[הסיכום] That Winter, The Wind Blows :]
שבת שלום בנות, הבטחתי לתת סיכום מעמיק על That Winter, The Wind Blows אשר הסתיימה ביום רביעי
האחרון, ועכשיו אני אתן את חוות דעתי העמוקה על דרמה סוחפת ומרגשת לשנת 2013.
שם הדרמה: That Winter, The Wind Blows/החורף הזה, הרוח נושבת
מס' פרקים: 16
רשת שידור: SBS
ז'אנר: מלודרמה, רומנטיקה
עלילה: מלודרמה על גבר ואישה עיוורת אשר לא מאמינים באהבה. הו סו הוא יתום אשר נשאר שבור
מאוחר יותר בחייו לאחר שאהבתו הראשונה הלכה לעולמה, ומחליט להיות מהמר כמטרה בחייו.
הו יונג היא יורשת בודדה אשר מרגישה שהיא חייבת לדאוג לאחרים מאשר עצמה לאחר שהוריה
התגרשו. השניים ימצאו את המשמעות האמיתית מאחורי אהבה אמיתית לאחר שהם יפגשו.
שחקנים ראשיים: ג'ו אין סונג('מה קרה בבאלי', 'פרח קפוא'), סונג אי גיו(פול האוס), קים בום(BBF),
ג'ונג יון ג'י('תשובה מ1997')
דעתי הנרחבת:
א. פסקול - אני ממש התרשמתי מכל הפסקול בדרמה הזאת. קודם כל זה מתחיל ממוסיקת רקע תמיד מסביב
שהייתה נעימה ומתאימה לאווירה של מלודרמה, זה המשיך עם שירים נרחבים של זמרים מאוד מוכרים ומצליחים
של דרמות מן העבר, אני זוכרת כבר את הקול שלהם, וזה פשוט סוחף אותך. השיר הראשי בדרמה הזאת מדהים,
ובאמת בכל פעם ידעו איך להתאים את המוסיקה לרקע, וזה היה נפלא מבחינתי.
ב. העלילה - החל מהפרק הראשון אתה פשוט נסחף לעלילה זורמת וייחודית, דיי מקורי איך שלקחו כל דמות בדרמה
ופשוט נתנו עליה רקע מסויים, לא הייתה דמות אחת ללא סיפור מסויים, זה מדהים איך שלכל דמות ניצבת על המרקע
היה קשר לעלילה כך או כך. בנו את העלילה פשוט מעולה, מהרגעים הטרגיים והקשים ועד לרגעים השמחים.
הכותבים והמפיקים הכניסו אותנו לעולם נפלא של אהבה, אמוציות ורגשות שונים. באמת אחת מן הסדרות הבודדות
שאתה נכנס היטב לתוך העלילה וחי אותה, כאב לי הלב על שני הראשיים במיוחד, הסימפטיה שהצופה מעביר יחד
עם הדמות כפי שרצו שנרגיש, באמת נגעה. אתה נסחף למערבולת של אמוציות מעורבות של זוג שסבל בחייו.
הוא ננטש ע"י הוריו, ואיבד את אהבתו הראשונה מול עיניו. היא עיוורת עשירה אשר הייתה בודדה כל חייה, ניסו
לתת לנו להרגיש קצת מכל אחד וזה באמת עבד כולל הדמויות שמסביב.
החיסרון מבחינתי, שתמיד איכשהו הרע והטרגיות נמצאה כמעט בכל פרק, כאילו אי אפשר שלא לראות שמה
לעשות החיים לעולם לא יהיו מושלמים ושמחים, ותמיד בכל פעם יהיה רגע שיקטע את זה, וזה היה דיי קשה,
כאילו אתה רואה זוג שמח ובין רגע, פשוט השמחה הזו נלקחת בכל פרק בגלל משבר כזה או אחר.
בכל מקרה, יש להריע לכותבים, מפיקים ובמאים שכתבו עלילה כל כך איכותית, פשוט עשו לנו סדר מפרק לפרק,
עם המון המון בכי, ואמוציות חח, בנו עלילה אט אט באופן נפלא.
ג. הראשיים - אני רוצה להתחיל עם הראשית, שירי(הכינוי שלנו בפורום לשם שלה). שירי היא אחת השחקניות הבודדות
שהשאירה אצל הקוריאנים בכל פעם אבק מרוב בכי של משחק גדול של שחקנית גדולה. בשנים האחרונות מאז 2008
בו היא כיכבה לצד היון בין בדרמה כושלת, היא טיפסה למעלה עם כמה סרטים מובחרים והגיעה עד להוליווד.
היופי הניכר שלה והמשחק האמוציונלי שלה ניכר ברוב הדרמות שלה, אבל מבחינתי פה היא שברה את שיא השיאים.
