אבל זו גם זכותם כבעלי הבית
לבקש שלא תעשי בבית שלהם משהו שמביך אותם. אני זוכרת שכאשר חברה טובה שלי ילדה (וזה היה כאשר אצלי בכלל לא היה כלום בתכנון) היינו פעם בערב חברתי אצלה בבית. באיזשהו שלב היא שאלה: "יפריע למישהו שאני אניק כאן?" כולם אמרו "לא" ואני אמרתי "האמת, אם כבר שאלת - לי זה יפריע". אז היא הניקה כשהיא יושבת עם הגב אלינו. כמובן שלולא היא היתה שואלת, לא הייתי מעירה לה בחיים - סה"כ זה הבית שלה בכלל, אבל אפילו אם זה היה בבית שלי, לא הייתי אומרת כלום, (דווקא מרוב מבוכה). ומה שמצחיק זה שאחרי שנעמי נודלה, הרגשתי חופשי להניק בכל נסיבות שהן - כולל מקומות ציבוריים וכו´, במיוחד אחרי שלמדתי להניק בצורה דיסקרטית. אבל תמיד זכרתי איזו מבוכה עצומה גרמה לי העובדה, כי חברה טובה שלי פתאום תשלוף ציץ בפני כל החברים... בפני בעלי, בעלה וכולם... המחשבה על זה גרמה לי חוסר נוחות עצום. זה לא עניין של "לא להסתכל". זה עצם המעמד. יש לזכור שעבור מישהי שלא מניקה ולא הניקה מעולם השדיים הם בראש ובראשונה איבר בעל פונקציות מיניות (שלא נדבר עבור גברים). כשאנחנו מניקות אנחנו שוכחות את זה, אבל לא כולם שוכחים. אני זוכרת אפילו שבעלי באותו ערב שאל את בעלה של החברה הזו (מתוך סקרנות כנה): האם זה לא מפריע לך שאשתך כך שולפת שד בפני כולם ?" ובעלה צחק ואמר: "עכשיו השד הזה הוא לא איבר מיני - זוהי מסעדה של הבת שלי". אני זוכרת שתשובה זו ממש זיעזעה אותי. חשבתי לעצמי "אני לא אניק לעולם! לא רוצה שהשדיים שלי יהפכו למסעדה!" חה-חה, מה אני ידעתי ! אני זוכרת דרך אגב, שהשאלה הזו: כיצד אני אתמודד עם זה שהאיבר שכל כך חשוב לפעילותי המינית, פתאום ישנה את יעודו... - מאוד הטרידה אותי. עד כדי כך ששאלתי את זה ברשימת תפוצה של נשים מניקות באנגלית. מה אני אגיד לכן ? לא קיבלתי אף תשובה מעודדת. כל התשובות שקיבלתי היו ממש מרגיזות בעיניי, ותמציתן היא: שטויות, הציצי נועד כדי להניק תינוקות וכל היתר זה המצאה של גברים נצלנים ותוצר של התרבות המערבתי המעוותת שלנו. לא יכולתי לקבל את זה בשום פנים ואופן ! עד היום אני לא מקבלת את זה. בכל אופן, למזלי ברגע שנעמי נולדה, ההורמונים עשו את שלהם, והבעייה נפתרה מעצמה. אבל אני תמיד זכרתי את תחושות האי-נעימות שהיו לי בקשר לזה, והשתדלתי מאוד להקפיד שלא להביך אנשים אחרים (במיוחד חברים) על ידי הנקה פומבית. נטשה, אמא של נעמי (28/1/2000) ומצפה לשתי קטנטנות (שבוע 27+)
