הנאות החיים

  • פותח הנושא DDN
  • פורסם בתאריך

tapas tapas

New member
טוב, אני מבין שהמילה מכונה מפריעה

לך. אז בא לא נעשה השוואה למכונות אם זה מפריע לך. אני לא טוען שיש איזשהוא יצור אינטילגנטי שברא אותנו. אני רק אומר שהגוף שלנו הוא סוג של כלי. כמו TOOL. שוב, השניים משמשות אותנו ללעוס. למה נוצרו לנו שיניים? הרי יש חיות שאין להם שיניים. אולי זה כדי שנוכל לאכול בשר? אני בטוח שאם כל האוכל שהיה קיים בטבע היה דייסה אז לא היו לנו שיניים. אני לא יודע מאיפה זה בא, אבל לדעתי הנחת היסוד היא שכל יצור בעולם הזה שואף לכך שהוא יהיה היצור הדומיננטי בעולם הזה. ולכן המוח שלנו התפתח בצורה כזאת שתאפשר לנו להיות הדומיננטים. ולכן המוח צריך להיות בנוי ככה שבעליו ישרת את ה"מטרה" של המין שלו, שהיא הדומיננטיות שלו על פני כל שאר המינים. אני לא אומר שיש פה איזשהיא תוכנית גדולה מראש. אני רק אומר שצריך סדר, צריך משהוא מאורגן והגיוני כדי שצורת חיים כמו שלנו תפתח. אם אני לא טועה כשיש הפרשי טמפרטורות במים אז המיים זורמים מהמקום החם לקר או להיפך. ואז נוצרים כל מיני מערבולות במים כתוצאה מהזרימה הזאת. אבל גילו שבהפרשיי טמפרטורות מסויימות, המיים זורמים, אבל לא נוצרים מערבולות אלא המיים זורמים בצורה גיאומטרית של משושים או משהוא כזה. בתוך כל האקראיות והכאוס של היקום, היה מקום אחד שמתוך כל האפשרויות ביקום נוצר סדר. ובזכות הסדר הזה כנראה נוצרו החיים. כך שיש סדר והגיון מאחורי ההתפתחות של המין האנושי, גם אם הוא מתקיים בתוך מרחב אנקי של כאוס.
 

Nihau

New member
בוא ניישר בלגן לקצת סדר

לא "נוצרו" לנו שיניים. "התפתחו" לנו שיניים. בדיוק כמו שאתה משתזף בשמש ותאי העור שלך מייצרים מלאנין שמקולט קרינה ומגן עליך מפניה- מגן עליך מכוויות שמש. צבע השיזוף *מתפתח בהתאם לחשיפה לקרינה*- משחזר תהליך אבולוציוני בתוך פרק זמן קצר מספיק כדי שתוכל לזהות אותו ואת השלבים שלו. לגבי מים- למים יש מבנה כימי ייחודי - אטום חמצן חולק אלקטרונים עם שני אטומי מימן בקשר כימי שנותן למולקולה זווית של 109 מעלות ופולאריות חשמלית- שנותן להם הרבה תכונות רבות חשיבות שחסרות לחומרים אחרים. אחת התכונות הללו היא העובדה שמים קפואים תופסים יותר נפח ממים נוזליים- זה בגלל שבמצב הקפוא מולקולות המים מסתדרות במבנה מסודר ביותר והזווית המוזרה של 109 מעלות יוצרת מרווחים גדולים יותר מאשר במצב הנוזלי בהם המולקולות יכולות להכנס אחת בתוך חללי השניה- כמו שפאזל תלת מימדי תופס יותר מקום כשהוא בנוי מאשר כשהוא בתוך הקופסא. מים נמצאים במצב הדחוס ביותר שלהם דווקא ב4 מעלות שאז הם מסתדרים למעין משושים - נסה למזער מקום עם משולשים בני 109 מעלות וגם אתה תגיע למבנה כזה. זו פשוט תכונה טיבעית של השקעת מינימום אנרגיה. בטמפרטורות יותר גבוהות למים יש יותר אנרגיה קינטית (תנועה) והם זורמים יותר חופשי ויותר מהר - ברמה מולקולרית אז לא רואים את מבנה המשושים יותר. אקראיות וכאוס ביקום זה משהו נחמד להגיד אבל יש עקרונות ש"מגבילים" את ה"השתוללות", אנחנו הדבקנו לעקרונות הללו שמות יפים כמו חוקי ניוטון אבל לא אנחנו המצאנו אותם, רק גילינו אותם ולמדנו לעבוד איתם ולתעל אותם לצרכינו. אני יכולה להכנס כאן עוד ועוד לפיסיקה וכימיה של תואר ראשון אבל נראה לי שמה שכתבתי עד כה על מים היה מספיק הלם ליום אחד ואפילו לא נכנסתי לאפקט היותר חשוב של מים - הפולאריות. יש הגיון וסדר גם בתוך הכאוס- על זה בדיוק מתבססת תורת הכאוס. אתה מגדיר כאוס כמשהו שאתה לא מבחין בחוקיות הפנימית שלו אבל זה לא אומר שהיא לא שם, רק שאתה צריך לשחק קצת עם הסקלה לפיה אתה בוחן את העיניין. הגוף הוא כלי לפי נקודת המבט של שרגילה לראות כלים ולעשות שימוש בכלים. כלים זה אחד מהמאפיינים הכי הכי בולטים של המין האנושי. אנחנו מגדירים אחרים ואינטיליגנציה של אחרים לפי הכלים שלהם, בין אם זה כלים פיסיים- מכונית פרארי לעומת חנית עץ ובין אם זה כלים מנטליים- תורת היחסות לעומת היכולת לספור רק עד 10 על האצבעות. על פני הכוכב הזה אנחנו משתמשים בכלים במידה הגבוהה ביותר מבין כל היצורים החיים כאן. על זה אין כל וויכוח. זה לא הופך את הגוף שלנו לכלי, זה לא מבטל את השימושיות של הגוף שלנו עבורינו. זה רק עוד דרך בה אנחנו יכולים להגדיר את עצמנו. אישית אני לא רואה צורך להפריד בין גופי לעצמי. זה כמו שתגיד שהבטן שלך רעבה. אתה כמכלול הוא זה שרעב, לאברים השונים שלך אין אג'נדה נפרדת משלהם.
 