אין פרק בו היא לא בכתה, שזה ממש קשה לראות כצופה, כאילו כמה אפשר, העיניים כבר צריכות להתנפח חחח..
קרעו אותה נפשית, פיזית, אמוציונלית, היא הייתה פשוט שבורה, כי כל חייה הדמות שלה הייתה בודדה עם שקרים
מסביב, ודווקא שלאט לאט נראה כי קצת שמחה ואור בקצרה המנהרה, שוב הכול נלקח בין רגע בגלל סיבות כאלו
ואחרות שאני לא אפרט בגלל הספוילרים. לצערי לקראת סוף הדרמה דיי זילזלו בה, היא לא הייתה החלטית, פעם
אחת ככה ופעם אחת ככה, היא רצתה לראות כמה הוא אהב אותה, ובמקביל התייחסה בקור כלפיו. בפרק 15 בכלל
הסוף היה דיי עלוב, כאילו מה ציפית שהוא לא יבוא לעזור? כאילו הכותבים נתנו לדמות להיות דיי שטחית לקראת הסוף,
אבל האמתי שזה לא משנה כי היא הייתה מעולה לאורך כל הדרך, ושיחקה כעיוורת דיי מושלם, פשוט תותחית השחקנית
הזאת, לצערי שירי כנראה לא תחזור לעולם הדרמה שוב לזמן ארוך, משום מה היא פשוט לא אוהבת את זה.
סונג(קיצור שלי לראשי), הרבה מאוד זמן לא ראיתי שחקן שלא שיחק כל כך הרבה זמן בדרמה או סרט ופשוט מסתער
על הדרמה, לקח אותה אליו והגיע איתה למקומות שהמון שחקנים לעולם לא יוכלו להגיע. אני יאמר את האמת לא הכרתי
אותו ולא ראיתי סרטים או דרמות שלו, הוא היה פה ענק מבחינתי, כן יותר גדול משירי. הוא שיחק דיי מושלם אפשר לומר.
כמה פעמים ראיתם גבר בוכה לאורך 5-6 פרקים ברציפות? נכון שלא? אולי היון בין בכה בצורה משכנעת בגן סודי,
או לי ג'ונקי בזמן בין כלב וזאב, אבל קשה למצוא תודו. אני פשוט נשברתי כל פעם מחדש כשהוא היה כל כך אמוציונלי,
ושבור לאורך פרקים ארוכים, לווא דווקא בגלל כל מה שהוא עשה לה, בעיקר בגללו, איך שהוא מעביר את הטקסט,
איך שהוא מעביר את הרגשות שלו, זה מטורף. מבחינתי אני חייבת לראות אותו בדרמה נוספת או סרט שלא יברח
שוב לכמה שנים, זה יהיה באמת מבאס מבחינתי. כאילו לא חבל, וון בין שחקן אדיר לא מככב בדרמות, וגם שחקן כמו
סונג כאן? יכול להיות שהעולם הזה משגע אותם, ראו מקרה פארק שי הו, שכנראה איבד את עצמו ולכן הגיע
לאן שהוא הגיע היום(מבלי לזלזל), בכל מקרה לנושא - אם אתם רוצים לראות שחקן גדול, תראו את הדרמה.
לסיכום - המשניים שלנו, קים בום מדרמה לדרמה פשוט לא מרשים אותי, הוא משחק רדוד, ודיי צפוי כל הזמן
החיוך שלו והיופי שלו כובשים מסך אין ספק, אבל לצערי במשחק הוא פשוט איום ונורא. לגבי המשנית הנהדרת והמוצלחת
שלנו, אם התאהבתם בה ב'תשובה 1997', כאין היא תכבוש אותכם, היא פשוט נהדרת. החל מהרגע הראשון ועד
לרגע האחרון. לא רואים שהיא משחקת, כל כך בטבעיות אצלה, גם כשהיא מתנשקת זה כזה טבעי כמו ביום יום, לא
כמו שרוב הקוריאנים כולה מצמידים שפתיים כמו דגים מפלנטה אחרת. אני מאוד התרשמתי מהדרמה, אהבתי אותה
מן הרגע הראשון ועד הסוף, ואם כבר הגענו לגבי הסוף של הדרמה, הסוף בעצם יכולה להיגמר מבחינתו כטרגי או כסוף
שמח אנחנו בוחרים, זה מה שהכותבים נתנו לנו להרגיש, אני בוחרת במציאות, כל אחד יבחר מה שהוא רוצה, זה
מה קוראים לו 'סוף פתוח', סוף שכל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו. המלצה שלי, שבו לראות, אני מאמינה שהבנות
המדהימות בפורום לבטח יתרגמו אותה, ויוה + תביא לנו אותה לטעמי, וזה כבר אומר כמה שווה לראות, תהנו.
