הנה זה מגיע..

[ותשחק]

הנה זה מגיע..

האירוסין של ההוא שפעם היה בעלי מי שפעם היה לי איתו כל כך לא טוב, הולך להיות טוב למישהי אחרת (שהיא לא אני) ומי שעשתה כל כך טוב, לאורך כל הדרך, דווקא הטוב הזה (!) שלה מתעכב.. (והילדה הזו זו אני) ניסיתי בשני משפטים לתמצת מסכת ארוכה, מבלי לדבר עליו. זה לא קשור לזה שהוא מתחתן לפני, זה לא קשור לאיכות הקשר שלו עם מי שתהיה אשתו לעתיד, זה קשור בשאלה הגדולה של צדיק ורע לו.. איך אני עוברת את זה? מבלי להישבר שוב?

 

[ותשחק]

הנה זה הגיע- החלום ../images/Emo221.gif

הנה זה הגיע.. הרגע של אותה הוודאות שזה הבן אדם הרגע של הקשר הרגשי והרוחני שסוף סוף העזתי לחלום עליו וגם קיבלתי הרגע הנדיר והעצום של שניים שנפגשים ורוצים הרגע של שתי נשמות צעירות ובשלות שנפגשות הרגע בו הקב"ה נשק לנו בשפתיו, ליטף את לחיינו הדומעות משמחה ואמר - זה הרגע שלכם זה האמיתי והנכון כן כן והוא מברך אותנו ושומר עלינו עד עולם

 

[touti]

מצאת אהבה?

או שחיתנת ילד?

 

[ותשחק]

רק

ילדתי לפני קצת.. ולגבי אהבה כזו - עוד לא..

 

[דנידין 1]

תשמחי יקירתי!!!

עכשיו הוא יהיה עסוק בה ולא באיך להציק לך!! לילד/ה שלך יהיה עוד בית אמיתי ללכת אליו ולא ללכת ולהסתובב אצל אנשים עם אבא שכנראה מעדיף להתארח מאשר לעשות שבת לבד עם הבן/בת שלו הוא יהיה יותר רגוע ושמח ולך זה יעשה רק טוב

 

[ותשחק]

תודה יקיר בעצמך

 

[touti]

עברתי את זה בעצמי

ואין לי תשובה אלייך מלבד לדבר ולדבר ולדבר ולהוציא תשתדלי לא להפיל על ילדייך את התסכול, זה קרה גם לי... כל מה שאמרו לי לא כ"כ עזר... כי הבעיה היתה בהרגשה האישית שלי אפילו הרגשתי שאני מקנאה בכלה שלו כשהיו הארוסים התעצבנתי כי אמא שלו היתה יותר יפה מבארוסים שלי, יותר יפה מבבר מצוה של הנכדים שלה, היתה קורנת התעצבנתי כי הרגשתי שאם היה עושה איתי מעט ממה שעושה עם הכלה שלו, כמו לטייל, כמו להתייחס, כמו לקנות לילידם שלה, הנשואים שלנו היו נראים אחרת התעצבנתי כי הרגשתי פחותה ממנה, נחותה ממנה לכן העיצה שלי היא לחזק את עצמך, את הערך שלך, שאת ומה שאת לא קשורה בו, לא קשורה לחיים שהיו לכם ולחיים שיכלו להיות לכם, לא קשורה בה. אני הרגשתי מאוימת במעמד שלי לידה, הרגשתי שהילדים שלי מתלהבים ממנה ואפילו עברה בי מחשבה שיאללה לכו תגורו איתם אחרי החתונה אם היא יותר טובה ממני... אז תדעי לך, שאמא יש רק אחת! והילדים יודעים את זה גם אם נראה שהם "מקבלים" את הכלה של אבא שלהם... וזהו! תתפללי. תעשי דברים שאת אוהבת. אל תתעסקי בארוסים שלו. תימני מלדבר או לשמוע לאנשים שמצדדים בו ותשפכי את הלב בכל הזדמנות ובכל דרך שנראית לך טובה ואפשרית. ובשום פנים ואופן אל תענישי את עצמך על טפשותם של אחרים. זהו עכשיו ממשיכה להתכונן לארח את חמותי

 

[ותשחק]

תודה תותי

 

[קטנטן קטן]

מנין לך???