tapas tapas

New member
ניתן לעשות הפרדה לדעתי

אולי נקרא לזה תודעה. בא נניח שאת מקבלת החלטות באופן אצמעי. כלומר את שולטת בכל מיני מאפיינים בגוף שלך. למשל את יכולה להזיז את היד שלך, ללכת על פי החלטתך ורצונך. זה מתבצע כנראה על ידי התודעה שלך. אבל יש הרבה דברים בגוף שלך שהם לא בשליטתך. את לא שולטת בתחושת הרעב שלך. את לא שולטת ברפלקסים של הרגל שלך כתוצאה מתחושה של כאב. המוח גם יכול לייצר לך הרגשת כאב גם כשאין איזשהוא גורם זר שנוגע בגוף שלך ונוגע בעצבים שלך בגוף. כלומר, יש את המודעות שלך, וזה הכל טוב ויפה. אבל מה החלק של התודעה שלך בשליטה על הגוף שלך? האם התודעה שולטת בכל מאפיין של הגוף? לא היא לא. כמו כן הרגשות שלך הם לא בשליטתך. יש אזשהוא משהוא שמקורו במוח כנראה, שמייצר לך רגשות ותחושות שאת לא יוזמת ולא שולטת בהן. בין אם זה מכוון או לא, בין אם יש מאחורי זה איזשהוא הגיון או מטרה או שלא. הרגשות והתחושות האלו משפיעות על קבלת ההחלטות שלך ולעיתים גם מכתיבות אותן מבלי שאת אפילו מודעת לזה.
 

NacroMittler

New member
לא ממש הבנתי על מה הוויכוח.

