המתת חסד

[אמיר96]

טוב

אז אין ספק שיש לך גם דעות שונות מהמקובל בחברה, וגם אינן עולות בקנה אחד עם אידיאל קדושת החיים.

 

[רון סי]

אין סתירה לערך קדושת החיים

ערך זה קובע מה אסור לזולת לעשות לאדם בנוגע לחייו ("לא-תעשה"), דהיינו שיש להמנע מלפגוע בחיי הזולת. הוא לא קובע איזה פעולות, אם בכלל, הוא צריך לעשות בענין זה ("עשה"), כלומר הוא לא מדבר על איזו חובה להציל את חיי הזולת.

 

[אמיר96]

האם הינך אדיש לחיי הזולת?

בהנחה שתאמר שאינך אדיש, אך גם אינך מחויב - איך תקרא לאכפתיות זו? האם תראה בה "מניע ריגשי" - ומדוע לא לקרוא למניע ריגשי זה מוסר? אם אתה מרגיש מחויבות פנימית, ריגשית אך אין למחויבות זו מעמד פורמלי חברתי (שאגב גם זה לא ממש נכון) מדוע לא לקרוא לתחושת מחויבות זאת מוסר?

 

[אמיר96]

ובתור דוגמא לאי אדישות

כדי שזה לא יהיה באויר: נניח שאתה יודע לבצע החייאה, ואתה רואה אדם שהתמוטט ברחוב. האם תשאר אדיש?

 

[רון סי]

תלוי מי זה האדם

אם זה מחבל נושא חגורת נפץ שחטף פתאום התקף לב, אז לא בטוח שאבצע בו החייאה.

 

[רון סי]

המוסר לא נקבע על פי תחושות הלב

משום שאם כך היה, תחושות הלב הרעות והאלימות היו צריכות להתבטא בו. זה בדיוק להפך: המוסר מטרתו לדכא את יצרי האדם ודחפיו, את תחושות ליבו הפנימיות. מקור המוסר הוא בתבונת האדם, ומטרתו ארגונן של קבוצות בני אדם גדולות מאד (מעבר למה שהוא בנוי לו מטבעו).

 

[אמיר96]

המוסר חייב להיות תחושות הלב

ובכך אני מתכוון גם לאלמנט שיכלי וגם לאלמנט ריגשי. אם המוסר אינו תחושות הלב אז מהו? יש אלף ואחד דרכים לנתח כיצד מגיעים אנשים להשקפה מוסרית, אפשר לתלות זאת ב "טבע האדם", חינוך, נסיבות חיים ועוד. אבל זה עדיין לא אומר לנו מהי השקפה מוסרית. השקפה מוסרית חייבת להיות עיניין של תחושה פנימית של האדם אחרת היא קליפה ריקה. אתה בעצם מסכל על אנשים כאילו הם מתוכנתים על ידי החברה להרגיש ולחשוב דברים מסוימים. השאלה היא איך אתה מסוגל גם להיות מודע לכך שאתה מתוכנת להרגיש ולחשוב דברים מסוימים וגם באמת לחשוב ולהרגיש אותם. אני אנני מאמין שאני מתוכנת על ידי החברה למרות שברור שהיו עליי אינספור השפעות במהלך חיי (כולל החומר הגנטי שלי שגם הוא השפעה די גדולה). אתה הוא מי שאתה, ובהכרח נעשיתה מי שאתה בדרך מסוימת, אבל אין זה אומר שבגלל זה אינך יכול לסמוך על רגשותיך , מחשבותיך ואותם דברים שאתה חושב אותם להיות נכונים, אמיתיים וצודקים.

 

[רון סי]

המוסר הוא המצאה תבונית

והוא נכפה על רחשי הלב. רחשי הלב מכתיבים אגואיזם, אלימות וגזענות ועוד שלל ערכים שליליים. האם המוסר כולל אותם?

 

[אמיר96]

רחשי הלב שלי אינם כוללים גזענות

וכמעט תמיד אינם כוללים אלימות. באשר לאגואיזם - אנני בטוח למה הכוונה בדיוק. אינני רואה שום דבר רע בקידום האינטרסים שלי.

 

[rty11]

זו שאלה כללית יותר

שאלה זו היא תלויה בהשקפת עולם הכללי. כלומר- הדתיים יענו שאין לאפשר, והליברלים יגידו שכן, ואין שום דרך להתווכח ביניהם משום שהם לא מדברים על אותם הנחות. אבל, אני חושב שיש משהו שעליו יסכימו הכל. אם אכן יש לאפשר לבצע המתות חסד, אזי אין שום סיבה שלא לאפשר סתם התאבדות. הסיבה היא פשוטה- כאשר אנו מאפשרים המתות חסד האמירה היא בעצם שהאדם ברצונו יכול ליטול את חייו. ומבחינה זו, כמו שהחברה לא נכנסת לשיקוליו כאשר הוא חולה סופני, כך החברה לא צריכה להיכנס לשיקוליו כשהוא בריא צעיר וחזק. ( אמנם ייתכן שמבחינה טכנית אנחנו לא נאפשר את זה מכיוון שאז כל אחד שיקום בבוקר עם דיכאון קל יתאבד, למרות שבצהריים הוא היה יכול להיות מאושר. אבל מבחינה עקרונית ברור שאין שום הבדל )

 

[danshk]

למתענינים בנושא אני ממליץ

לקרוא את הספר "כל החיים לפניו" של אמיל אז'אר. אני בטוח שמי שקרא את הספר יסכים איתי שיש לתת לחולה את הזכות לבחור אם להתחבר למכונות החיאה או לא.