הסוף?

מריוס זכריה

Member
מנהל
אכן כן

את אובר מנתחת.
אינני טוען שהבחור הוא נוכל. הוא בוודאי לא ידע שהתחלה שזה יגיע למה שהגיע.
אינני טוען שאת טיפשה או מתוסבכת.
ואני בכוונה כותב פשטני, כעי איפה שפשוט, כדאי להישאר פשוט.
זה לא הולך מינית וגם - וזו טענתי - זה לא ישתנה.
יותר פשוט מזה אין.

גם לא אמרתי שזה קל. נהפוכו. אמרתי גם שזה קשה. אבל קל או קשה לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה מה נכון לך. ודעתי, שהיא רק דעתי, היא שנכון לך לסיים את הקשר הזה בצורה חברית ולהישאר ידידה טובה שלו, במידה ושניכם מעוניינים.

איך למנוע שזה יקרה שנית שתתעוררי אחרי חצי שנה או שנה ואין יותר סקס? אין לי נוסחה לזה, אבל אני באמת מאמין שזו לא איזו קללה שרודפת אחרייך אלא מקרה חד פעמי.

אם יהיו לך חלילה שניים כאלה, אז כבר נלך לפסיכולוג וננסה לגלות מה אצלך יותר - אולי - דפוס כזה. בינתיים זה מקרה יחיד. לכי הלאה, עם כל הכאב.
 

גארוטה

New member
שני דברים לבדוק

האם בהתחלה כשכן היה סקס הערת לו על הביצועים שלו? העברת סוג של ביקורת?

יכול להיות שהעובדה שאין לכם פרטיות (גרים אצל ההורים) משפיעה עליו?
 
לא עד כמה שידוע לי

מעולם לא "העברתי ביקורת"... הצעות לשיפור אולי כן. אבל גם מהצד שלו. בכל מקרה ברור לי איך צריך להגיד דברים כאלה מבלי להשמע מסרסת.

והשני בטוח לא. רק לאחרונה ההורים היו תקופה ממושכת בחו"ל והוא אפילו לא פזל לכיוון שלי....
 

אייבורי

New member
לא אין סיכוי לזה

אבל הסיכוי שאת נודניקית שסירסה את הגבר שלה למוות
היא אפשרות הכי טובה שאני מוצא

אבל את תמשיכי לברבר ולברבר עד המוות
ולא תהיי מסוגלת לקחת החלטה פשוטה
 
כן (לשאלתך שבכותרת)

אבל אני רואה שאת אוהבת מלל, ואני אוהבת להתחמק מקריאת מאמרים, אז ברשותך אסביר גם מדוע (אם כי זה מובן מאליו לכל הדעות מלבד דעתך שלך).

אני רוצה להתחיל מהסוף: את מרגישה מושפלת. למה? כי את רוצה סקס או כי את לא מקבלת אותו?

ממשיכה אל האמצע: כתבת הרבה מאד וניתחת הרבה אבל לא סיפרת את הדברים החשובים, ואני משערת שיש הרבה כאלה. נראה שהחיים שלך מלאים בקצרי תקשורת מול כל מיני אנשים, ואם יש דפוס שמלווה אותך בכמה מערכות יחסים הוא כנראה קשור אלייך.
כמו כן את כותבת בדרמטיות גדולה, ואני משערת מבלי להכיר אותך שאת מאד מאד פאסיב-אגרסיב בחיי היומיום שלך, ומה לעשות שזה מרחיק, זה מאיים, זה טרן אוף.
סיפרת מעט מאד על מר בחור (וגם על עצמך סיפרת מעט), ולא הייתי שוללת אפשרות שקרה משהו בחייו, כחצי שנה לאחר שהתחיל הקשר שלכם. משהו שאכל את כל החשק המיני שלו, ושאת לא מצליחה/מעוניינת להכיל.

ואסיים בהתחלה: לכל הפחות היה מצופה מגבר שנמצא בזוגיות של שלוש שנים להואיל בטובו לכבד את בת זוגו בהסבר להיעדר החשק שלו. זה שהוא לא מוכן לשכב איתך זה דבר אחד; זה שהוא אפילו לא חושב שאת שווה הסבר זה כבר עניין אחר. למרבה הצער, את מחזקת את התזה שלו בכל יום שאת נשארת איתו.

אני כן רוצה לפרגן לך על המאמצים הכנים שעשית לפתור את הבעיה- לנז'רי, לשאול אותו מה הסיפור, ייעוץ מקצועי. אבל אני לא רואה שום דרך לפתור את זה, והסמי-פתרונות שלך רק מחריפים את המצב כפי שהעדת בעצמך.
 