כמו כן, מהצד, לא נראה לי שממש הבנתם אחד את השני.. בכל אופן,טאפס טאפס, אני חושש שיש טעות בידך, לפחות בקשר לדבר אחד. אמרת שלדעתך מטרתו של כל מין בעולם היא להיות המין הדומיננטי ביותר. ובכן, ראשית כל, אין לאף מין "מטרה" כמין, מלבד אולי לבני אדם (לפתור את בעיית הרעב בעולם, להקטין את החור באוזון). הטעות שלך היא שאתה מייחס לטבע אלמנטיים אנושיים לחלוטין כגון "מטרה", מה שנשמע פחות או יותר כמו ישות אלוהית-למרות שלא לכך התכוונת. לטבע אין מטרה, לטבע אין רצון. ניתן להגיד, בהכללה גסה מאוד, שהטבע והעולם כפי שאנחנו רואים אותם היום הנם תוצאה של צירופי מקרים רבים. בוא ניקח לדוגמה את האבולוציה. הידעת שהרבה לפני שצ'ארלס דרווין חשב על התורה שלו היה אדם בשם למרק אשר למעשה היה הראשון שטען נגד הבריאה. התורה של לאמרק הייתה דומה למדי לתורתו של דארווין, עם הבדל עיקרי אחד. לאמרק טען שבעל חיים מפתח באופן אקטיבי ומודע תכונות מסויימות אשר עוזרות לו לשרוד במידה וחל שינוי בסביבתו. תכונות אלו, טען למארק, עוברות מדור לדור וכך נוצרים מינים וזנים חדשים. למעשה, למארק קבע כי התכונות המסייעות לנו לשרוד אשר אותן אנו רוכשים במהלך חיינו עוברות מדור לדור. אולם, יום בהיר אחד קם לו מדען (אין לי מושג מה שמו) וחשב לעצמו שזה לא הגיוני. בכדי לבדוק את העניין, הוא לקח עכברים, קצץ את זנבותייהם והרבה אותם. במשך 20 דורות הוא המשיך לקצוץ את זנבותייהם עד שהגיע למסקנה הבלתי נמענת כי הזנב הקצוץ פשוט לא עובר את מחסום הדורות, שכן העכברים המשיכו להיוולד עם זנבות ארוכים. (יאמר לזכותו של למארק שהוא חיי כמאה שנה לפני מנדל אשר גילה את התורשה, ולכן הוא לא יכל לדעת בקשר לתכונות נרכשות ומולדות). דארווין, לעומת למארק, לא חשב שבעלי החיים מתאימים את עצמם לסביבה. דארווין האמין כי מאחר ובעלי החיים נולדים שונים זה מזה, מכורח הנסיבות חלקם יהייו מותאמים יותר וחלקם יהייו מותאמים פחות. סביר להניח כי המותאמים ביותר יישרדו, יעמידו את מספר הצאצאים הרב ביותר ויעבירו את התכונות המתאימות הלאה. בצורה הזו, בעלי החיים תמיד מתפתחים ותמיד משתנים (לאורך מיליוני שנים ולא מיום ליום או משנה לשנה, כמובן) ונעשים מתאימים יותר לסביבה. ועכשיו, לפואנטה: הטענות שלך מזכירות לי במעט את תורתו של למארק מפני שאתה מדבר על "הטבע" כאל איזושהי ישות בעלת מודעות, רצון ומטרה. אולם לא כך הדבר. הדבר השני שרציתי להגיד הוא שגם אם הייתה למין מסויים מטרה, זו וודאי לא הייתה להיות המין הדומיננטי בעולם. הידעת שהתחרות הקשה ביותר הקיימת בטבע היא תחרות תוך מינית (משמע תחרות של בני אותו מין)? תחשוב על זה רגע, שני פרטים החיים באיזור מסויים חולקים את אותו סוג מזון, את אותם מקומות מסתור, את אותם איזורי הקינון וכו... המצב שנוצר הוא שלמעשה שני הפרטים נאלצים להתחרות על כל מימד ומימד בנישה האקולוגית שלהם. לכן, אם מין מסויים יהפוך לדומיננטי הוא יכלה במהרה את משאביו הטבעיים והתחרות התוך מינית תהפוך קשה מנשוא. סביר להניח כי התוצאה הישירה תהייה שאותו מין "ימצא את עצמו" מהר מאוד בסכנת הכחדה. לבסוף, או שהמצב "יתאזן" והדברים יחזרו לתקנם, או שהמין יכחד סופית. קח לדוגמא את בני האדם, אשר מכלים את המשאבים הטבעיים שלהם במהירות שיא. הרעב בעולם משתולל, הדלק מתחיל להגמר ואפילו המים אוזלים לנו אט אט. אם למשל, חצי מבני האדם בעולם היו פרות לא היה רעב. למה? לא (רק) בגלל שחצי אחד היה אוכל את השני, אלא בגל שפרות מסוגלת לעכל חומר הנקרא תאית אשר מצויי ברוב סוגי הגבעולים והעלים. אני רוצה להדגיש כי את כל מה שכתבתי למעלה אני כותב ע"פ הזיכרון, ושהחומר הנ"ל נלמד ברמת הגברה בתיכון ולא ברמה אקדמאית. ניהאו, אם את מוצאת אי דיוקים או טעויות למיניהן, אנא תקני אותי.
 

tapas tapas

New member
בא נאמר את זה ככה.

