הנצח לא נמדד בזמן

NEO83

New member
איזה יופי


 

חצי דקה

New member
וואו איזה מוכשרת!

מאוד עדין ומטאפורי...
אז - יש המשך?
מתי הפרק הבא? אני במתח...

פפו קמה לך מתחרה
 
המון תודה

המשך אולי יהיה בעולם הבא (אני מקווה).

אבל הנה, פרק 2 להרהורי לבי:
לב שבוא הוא לב שלם -

"אני בסדר, את יודעת, עם הזמן זה פחות כואב, מה איתך?" הוא שאל והביט אל נקודה דמיונית באופק.
התחלתי לזמזם את השיר של ברי. אני תמיד שרה כשאין לי מה לומר.
אחרי נצח שנמשך כדקה, אזרתי אומץ ואמרתי לו שבכל שאיפה ונשיפה שאני נושמת נפצעת לי הנשמה.
הוא חיבק אותי חיבוק גדול,
כזה שהוא גם מגונן וגם מלא בעצב.
ואז הדמעות החלו לזלוג. אני שונאת כשזה קורה.
הוא הביט בי, ניגב לי את הדמעות ושב להביט באופק.
התחלתי גם לראות את הנקודה הדמיונית הזו שהוא מביט אליה והצבעתי על ספינה שהפליגה במקום.
הרגשתי איך העיניים שלו עוקבות באיטיות מהאצבעות שלי לספינה.
ובשתיקה הזו, חשבתי על איך תמיד מה שאבד מקבל משמעות גדולה וגם אולי, בזמן אחר ובמקום אחר, הייתה יכולה להיות פה אהבה גדולה.
 

LdsPdV

New member


רק שתדעי שאת ממש משפיעה עלי לטובה.
תרגישי חופשי להמשיך... (
)
 


רק שתדע שכיף לי לקרוא ותבוא תמיד



ביזיון,
שאכלה סוכריות גומי לארוחת ערב ועכשיו היא לא נרדמת.
 
הראשון

נראה מעניין.
השני לא עולה.
השלישי לא סגורה :)

נראה לי בפעם האחרונה שהייתי בקולנוע הייתה בסרט עם ההתמחות של גוגל.
לפני זה הייתי עם אחיינית שלי 5 דקות במלכת השלג.

לא יוצא לי לראות סרטים בכלל ועוד עשיתי מנוי ללב
 

ebi83

New member
יפה, נוגה ונוגע


וסתם שתי הסנט שלי- אושר לטעמי הוא כבר מזמן לא רק תחושה.. הוא יותר סטייט אוף מיינד.
 
אני איתך

אושר הוא בהחלט סטייט אוף מיינד.
אבל לפעמים מגיעים בומים בחיים שמערערים את כל קיומך ואתה לא יודע אם אי פעם תוכל לשוב ולהיות שלם.
 

ebi83

New member
ספרי לי על זה


אבל כשמכירים כבר את הנפילות האלה יותר קל להתמודד איתן.. בעיקר אם אתה מכיר את עצמך מספיק, לא?
 
לא בדיוק

כי היא דיברה שאלה אותי על אושר בעקבות מוות.
לא משנה כמה תכיר את עצמך טוב, מול המוות אתה חסר אונים
 

ebi83

New member
כן.. אבל

כמה שקשה לקבל את זה מוות הוא חלק מהחיים.

לא שאני חושב שאני יודע איך להתמודד איתו בצורה טובה, השלמה עם זה היא דבר שנכון- דורש הרבה עבודה עצמית, אבל זה אפשרי.

ברור שבהקשר הזה כל הטקסט מקבל טוויסט שונה


מה שכן, לפעמים לא צריך לנחם או לנסות לשנות נקודת מבט אלא פשוט להיות שם- בשביל האדם והחוויה שלו. רק לזכור שהשגרה והחיים ממשיכים למרות הכל..
לא שזה יביא אושר, לפחות לא בהתחלה. אבל זה כן יביא את הפרט למקום בריא יותר שממנו אפשר לחזור לדרך אל האושר.

ככה לפחות אני רואה את זה ודי מנסה לחיות על פי זה. אבל שלא נגיע לידי ניסיונות כאלה
 
למעלה