שבת שלום :]
שבת שלום בנות, הבטחתי לתת סיכום מעמיק על That Winter, The Wind Blows אשר הסתיימה ביום רביעי
האחרון, ועכשיו אני אתן את חוות דעתי העמוקה על דרמה סוחפת ומרגשת לשנת 2013.
שם הדרמה: That Winter, The Wind Blows/החורף הזה, הרוח נושבת
מס' פרקים: 16
רשת שידור: SBS
ז'אנר: מלודרמה, רומנטיקה
עלילה: מלודרמה על גבר ואישה עיוורת אשר לא מאמינים באהבה. הו סו הוא יתום אשר נשאר שבור
מאוחר יותר בחייו לאחר שאהבתו הראשונה הלכה לעולמה, ומחליט להיות מהמר כמטרה בחייו.
הו יונג היא יורשת בודדה אשר מרגישה שהיא חייבת לדאוג לאחרים מאשר עצמה לאחר שהוריה
התגרשו. השניים ימצאו את המשמעות האמיתית מאחורי אהבה אמיתית לאחר שהם יפגשו.
שחקנים ראשיים: ג'ו אין סונג('מה קרה בבאלי', 'פרח קפוא'), סונג אי גיו(פול האוס), קים בום(BBF),
ג'ונג יון ג'י('תשובה מ1997')
דעתי הנרחבת:
א. פסקול - אני ממש התרשמתי מכל הפסקול בדרמה הזאת. קודם כל זה מתחיל ממוסיקת רקע תמיד מסביב
שהייתה נעימה ומתאימה לאווירה של מלודרמה, זה המשיך עם שירים נרחבים של זמרים מאוד מוכרים ומצליחים
של דרמות מן העבר, אני זוכרת כבר את הקול שלהם, וזה פשוט סוחף אותך. השיר הראשי בדרמה הזאת מדהים,
ובאמת בכל פעם ידעו איך להתאים את המוסיקה לרקע, וזה היה נפלא מבחינתי.
ב. העלילה - החל מהפרק הראשון אתה פשוט נסחף לעלילה זורמת וייחודית, דיי מקורי איך שלקחו כל דמות בדרמה
ופשוט נתנו עליה רקע מסויים, לא הייתה דמות אחת ללא סיפור מסויים, זה מדהים איך שלכל דמות ניצבת על המרקע
היה קשר לעלילה כך או כך. בנו את העלילה פשוט מעולה, מהרגעים הטרגיים והקשים ועד לרגעים השמחים.
הכותבים והמפיקים הכניסו אותנו לעולם נפלא של אהבה, אמוציות ורגשות שונים. באמת אחת מן הסדרות הבודדות
שאתה נכנס היטב לתוך העלילה וחי אותה, כאב לי הלב על שני הראשיים במיוחד, הסימפטיה שהצופה מעביר יחד
עם הדמות כפי שרצו שנרגיש, באמת נגעה. אתה נסחף למערבולת של אמוציות מעורבות של זוג שסבל בחייו.
הוא ננטש ע"י הוריו, ואיבד את אהבתו הראשונה מול עיניו. היא עיוורת עשירה אשר הייתה בודדה כל חייה, ניסו
לתת לנו להרגיש קצת מכל אחד וזה באמת עבד כולל הדמויות שמסביב.
החיסרון מבחינתי, שתמיד איכשהו הרע והטרגיות נמצאה כמעט בכל פרק, כאילו אי אפשר שלא לראות שמה
לעשות החיים לעולם לא יהיו מושלמים ושמחים, ותמיד בכל פעם יהיה רגע שיקטע את זה, וזה היה דיי קשה,
כאילו אתה רואה זוג שמח ובין רגע, פשוט השמחה הזו נלקחת בכל פרק בגלל משבר כזה או אחר.
בכל מקרה, יש להריע לכותבים, מפיקים ובמאים שכתבו עלילה כל כך איכותית, פשוט עשו לנו סדר מפרק לפרק,
עם המון המון בכי, ואמוציות חח, בנו עלילה אט אט באופן נפלא.
ג. הראשיים - אני רוצה להתחיל עם הראשית, שירי(הכינוי שלנו בפורום לשם שלה). שירי היא אחת השחקניות הבודדות
שהשאירה אצל הקוריאנים בכל פעם אבק מרוב בכי של משחק גדול של שחקנית גדולה. בשנים האחרונות מאז 2008
בו היא כיכבה לצד היון בין בדרמה כושלת, היא טיפסה למעלה עם כמה סרטים מובחרים והגיעה עד להוליווד.
היופי הניכר שלה והמשחק האמוציונלי שלה ניכר ברוב הדרמות שלה, אבל מבחינתי פה היא שברה את שיא השיאים.