נעשה REVERSE ENGINEERING כרגע בני האדם הם המין הדומיננטי בעולם. כלומר, כל האבולוציה הובילה לכך שבני האדם יהיו בנויים ככה שהם יהיו היצורים הדומיננטים בעולם. אז אי אפשר לנתק את העובדה שבני האדם הם הדומיננטים בעולם, לבין התכונות של הגוף שלנו. כנראה שהמוח שלנו בנוי ככה שאיפשר לנו להיות הדומיננטים בעולם. ולא רק זה, גם יש מספר עצום של בני האדם בעולם. כלומר, מספר עצום של בני האדם בכוכב הזה הוא לא בהכרח משהוא הגיוני או טוב למין האנושי. אז כנראה שיש משהוא שלא נובע ישירות מההחלטות ויכולת חשיבה ההגיונית של בני האדם, שהביא את המין האנושי למצב הנוכחי. כנראה שיש משהוא במבנה של בני האדם שגרם למין האנושי להתרבות בכזו צורה ולהשתלט על העולם.
 

NacroMittler

New member
לא אמרתי שלא

בני האדם הם ללא ספק המין הדומיננטי והמשפיע בעולם, ואכן יש לכך קשר ישיר עם תכונות כגון אינטיליגנציה גבוהה, בוהן צדדית (שמאפשרת לנו להשתמש בכלים) לשון מעובה, מיתרי קול מפותחים, ועוד... אבל, זה לא אומר כלום. כל אלו הם רק תוצאה של אבולוציה בת מיליוני שנים אשר הביאה אותנו לנוקדה שבה אנו נמצאים כיום. ובכל זאת, רק שתדע, יש מומחים הטוענים כי בני האדם נמצאים רק בתחילת האבולוציה שלהם. דבר זה מתבטא, למשל, בעובדה שכל אדם שלישי סובל במחיצית השנייה של חייו מבעיות גב הנובעות מן העובדה שגופנו לא מותאם לחלוטין להליכה זקופה על שתי רגליים. כך או כך, במהלך הדיון עם ניהאו אתה דיברת על איזושהי תודעה כללית שמביאה אותנו לרצות להיות המין הדומיננטי בעולם. טענה זו היא פשוט מוטעית מיסודה. לאבולולוציה אין רצון. אין דבר כזה "תודעה קוקלקטיבית" של מין מסויים וגם אין יצרים או צרכים קולקטיביים. בעלי החיים מתפקדים כפרטים. לכל פרט יש אינסטיקנטים של הישרדות ורבייה, אבל לא בגלל שיש תודעה קולקטיבית אשר מכתיבה לנו להרבות את המין ולהפוך אותו לדומיננטי יותר ממין זה או אחר. מטרתו של כל פרט היא להעמיד כמה שיותר צאצאים ולהעביר את הגנים שלו הלאה. קח לדוגמה את האלמנה השחורה אשר טורפת את הזכר לאחר ההזדווגות. הזכר לא מהסס להזדווג למרות שפעולה זו תביא למותו, שכן היצר הבסיסי ביותר שלו הוא יצר ההתרבות. אתה אומר שלבני האדם יש משהו שלאחרים אין, וזה נכון. כמו כן, אתה אומר שייתרונות אלו הביאו את בני האדם להיות המין השולט בעולם. זה גם נכון. אבל, מה שלא נכון הוא שבני האדם עושים זאת *בשביל* להיות הדומיננטים ביותר. זה פשוט קורה.
 

Nihau

New member
דומיננטיות זה יחסי

לפי מספר המינים הרב ביותר והיכולת הרחבה ביותר מבחינת ניצול המשאבים של הכוכב הזה- חרקים וחיידקים מנצחים את כולם בגדול. מבין בעלי החוליות- בני אדם הם הדומיננטיים ביותר- לפי סטנדרטי ההגדרה האנושיים. יש לי הרגשה שהחולדות עלולות להתווכח על זה יום אחד כשנעשה עליהן ניסוי מדעי אחד יותר מידי והן יחליטו לדבר אלינו חזרה...
 

