את הסיפור כפרות אני לא מכירה אבל
אני יודעת שתיאוריו של שלום עליכם את העיירה היהודית הם כמעט בגדר הסטוריה של תרבות מפוארת שפשוט נעלמה. חלק מספריו מראים את הקושי שבחיים ומתוך אהבת החיים של שלום עליכם תמיד יש הומור, גם בהם (למשל טוביה החולב) וחלקם סאטירה ממש חזקה. כלומר, הוא התייחס לדברים מציאותיים ביותר ונתן ביקורת נוקבת. אגב, חלק מהדברים צונזרו, שונו או סתם לא תורגמו ע"י ברקוביץ, ואם אתה רוצה לקרוא תרגום שנשאר נאמן למקור ולא שינה, לא החסיר ולא הוסיף, לך על אהרוני. בין כה וכה התרגום שלו מלבב ומקסים.