שהוא "הולך להיות טוב למישהי אחרת..." אולי בסה"כ הגיהנם שאת הישארת מאחור, עכשיו תקח ממנו חלק מישהי אחרת.... אהההה, זה כבר נשמע אחרת, לא?! בהצלחה

 

[ותשחק]

אני מאמינה

שבמצב נורמטיבי, הוא יעשה את אותו הטוב שהוא כן יודע לעשות.. הקושי שלי הוא בזה שאדם שהיה לי כל כך רע איתו, או הבעל שרצה שיהיה לי טוב, ואחר כך שיהיה לי הכי רע, יכול להיות הבעל הכי מדהים עם אשה אחרת.. זה לא כך כך נתפס אצלי, עדיין.. הכיצד? זה הולך ומתיישב, ככל שהפרידה מעובדת, אך עדיין..

 

[קטנטן קטן]

תסלחי לי בבקשה!!!

כמדומני שאת "חופרת" בשביל לייצר לעצמך עוגמת נפש. חבל! מספיק שאת *יודעת* וזוכרת היטיב שהיה לך הכי רע כדבריך, שכבר לא תקנאי באף אחת שזכתה ב"מציאה" הגדולה הזו. גברת תנשמי עמוק, ורוצי קדימה בלי אפילו להציץ אחורה!!! חזקי ואמצי!

 

[ותשחק]

קטנטן

אתה ממש לא עושה הנחות לאף אחד.. לקח לי הרבה זמן לתפוס בכלל כמה רע הוא היה בשבילי.. זה לא יאומן, אבל כל כך ניסיתי להאמין בטוב ולראות איפה אני יכולה להתקדם, בלי קשר למה שהוא עשה ועושה, לכן מה שאתה כותב/אומר - זה ברור מזווית המסתכל מבחוץ, ואולי נראה 'התחשבשות', אך בחוויה הפנימית-רגשית שלי זה בכלל לא כזה שחור ולבן. אני מסכימה עם זה, שצריך לרוץ קדימה בלי להסתכל אחרוה, במקרה שלי לפחות, אך לא אגיד לך כאן כמה חודשים (ושנים) לקח לי להבין זאת..

 

[מלודי6]

ותשחק היקרה

מספר דברים שאולי יעזרו לך להתמודד עם הקושי: 1. היכולת לבנות קשר טוב באמת קשורה בשני הצדדים, ולא רק באחד מהם. היכולת לנישואים מוצלחים קשורה באינטראקציה של שני בני הזוג אחד עם השנייה. החיבור של שניכם לא יהיה זהה אף פעם לחיבור שלו עם אישה אחרת. כל אחד ואחת מביא עימו מטען שונה למערכת, אופי שונה, תכונות שונות, התייחסות שונה, רצונות שונים, שאיפות שונות. אין לך צורך להשוות. זה לא יעשה עימך טוב, ואף ירע לך. 2. תשפכי את אשר על ליבך, אך גם לא יותר מידיי. דיבור יתר גורם להכנס למצבי עצבות. לפעמים עדיף לפתח דברים אחרים שעושים טוב. 3. התרחקי מהמחשבות של צדק לגבי מערכת היחסים שלו עם האחרת. את יכולה לקוות לצדק כלפייך, אבל אל תנסי לעשות משוואת צדק שהוא המשתנה בתוכה. תאמיני שתקבלי טוב, ותקבלי אותו. הסתכלי קדימה בחיוב, לימדי מהעבר, הסיקי מסקנות וצעדי לעתיד בשמחה. כי אם צעדת בטוב, ופעלת לפי אמות מידה ראויות וטובות, אז הטוב יגיע אליך, אולי לא באותה הדרך שציפית לה. אך הוא יגיע. האמיני לי. 4. מאחלת לך כל טוב, מלא אושר. מלודי

 

[קטנטן קטן]

צודקת מאוד!!!

 

[ותשחק]

מלודי מדהימה כרגיל..

את יכולה להסביר לי את סעיף 3 בדברייך? זו הנקודה המרכזית שלי כרגע, ואיני מבינה איך אוכל להתרחק ממחשבות הצדק האלו, שהוא המשתנה בתוכה? איך נפתרים מזה? מתחושת העוול הזו? לא כרחמים עצמיים, אלא כמעין שאלה קיומית כזו? הכיצד מי שעשה כך כך טוב, לא רואה את הטוב הזה במציאות, ועוד עסוק בהישרדות יומיומית-קיומית? ברוך השם, עברתי את נקודת השבירה הגדולה שלי, ואני הרבה יותר מחוזקת היום, ומצליחה לראות הרבה טוב אצלי, מתחילה לנשום קצת אוויר צח, אך עדיין זה לא מובן לי..

