של הפקיד" ו"לא יהיה ערעור נגד החלטה" וכו'.

פגיעה במעמד הרשות השופטת, בהם אי-העלאת שכר השופטים וכן העברה של סמכויות הכרעה בנושאים מסוימים, כדוגמת חוק בתים משותפים, מידי שופטים – לפקידים.
הורדה מסדר יומה של הכנסת הצעת חוק השופטים, שביקשה להעניק מידת עצמאות ומעמד לשופטים, שכן "משטר פשיסטי אינו רוצה בעליונות המשפט".

כך גם באשר לעיתונות: "כל שלטון פשיסטי משתמש בעיתונות כמכשיר לתעמולת השקר שלו.
אך הוא עוין לעיתונות המסרבת ללכת בתלם. לשבור עיתוני אופוזיציה, להפחיד את יתר העיתונים – זו דרכו".

יוחנן באדר, סססססססססססססססמולני, 1952

תודה שחשפת שממשלת רבין ז"ל השנייה, ממשלת ברק וממשלת שרון ז"ל השנייה היו ממשלות פאשיסטיות.

 

[1ספי11]

תודה שחשפת שממשלת רבין ז"ל השנייה, ממשלת ברק וממשלת שרון ז"ל השנייה היו ממשלות פאשיסטיות.

עוד פעם אתה יוצא בקשקוש מטופש שמראה שלא הקשבת בשיעורי האזרחות.

 

[ai27]

אז גם אתה מבין כמה חשוב למגר את הלפידוניזם הפשיסטי
שרומס ברגל גסה את זכויות האדם הכי בסיסיות
ומסית נגד מיעוטים באופן מחריד

מה לנו להלין על אנטישמיות באירופה
כשגדל לנו כזה שטן בבית?