המשפחה ...........
טוב - השנה אימשלי מתה ואנחנו והמשפחה שלה מעולם לא היינו בקשר מצויין אלא סביר פלוס בהתחשב בנסיבות , סביר להניח שאם הם לא היו האחים שלה אז כנראה שלא היינו מחליפים מבטים ברחוב .... כולם אומרים שהמוות שלה זו הזדמנות לחזק את הקשרים עם המשפחה .. שזה נכון ... אבל זה גוזל מלא אנרגיות ... לאור זאת פיתחתי מנגנוניסינון מתחוכמים ובהתחבר למשימה השנתית שנטלתי על עצמי להיות טיפוס קצת פחות לוחמני וללמוד לסמוך על אנשים אני מרגישה שכל פעם שאני משחררת קצת אני מקבלת זמבורית הברזה פה הברזה שם... האשמות בסיגנון למה את לא מתקשרת מספיק ????? באמת נעים מאוד לדבר עם בנאדם שכל הזמן תוקף אותי עד שאני כבר מתקשרת ... או התנצליות אין קץ ... אווח אני כל הזמן חושבת עלייך??? כאילו אין דודים שמדברים נורמלי ???? אז מה אם לא יוצא לדבר הרבה - כאילו האיכות היא מה שקובע בקשר לא ??? ומצד שני השנה החלטתי לקחת את נושא השמירה על הקשר עם המשפחה כמשימה - רבע בשבילי שלשת רבעה בשביל אימשלי , אני באמת לא עושה בשבילה שום דבר חוץ מזה (שגם את זה אני לא עושה משהו..) אז אני תוהה לעצמי אחרי שרטנתי לי כמו התינוק הרטטונני מהלוחשת לתינוקות לאן זה מוביל... לזה שנכשלתי במשימה שאת הדבר היחידי שאני עושה בשביל אימשלי אין לי כוח לעשות כי הוא מתיש אותי אולי בסוף אני והם נתרחק ??? אולי יש מצבים שלמרות שאנשים מסויימים הם "משפחה" הם מבינים אותך בערך כמו הקופאית העצבנית העייפה בסופר??? אולי בעצם הבעיה היא ברף הציפיות שלי מהם (רף הצפיות הקרזיונרי לי מהם....) מעניין ....
טוב - השנה אימשלי מתה ואנחנו והמשפחה שלה מעולם לא היינו בקשר מצויין אלא סביר פלוס בהתחשב בנסיבות , סביר להניח שאם הם לא היו האחים שלה אז כנראה שלא היינו מחליפים מבטים ברחוב .... כולם אומרים שהמוות שלה זו הזדמנות לחזק את הקשרים עם המשפחה .. שזה נכון ... אבל זה גוזל מלא אנרגיות ... לאור זאת פיתחתי מנגנוניסינון מתחוכמים ובהתחבר למשימה השנתית שנטלתי על עצמי להיות טיפוס קצת פחות לוחמני וללמוד לסמוך על אנשים אני מרגישה שכל פעם שאני משחררת קצת אני מקבלת זמבורית הברזה פה הברזה שם... האשמות בסיגנון למה את לא מתקשרת מספיק ????? באמת נעים מאוד לדבר עם בנאדם שכל הזמן תוקף אותי עד שאני כבר מתקשרת ... או התנצליות אין קץ ... אווח אני כל הזמן חושבת עלייך??? כאילו אין דודים שמדברים נורמלי ???? אז מה אם לא יוצא לדבר הרבה - כאילו האיכות היא מה שקובע בקשר לא ??? ומצד שני השנה החלטתי לקחת את נושא השמירה על הקשר עם המשפחה כמשימה - רבע בשבילי שלשת רבעה בשביל אימשלי , אני באמת לא עושה בשבילה שום דבר חוץ מזה (שגם את זה אני לא עושה משהו..) אז אני תוהה לעצמי אחרי שרטנתי לי כמו התינוק הרטטונני מהלוחשת לתינוקות לאן זה מוביל... לזה שנכשלתי במשימה שאת הדבר היחידי שאני עושה בשביל אימשלי אין לי כוח לעשות כי הוא מתיש אותי אולי בסוף אני והם נתרחק ??? אולי יש מצבים שלמרות שאנשים מסויימים הם "משפחה" הם מבינים אותך בערך כמו הקופאית העצבנית העייפה בסופר??? אולי בעצם הבעיה היא ברף הציפיות שלי מהם (רף הצפיות הקרזיונרי לי מהם....) מעניין ....
