המתת חסד

אמיר96

New member
טוב

אז אין ספק שיש לך גם דעות שונות מהמקובל בחברה, וגם אינן עולות בקנה אחד עם אידיאל קדושת החיים.
 

רון סי

New member
אין סתירה לערך קדושת החיים

ערך זה קובע מה אסור לזולת לעשות לאדם בנוגע לחייו ("לא-תעשה"), דהיינו שיש להמנע מלפגוע בחיי הזולת. הוא לא קובע איזה פעולות, אם בכלל, הוא צריך לעשות בענין זה ("עשה"), כלומר הוא לא מדבר על איזו חובה להציל את חיי הזולת.
 

אמיר96

New member
האם הינך אדיש לחיי הזולת?

בהנחה שתאמר שאינך אדיש, אך גם אינך מחויב - איך תקרא לאכפתיות זו? האם תראה בה "מניע ריגשי" - ומדוע לא לקרוא למניע ריגשי זה מוסר? אם אתה מרגיש מחויבות פנימית, ריגשית אך אין למחויבות זו מעמד פורמלי חברתי (שאגב גם זה לא ממש נכון) מדוע לא לקרוא לתחושת מחויבות זאת מוסר?
 

אמיר96

New member
ובתור דוגמא לאי אדישות

כדי שזה לא יהיה באויר: נניח שאתה יודע לבצע החייאה, ואתה רואה אדם שהתמוטט ברחוב. האם תשאר אדיש?
 

רון סי

New member
תלוי מי זה האדם

אם זה מחבל נושא חגורת נפץ שחטף פתאום התקף לב, אז לא בטוח שאבצע בו החייאה.
 

רון סי

New member
המוסר לא נקבע על פי תחושות הלב

משום שאם כך היה, תחושות הלב הרעות והאלימות היו צריכות להתבטא בו. זה בדיוק להפך: המוסר מטרתו לדכא את יצרי האדם ודחפיו, את תחושות ליבו הפנימיות. מקור המוסר הוא בתבונת האדם, ומטרתו ארגונן של קבוצות בני אדם גדולות מאד (מעבר למה שהוא בנוי לו מטבעו).
 

אמיר96

New member
המוסר חייב להיות תחושות הלב

ובכך אני מתכוון גם לאלמנט שיכלי וגם לאלמנט ריגשי. אם המוסר אינו תחושות הלב אז מהו? יש אלף ואחד דרכים לנתח כיצד מגיעים אנשים להשקפה מוסרית, אפשר לתלות זאת ב "טבע האדם", חינוך, נסיבות חיים ועוד. אבל זה עדיין לא אומר לנו מהי השקפה מוסרית. השקפה מוסרית חייבת להיות עיניין של תחושה פנימית של האדם אחרת היא קליפה ריקה. אתה בעצם מסכל על אנשים כאילו הם מתוכנתים על ידי החברה להרגיש ולחשוב דברים מסוימים. השאלה היא איך אתה מסוגל גם להיות מודע לכך שאתה מתוכנת להרגיש ולחשוב דברים מסוימים וגם באמת לחשוב ולהרגיש אותם. אני אנני מאמין שאני מתוכנת על ידי החברה למרות שברור שהיו עליי אינספור השפעות במהלך חיי (כולל החומר הגנטי שלי שגם הוא השפעה די גדולה). אתה הוא מי שאתה, ובהכרח נעשיתה מי שאתה בדרך מסוימת, אבל אין זה אומר שבגלל זה אינך יכול לסמוך על רגשותיך , מחשבותיך ואותם דברים שאתה חושב אותם להיות נכונים, אמיתיים וצודקים.
 

רון סי

New member
המוסר הוא המצאה תבונית

והוא נכפה על רחשי הלב. רחשי הלב מכתיבים אגואיזם, אלימות וגזענות ועוד שלל ערכים שליליים. האם המוסר כולל אותם?
 

אמיר96

New member
רחשי הלב שלי אינם כוללים גזענות

וכמעט תמיד אינם כוללים אלימות. באשר לאגואיזם - אנני בטוח למה הכוונה בדיוק. אינני רואה שום דבר רע בקידום האינטרסים שלי.
 

rty11

New member
זו שאלה כללית יותר

שאלה זו היא תלויה בהשקפת עולם הכללי. כלומר- הדתיים יענו שאין לאפשר, והליברלים יגידו שכן, ואין שום דרך להתווכח ביניהם משום שהם לא מדברים על אותם הנחות. אבל, אני חושב שיש משהו שעליו יסכימו הכל. אם אכן יש לאפשר לבצע המתות חסד, אזי אין שום סיבה שלא לאפשר סתם התאבדות. הסיבה היא פשוטה- כאשר אנו מאפשרים המתות חסד האמירה היא בעצם שהאדם ברצונו יכול ליטול את חייו. ומבחינה זו, כמו שהחברה לא נכנסת לשיקוליו כאשר הוא חולה סופני, כך החברה לא צריכה להיכנס לשיקוליו כשהוא בריא צעיר וחזק. ( אמנם ייתכן שמבחינה טכנית אנחנו לא נאפשר את זה מכיוון שאז כל אחד שיקום בבוקר עם דיכאון קל יתאבד, למרות שבצהריים הוא היה יכול להיות מאושר. אבל מבחינה עקרונית ברור שאין שום הבדל )
 

danshk

New member
למתענינים בנושא אני ממליץ

לקרוא את הספר "כל החיים לפניו" של אמיל אז'אר. אני בטוח שמי שקרא את הספר יסכים איתי שיש לתת לחולה את הזכות לבחור אם להתחבר למכונות החיאה או לא.
 
למעלה