Nihau

New member
חסר לך השלב הבא

אם היה לך מין דומיננטי אחד שהיה משתלט על הכל אז המין היה משתקע, מתבסס במקומות שיבטו ואז התנאים השונים בכל מקום היו מעצבים כל אוכלוסיה מקומית שוב לכדי מין נפרד ושונה ושוב היית מקבל טווח רחב של הסתגלויות. אם היה לך מין שמחסל את המשאבים כל כך מהר אז בני המין הרעבים וחסרי הבית היו מתרחבים למשאבים חדשים ששוב היו מזרזים את התפתחותם לכיוונים חדשים ושוב הייתה נוצרת לך שונות פנימית. ככה זה עובד התפתחותית ואפילו חברתית. תחשבו על זה- סוחר בדים ירוקים שניצב מול 3 סוחרי בדים ירוקים מתחרה על אותו קהל שיש לו מבחר גדול. המשאב הוא הקהל- משאב הולך ומתדלדל כי יש הרבה סוחרים וכל קונה צריך רק גליל בד אחד ירוק. ברור לך שהסוחר הראשון שיביא גליל בד אדום יזכה לגישה למשאב חדש- קהל טרי שרוצה בד אדום. זו דוגמא קצת מבלבלת בכוונה- כדי לעזור לך לפתח כיוון ראייה חדש "משאב". דוגמאות פשוטות בטח יקפצו לך לראש לבד.
 

Nihau

New member
כמה הבהרות נחוצות

הרפלקס ברגל לבעוט קדימה כתגובה למכה בברך לא מגיע מהמח כלל. הוא מגיע ממסלול עצבי קצר הרבה יותר שנמצא רק בגובה הירך- זה משמעות הרפלקס- תגובה עצבית השרדותית שלא צריכה להגיע עד למח כדי לקרות אבל הוראה מודעת מהמח חזקה ממנה ויכולה לדכא אותה. רפלקסים פיסיים אינם חלק מהתודעה וחלשים ממנה. התודעה יכולה לשלוט בכל הגוף- בהתאם למידה ההשקעה שלך ללמוד את השליטה הזו. גם על מערכות שנחשבות מחוץ למודע כמו קצב לב. הפאקירים ההודים השמחים בחלקם הוכיחו למדע עד כמה גדול יכול להיות טווח השליטה המודעת אם האדם באמת מחליט ללמוד את השליטה העצמית הזו. רב בני האדם מסתפקים בשליטה בינונית בגופם, בדיוק כמו שרוב בני האדם מסתפקים בשליטה בינונית במתמטיקה. חלק לומדים קצת יותר- יוגה למשל, בדיוק כמו שחלק לומדים קצת יותר- חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי. הכל נמצא בהישג ידם של כל בני האדם- רק עיניין של נכונות להשקיע. מנסיוני האישי- אפשר לשלוט ברגשות ובתחושות. זה דורש שליטה עצמית חזקה ולא מעט עקשנות אבל זה אפשרי. אני ירשתי את העקשנות שלי מאמא, אבא, סבתא וסבא- לפחות לפי טענות ועדויות המשפחה אז אפשר להגיד שיש לי יתרון גנטי ונרכש בתחום הזה אבל כל אחד והטריקים הקטנים שלו :) הצעתי לך היא לנסות לפתח יותר את השליטה העצמית, זה יעזור לך להרגיש פחות נשלט בידי גורמים חיצוניים לרצונותיך המודעים.
 
המוח שלנו כמעט לא מתוכנת, מעבר

לרמות הכי בסיסיות של "אני רעב", "אני עייף" וכו'.מה שבעיקר יש למוח זה פוטנציאלי התפתחות שמושפעים בצורה רצינית מהסביבה (מתזונת האם עד למה התינוק רואה/שומע ועד בכלל).רוב הקישורים העצביים בקורטקס נוצרים *אחרי* הלידה, שזו אחת הסיבות שתינוקות אוהבים כ"כ מזונות שמנים- השומן הוא מרכיב חשוב בבידוד של האקסונים שמחברים את תאי העצב.תוסיף פנימה את העובדה שהשינויים האלה יכולים להיות לא השרדותיים(מישהו שמסיבות כאלה ואחרות הוא הומוסקסואל, לדוגמא), ותקבל סלט שלם.המוח שלנו הוא מערכת מאוד, מאוד, מאוד(תוסיף כמה מאודים) מורכבת ולהפחית אותו לרמה של "המוח שלך מתוכנת ככה" מעבר ליצרים הכי בסיסיים של מחסה/אוכל/מין הוא פישוט אדיר- או כמו שמרצה שלי אמר "אנחנו עוד לא מבינים מה דגים חושבים, ייקח זמן עד שנגיע לבני אדם".
 
