ויש עוד אחד
שהשתמש באותו הדימוי, אבל במשמעות קצת אחרת נחום א5: הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל-יוֹשְׁבֵי בָהּ השורש הוא מו"ג, וממנו גם נמוג=נמס, נעלם, ובהשאלה גם: פחד, נרתע כמו בפרשת השבוע אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן (שמות טו,15) נחום מדבר על הפחד של איתני הטבע מפני אלוהים, וכך הוא מתאר את הגבעות מתמוגגות, וההרים רועשים מפניו עמוס משתמש באותו הדימוי כדי לתאר את העתיד עתיר היבולים. - שני שימושים שונים לאותו פועל