לא קצת הגזמנו?

קראת כמה שורות שכתבתי וכבר נראה לך שאת יודעת מי ומה אני?

החיים שלי לא מלאים בקצרי תקשורת. מי שמך לומר את זה בכלל? למה? כי אני יודעת להתנסח בכתב? זה בהכרח הופך אותי לדפוקה בחיים? או אותך למהירה בלשפוט אחרים?

את יודעת מה? הלוואי והיה "קורה לו משהו" אחרי חצי שנה. לפחות זה משהו שהייתי יכולה להצביע עליו. אבל אני לא. וגם הוא לא. יותר מזה, הלוואי שזה היה באשמתי, באשמתו, באשמת מישהו. ככה לפחות הייתי יודעת מה לתקן. אבל אני לא. והוא לא לא נותן לי הסבר "כי הוא לא חושב שאני שווה את זה". אני חושבת שהוא בעצמו אולי לא יודע מה עובר עליו.
בגלל זה הלכנו לטיפול, גם כי "אני כן שווה את זה" וגם כי הוא גם קיווה למצוא מענה. אבל זה לא עבד.

אין סיבה להפעיל תותחים כלפי מישהו שבסך הכל מבקש לפרוק ולהתייעץ.
 
פיייי פגעתי פה בנקודה רגישה אני רואה

קודם כל תירגעי. זו הפעם השלישית שאני נאלצת לכתוב לך שהדרמטיות שלך היא לא חיננית ולא מושכת.
כתבת שהנחתי שאת דפוקה בחיים כי את יודעת להתנסח בכתב. חה! פספסת את הנקודה שלי: את לא יודעת להתנסח בכתב. לא. כותבים. בנקודה. אחרי. כל. מילה. פשוט לא כותבים ככה בעברית, ולמעשה אני לא מכירה שפה שבה כן כותבים ככה. כתיבה מרובת פאוזות היא דרמטית, לא אני המצאתי את זה וגם לא יעזור מה שתגידי בנושא.

את מעלה כאן נקודה מעניינת שלא העלית קודם, של חיפוש אשמים. אני חשבתי שהמטרה היא למצוא פתרונות, אבל עתה משהבהרת שהמטרה היא רק לחפש אשמים אני מבינה שאף תגובה שקיבלת כאן לא תעזור לך ולכן את כנראה מתנגדת לכווווווולן (שימי לב לשרשור). מה לעשות שאנחנו לא בית המשפט לענייני הזיונים שלך ולא מעניין אותנו מי אשם?

לגבי הקצרים בתקשורת- חבר שלך לא נוגע בך ולא מספר לך למה, הלכת לאשת מקצוע שתפקידה הוא להבין אותך אבל היא לא הבינה (אשמתה כמובן, זה לא כי את לא הסברת טוב!), את לא מעוניינת לדבר על הנושא עם אף אחד אחר (כי אין עם מי או כי הם לא יבינו?) ותראי באיזה טמטום ועצבנות את מגיבה כאן לכל ההודעות. חומד, לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין שיש לך בעיה, וכן, הכמה שורות שכתבת מספיקות- אלו הן השורות שאת בחרת, ניסחת ופרסמת כדי להעיד על עצמך, על בן זוגך ועל מערכת היחסים שלך. במינימום תעמדי מאחורי המילים שלך (אה כן, גם את זה את לא עושה...)
 
גם תוקפנות היא תכונה דוחה

אם היית מעמיקה קצת למילים שלי (הרי אמרת שמאמרים הם לא לטעמך, אז אולי זה קצת קשה לך) ורואה את השעה שבה כתבתי, היית מבינה שזה היה באמצע הלילה. וכמו שאמרתי, זה נעשה מבעד למסך של דמעות. אז כן, ברגעים קשים רגשית אולי אני לא מקפידה על כל כללי הדקדוק. שימי לב איך מיהרת ואת עדיין ממשיכה להניח הנחות פרועות עליי, על סמך דברים שנאמרו בסערת רגשות. וודאי לא מתוך הנחה שיופנו נגדי לאחר מכן.

לחפש אשם, זה לא לחפש את מי להאשים כדי ליהנות מזה. זה לנסות להבין מה דפוק. הנחתי שעצם העניין שכתבתי שלא אכפת לי להבין שאני האשמה, כדי שיהיה מה לתקן, הבהירה את זה. אבל אולי לא.