לדעתי אלו רגשות שניוניים,

שנובעים מקישורים של "אני מאושר עם בת הזוג הזו" או "הוא מסוכן לי ו/או לוקח לי דברים" אבל אני בקושי התחלתי תואר ראשון, כך שיכול להיות שאני טועה(ואפילו מאוד).כמו שאמרתי- פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופילוסופים מתווכחים על הנושאים האלה שנים ארוכות, כך שקטונתי מלתת תשובה ממצה.
 

מירטל

New member
לקנות דברים.

ולמכור אותם ברווח גדול יותר, לקרוא ספרים, לראות את האי "שלה" משגשג. לבקר על פרת הים.
 

JuffoWup

New member
הדמויות שלי די פשוטות

'תומאס' היה שתיין שנהנה לסייף (בעיקר בשביל לגרום לעצמו להרגיש שהוא טוב יותר מאחרים- מה שבד"כ היה נכון), ובעיקר נהנה מ... חברה נשית. הוגו נרגע כתוצאה מתפילה והגייה באל. Ragman... טוב, Ragman אהב מוזיקה- אבל אני לא יודע עם זה היה עושה לו טוב או גורם לו הנאה; מקסימום גורם לו לשכוח.
 

major mouse

New member
אחת הדמויות האחרונות

מלקולם מק'אדווי - קצין ראשון על ספינת פיראטים. אוהב: זהב, זהב ועוד זהב. ספינה מהירה, צוות טוב, ספינות סוחר דשנות ואיטיות. בילוי טוב (שתייה, נשים, שתייה). כשמלקולם רוצה להירגע הוא הולך לפינה הקטנה שלו על הספינה, מעשן את הטבק הזול במקטרת הישנה והטובה שלו וחושב מחשבות טובות (זהב).
 

Lion_Heart

Well-known member
../images/Emo13.gifהדמויות שלי

אחת הדמויות שלי נהנתה לבשל(לא סתם ארוחות דרך אלא . . .דברים בסדר גודל של להכחן משתה למלך. . .או משהו כזה) השניה נהנתה להיות הג"וקר של החבורה (עיר נמל ,שני דליים של פירות ים משלשום והתגנבות שהצליחה נהדר, הולידה מעשה קונדס נהדר. . .ומעשה תגמול אכזרי. . .totaly woth it) וכל הדמויות שלי אהבו להסתובב בשווקים ולקנות חפצים קטנים ונוצצים
 

TheRedEye

New member
הדמות שלי נהנת

מריכבה על קרנף ומשתילת ואיכלת גזרים.. לכו תבינו אותה..
 

Ferenheit

New member
מה היה גורם לדמויות שלי לחייך

רוסקו נהנה מאוכל טוב, שתייה טובה, עשב עישון טוב. הוא היה שמח לראות אנשים שמגיע להם (לדעתו) באים על עונשם, ואפילו היה עושה מאמץ אקטיבי כדי להגשים זאת ומתמוגג מהתוצאה. יוריסטי(אוס) הסולאר נרגע באמצעות מדיטציה וביצוע קאטות. הוא לא היה מחייך הרבה למעט מסיבות פרקטיות, והיה לחוץ באופן כללי. אני חושב שבתור סולאר החיים שלו הפכו להרבה יותר מסוכנים, ומלאים דאגות ואחריות. מת'יאס (BESM) מעשן כדי להירגע. באף פרק הוא לא מצליח לעשות את זה. ההנאה העיקרית שלו בחיים היא או.בי. בת ה-12 (לא הוא לא פדופיל, הוא אבא שלה). לראות אותה גדלה, לראות אותה חיה ופורחת אחריה שהוציא אותה מהעיר השבורה ונתן לה סיכוי לחיים טובים יותר משציפו לשניהם שם. הדמות הבאה שלי, שתסגוד כנראה ל-She Who Reminds Us We Should Be Thankful, תחייך לעיתים קרובות. אני לא יודע מה יעשה לה טוב, אבל אני יודע מה יעשה לה רע: לראות אנשים סובלים, לראות איך בורות מובילה להרס, לראות אי צדק וחוסר שוויון.
 

DDN

New member
ממה הדמויות שלי נהנות?

אלכסנדרה נהנית ממוסיקה ומטיולי שטח. בד"כ הצפייה במפל או צוק מעוצב יפה, שגורמים לה להעריך את העולם, עושה לה טוב על הלב. דומיניק נהנית ממסעי קניות, ולקנטר את הסובבים אותה (ואדריאן במיוחד) דאריוס נהנה משתיה, מזון, ומריקודים אקזוטיים של נשים. ג'וליאן אוהב תיאטרון.
 
למעלה