אין פרק בו היא לא בכתה, שזה ממש קשה לראות כצופה, כאילו כמה אפשר, העיניים כבר צריכות להתנפח חחח..
קרעו אותה נפשית, פיזית, אמוציונלית, היא הייתה פשוט שבורה, כי כל חייה הדמות שלה הייתה בודדה עם שקרים
מסביב, ודווקא שלאט לאט נראה כי קצת שמחה ואור בקצרה המנהרה, שוב הכול נלקח בין רגע בגלל סיבות כאלו
ואחרות שאני לא אפרט בגלל הספוילרים. לצערי לקראת סוף הדרמה דיי זילזלו בה, היא לא הייתה החלטית, פעם
אחת ככה ופעם אחת ככה, היא רצתה לראות כמה הוא אהב אותה, ובמקביל התייחסה בקור כלפיו. בפרק 15 בכלל
הסוף היה דיי עלוב, כאילו מה ציפית שהוא לא יבוא לעזור? כאילו הכותבים נתנו לדמות להיות דיי שטחית לקראת הסוף,
אבל האמתי שזה לא משנה כי היא הייתה מעולה לאורך כל הדרך, ושיחקה כעיוורת דיי מושלם, פשוט תותחית השחקנית
הזאת, לצערי שירי כנראה לא תחזור לעולם הדרמה שוב לזמן ארוך, משום מה היא פשוט לא אוהבת את זה.
סונג(קיצור שלי לראשי), הרבה מאוד זמן לא ראיתי שחקן שלא שיחק כל כך הרבה זמן בדרמה או סרט ופשוט מסתער
על הדרמה, לקח אותה אליו והגיע איתה למקומות שהמון שחקנים לעולם לא יוכלו להגיע. אני יאמר את האמת לא הכרתי
אותו ולא ראיתי סרטים או דרמות שלו, הוא היה פה ענק מבחינתי, כן יותר גדול משירי. הוא שיחק דיי מושלם אפשר לומר.
כמה פעמים ראיתם גבר בוכה לאורך 5-6 פרקים ברציפות? נכון שלא? אולי היון בין בכה בצורה משכנעת בגן סודי,
או לי ג'ונקי בזמן בין כלב וזאב, אבל קשה למצוא תודו. אני פשוט נשברתי כל פעם מחדש כשהוא היה כל כך אמוציונלי,
ושבור לאורך פרקים ארוכים, לווא דווקא בגלל כל מה שהוא עשה לה, בעיקר בגללו, איך שהוא מעביר את הטקסט,
איך שהוא מעביר את הרגשות שלו, זה מטורף. מבחינתי אני חייבת לראות אותו בדרמה נוספת או סרט שלא יברח
שוב לכמה שנים, זה יהיה באמת מבאס מבחינתי. כאילו לא חבל, וון בין שחקן אדיר לא מככב בדרמות, וגם שחקן כמו
סונג כאן? יכול להיות שהעולם הזה משגע אותם, ראו מקרה פארק שי הו, שכנראה איבד את עצמו ולכן הגיע
לאן שהוא הגיע היום(מבלי לזלזל), בכל מקרה לנושא - אם אתם רוצים לראות שחקן גדול, תראו את הדרמה.
לסיכום - המשניים שלנו, קים בום מדרמה לדרמה פשוט לא מרשים אותי, הוא משחק רדוד, ודיי צפוי כל הזמן
החיוך שלו והיופי שלו כובשים מסך אין ספק, אבל לצערי במשחק הוא פשוט איום ונורא. לגבי המשנית הנהדרת והמוצלחת
שלנו, אם התאהבתם בה ב'תשובה 1997', כאין היא תכבוש אותכם, היא פשוט נהדרת. החל מהרגע הראשון ועד
לרגע האחרון. לא רואים שהיא משחקת, כל כך בטבעיות אצלה, גם כשהיא מתנשקת זה כזה טבעי כמו ביום יום, לא
כמו שרוב הקוריאנים כולה מצמידים שפתיים כמו דגים מפלנטה אחרת. אני מאוד התרשמתי מהדרמה, אהבתי אותה
מן הרגע הראשון ועד הסוף, ואם כבר הגענו לגבי הסוף של הדרמה, הסוף בעצם יכולה להיגמר מבחינתו כטרגי או כסוף
שמח אנחנו בוחרים, זה מה שהכותבים נתנו לנו להרגיש, אני בוחרת במציאות, כל אחד יבחר מה שהוא רוצה, זה
מה קוראים לו 'סוף פתוח', סוף שכל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו. המלצה שלי, שבו לראות, אני מאמינה שהבנות
המדהימות בפורום לבטח יתרגמו אותה, ויוה + תביא לנו אותה לטעמי, וזה כבר אומר כמה שווה לראות, תהנו.
שבת שלום :]