את יודעת מה, חביבתי, אני קוראת את המילים שלך שוב ושוב, ואת באמת בן אדם תוקפני ולא נעים. אני מקווה שגם בחייך האישיים את לא לוקה בכזאת חוסר רגישות כשאדם מגיע אלייך עם קשיים אישיים.
תודה יקירה אבל לא תודה. מלבד להגיד לי שיש לי בעיה, שהתגובות שלי מטומטמות ושאני לא יודעת להתנסח בעברית, לא תרמת הרבה.

אנא ממך, אני מוותרת על העזרה שלך. את יכולה בהחלט להפסיק להגיב לשרשור הזה.

כל טוב
 
אני מודה לך על האישור להפסיק להגיב

שכן בדיוק התכוונתי לשאול אותך מה לעשות הערב!
התגובה שלך היא מאד מאד פאסיב-אגרסיב, שימי לב. אני מציעה לך לבחון עם עצמך מאיפה הצורך שלך לקרוא לי "יקירתי" ו"חביבתי" בזמן שאת משתלחת בי, ומול אילו אנשים נוספים את עושה את זה. רמז: להגיד "אהוב שלי אתה חתיכת אידיוט" לא באמת יגרום לחבר שלך להרגיש נאהב. לא אכפת לי שתיפגעי ממני, ולא אכפת לי שתגידי שטויות בזמן שאת כועסת, כי אני יודעת היטב שהדברים מחלחלים בסוף, ואנחנו הרי לא מכירות. אני בהחלט מוכנה שתשנאי אותי ובתמורה יפול לך האסימון.

אמנם כתבת שלא אכפת לך להבין שאת האשמה, אבל שאר המילים שלך מעידות אחרת. אכפת לך מאד, וכנראה כי יש שם משהו שקשה לך כרגע להתמודד איתו- זה בסדר, מה שיפה בבעיות זה שבדומה לכלים בכיור הן לא הולכות לשום מקום. התסבוכות שלך ימתינו בסבלנות עד שתתפני אליהן, תאמיני לי ששום דבר לא נפתר לבד.
בחרת לקרוא את מה שבחרת לקרוא בתגובות שלי, וזו זכותך המלאה אבל לדעתי זה חבל כי פספסת את העצות שכן נתתי לך.

אם תרצי ואם לא, את חלק ממערכת היחסים הזו ויש לך אחריות בבעיות שלה. לא אשמה, אחריות. אשמה היא לא מעניינת, מה שהיה היה. אחריות עוסקת בשאלה מה יקרה מכאן, ואם לשפוט לפי הודעותייך (ולמען האמת הדרישה שלך שלא לשפוט לפי הודעותייך היא לא פחות ממטומטמת, הרי זה כל מה שהצגת, ואת בעצמך חשבת שזה יהיה מספק כדי שאנשים יביעו את דעתם על המצב אחרת לא היית טורחת מלכתחילה- זה רק אחרי שהדעות לא נשאו חן בעינייך שהחלטת שההודעות שלך לא מייצגות) לא יקרה מכאן שום דבר שונה ממה שקרה עד היום.

בהחלט ייתכן שאני תוקפנית ולא נעימה, אבל לא בי אנו עוסקות, למרות הנסיון הבוגר-משהו שלך להסיט את הדיון. אשמח לדבר עליי בשרשור נפרד אם זה יהיה לך חשוב, אבל אני לא רואה איך זה משרת אותך.
 
עוד הנחה פרועה אחת


יש תזה כזו שמדברת על הבית. כלומר, למרבית האנשים לפחות, ההגדרות התפקיד של אבא ואמא וסקס לא הולכים ביחד. לרוב האנשים רק לחשוב על אבא ואמא וסקס בחבילה אחת, עושה סוג של צמרמורת. התזה הזו אומרת שלפעמים דווקא כשקשר נעשה יציב ומתחיל להזכיר בית עם שני אנשים שמזכירים מאד את אבא ואמא מבחינת היחסים שלהם , אז הסקס מפסיק לקרות.
מעניין לא?