 

[מלודי6]

אספר לך דוגמה מחיי, ואולי כך תביני

עברתי המון סבל עם בעלי לשעבר. נתתי מעצמי בנתינה אינסופית ברמות שלא יתוארו, הוא כמובן לא העריך שום דבר שעשיתי ועוד אמר שלא עשיתי מספיק. לקראת סיום נישואיי, דרשתי ממנו את מילות הסליחה. הייתי חייבת לשמוע זאת, אחרי כל ההשפלות שהוא ומשפחתו העבירו אותי. כמובן שאת הסליחה לא שמעתי ממנו אף פעם, ואפילו לא התנצלות כלשהי במהלך הנישואים. ערב יום הגירושין, דיברתי איתו שיחה מעמיקה. במהלך השיחה הוא אמר לי שהוא אף פעם לא יהיה מאושר. אז כבר הבנתי שבעצם אני יכולה לנוח ולהפסיק לחפש אחר הצדק הזה דרך המילים שלו אליי. כי המשפט שהוא הוציא מפיו ערב יום הגירושין אמר הכל. הם אמר שלא משנה מה הייתי עושה, וכמה הייתי באה לקראת, הוא אף פעם לא יהיה מספיק שלם עם עצמו ועם חייו. אנשים עושים לפעמים דברים, לא מתוך רצון להרע באמת, אלא מאי-היכולת שלהם להתמודד עם דברים. אולי הוא ישתנה, ואולי לא, אך מה זה כבר משנה? היושב במרומים רואה את הדברים, ואם את ראויה לכך, תקבלי חיזוקים, תקבלי טוב שופע. את רק צריכה ללכת בדרך הטוב, לחשוב טוב, ולהאמין בטוב. אך באמת ובתמים.

 

[ותשחק]

במובן מסויים

המשפט הזה שלו היה סוג של מתנה בשבילך.. אני לא 'זכיתי' לשמוע כזה משפט, ולא דומה לו.. ואולי טוב שכך. משפט כזה היה אולי 'מרגיע' אותי, אך אז לא הייתי זוכה להבנה הפנימית שהגעתי אליה סוף סוף לאחרונה, אחרי הרבה הרבה זמן, כפי שכתבת, שלא משנה מה אעשה, כמה טובה אהיה, הוא ימשיך לעשות מה שהוא רוצה או שהוא לא ישתנה בתנהגותו הנוכחית כלפיי, וגם אם הוא ישתנה, מבחינתי זה כבר לו משנה, כי ה'אני הפנימי' שלי התייצב בהרבה והתחזק אל מול הרוחות האלו שנשבו וטלטלו אותי הלוך ושוב במשך רוב שנות נישואיי.. (לא במובן של משבר דווקא, אלא פחד או צער או כאב וכד').. ועדיין עדיין קיים הספק (?) הזה של הכיצד למרות הכל, הוא זכה לכאורה בהפקר, ואני נשארתי כאילו מאחור, לפחות בראייה החיצונית.. משהו שם עוד לא סגור אצלי.. אני צריכה לחשוב מה בדיוק.

 

[מלודי6]

אנא ממך, אני מבקשת למענך, הפסיקי עם

המחשבות הללו. הזכרי במה שכתבתי בעבר על עניין כיסוי הראש. זה שאת רואה כראשי נשואות המעטות עליהן כיסוי ראש, אין זה אומר שהן נשואות באושר. אינך יודעת מה יעבור עליו בעתיד, ואין צורך שתחשבי על כך. זו מחשבה שלילית שאינה מקדמת אותך לשום מקום, אלא להפך מורידה את רוחך מטה. התרכזי במה שחיובי עבורך, ואיך את משפרת את חייך בהווה. בכדי שלך יהיה טוב.

 

[ותשחק]

כנראה שזה הפתרון

והיחיד. פשוט להתרכז בחיי בלבד, ובכך להסיט את המחשבות עליו.. אני פשוט חוששת מרגע של שבירה כזה, ואין לי 'כוח' להיכנס (ולא מבחירה) לשם שוב, לבכי, לצער, לכאב, לתחושות העוול, רק המחשבה על כך מבעיתה אותי.. ואני מנסה להקדים תרופה למכה.

 

[מלודי6]

אם עברת סבל, יש בך כוחות

את לא תשברי. אולי יתעקמו חייך במעט בדרכי קושי, אך הם יעלו על דרך הישר ויחזרו למסלולם החיובי. יש בך כוחות לעלות למעלה. ועכשיו נצלי את כוחותייך לעשות מאמץ קדימה בעלייה מאומצת, אך בריאה, להעמיק את הטוב עבורך. במחשבות על עתיד טוב, ולא על האפשרות לעתיד רע.