אבל זה לא הדבר העיקרי שרציתי להגיד. בין אם התזה הזו נכונה בכלל ונכונה לכם בפרט, אני באמת לא יודעת. רציתי להגיד לך משהו אחר. שבחיים, טרגדיה לא פוטרת מצרכנות נבונה.
גם כשאת הולכת לרופא בגלל בעיה רפואית כלשהי, עצם זה שנכנסת למשרד שלו וסיפרת לו על הבעיה- לא מבטיח שבאמת אותו רופא יצליח למצוא לבעיה הזו פתרון. לפעמים אנשים הולכים לרופא, שניים, שלושה, ובינתיים חיים עם הסבל וחיים עם הייאוש ועם החשש שאולי אין פתרון למצב שלהם.
זה מאד קשה לבוא לבעל מקצוע על סף ייאוש ומתוך מצוקה אמיתית, לבקש ממנו לעזור לך, ולצאת בידיים ריקות משם ובלי תשובה ומענה. את אף פעם לא יכולה לדעת אם זה בגלל שבאמת לבעיה שבאת איתה אין פתרון, או שזה בגלל שנפלת על הרופא לא הכי מוצלח בעולם.
ולכן, גם אם ניקח את המקרה הכי גרוע שבו אין לבעיה שלכם פתרון, עדיין אני חושבת שיותר קשה מרק לצאת עם התשובה שהמחלה סופנית ואין לה מרפא, קשה לצאת עם חוסר הידיעה למה, מה באמת קרה שם.
את כתבת שבזיבזתם את כל זמנכם וכספכם אצל מטפלת שלא ממש עזרה לכם. גם אם הקשר הזה קפוט, לפחות מהבחינה המינית, הייתי מפצירה בך בכל זאת לגייס משאבים וכוחות - כדי למצוא מישהו שהוא מספיק אינטיליגנטי כדי לתת לך, לכם, איזו תשובה שמניחה את הדעת לפחות לגבי הדיאגנוזה, אם לא הפרוגנוזה.
 
יש משהו בדברים שאני אומרת

חשבתי על זה בעצמי כמה פעמים שאולי הקשר שלנו הפך לבטוח מדי. ושזה לא הכי סקסי, אבל אני לא יודעת. משהו בנתק המוחלט הזה מצביע לי נראה לי על משהו עמוק יותר. כי היו מקרים שעמדנו על סף פרידה. שכבר עמדנו "עם המזוודות" ליד הדלת מה שנקרא. וזה אף פעם לא עורר שום דבר. אולי זה כן קשור לזה, אבל, אין לי מושג להפוך את הקשר לפחות בטוח. להפתיע אותו חבר שלו במיטה? חחח סתם... לא יודעת אני מנסה לחשוב על רעיונות פרועים ולא עולה לי.

לגבי הטיפול, את צודקת. יתכן בהחלט שאנו זקוקים למישהו אחר שידע לגשת לזה מזווית קצת אחרת. אבל לצערי הוא סטודנט ומקורות ההכנסה שלו הם לא רבים. ואין לו את הכסף הזה. הצעתי כמה וכמה פעמים לשלם על כך בעצמי אבל הוא סירב לשמוע על זה. משהו באגו הגברי לא ייתן לו לעשות את זה :/
 

גארוטה

New member


שימי לב שקיבלת כאן מגוון גדול של תשובות וחומר למחשבה ואת כולן דחית בלי יוצא מן הכלל.
בנוסף את מציינת שאין לו בעיה עם חשק מיני, נהפוכו, יש לו רק לא איתך.
עכשיו תחברי אחד + אחד (אין כלום במתנה) ואולי יפול האסימון (רמז, זה כנראה את ולא הוא).

בכלל אני לא מצליחה להבין למה בחורה צעירה עם יצר מיני נורמלי נשארת עם מישהו שלא שם עליה ומייבש אותה
ואהבה זו לא התשובה לשאלה.
 
זה לא שאני דוחה אותן

זה שניסיתי את כולן, מלבד ההצעה המגוכחת של בגידה שאני לא אתייחס אליה. וחוץ מהאופציה של להיפרד ממנו. שזאת כמובן אופציה שברורה לי, אבל קיוויתי שאולי תהיה קיימת גם אופציה אחרת.
יכול להיות שמדובר בי. לא שללתי את זה לרגע. שאלתי אותו המון פעמים, וגם בטיפול זה עלה. אבל אני לא מצליחה להבין מה. אני לא מתממת. הלוואי והייתי יודעת. הלוואי והייתי יודעת מה אני עושה לא בסדר כדי שאני אוכל לתקן את זה.

בתשובה לשאלתך, כן, כנראה שאהבה זאת כן התשובה. היא לא באה לנו בקלות, אז אולי לשנינו קשה עוד יותר לשחרר אותה. אבל את צודקת. זאת כנראה לא התשובה הנכונה....
 

גארוטה

New member
אולי את לא יודעת

אבל את בחורה שעושה רושם עם ראש על הכתפיים, מה ההשערה שלך? בטוח חשבת על משהו

שאלה, האם מלבד הסקס שלא קיים יש ביניכם מגע ואינטימיות כלשהי או גם זה לא?
 
למעלה