כן חשוב - יש כמה אמנויות לחימה
שאין כל קשר בינן לבין הגנה עצמית: קנדו, לדוגמא, אמנות הלחימה הנפוצה ביותר ביפן, מלמדת עבודה שאין לה שום יישום ברחוב; כנ"ל לגבי אייאידו, קנג´וטסו וקיודו (קשתות-זן). אלה שיטות נפוצות ומכובדות מאוד ביפן, שומרות היטב על מסורת בת מאות שנים, המתאמנים בהן מראים יכולת גבוהה מאוד - אבל מי מסתובב ברחובות עם חרב, או קשת וחיצים? לגבי נושא הסכין, מוסאשי כתב לגבי כלי-נשק שונים, שלכל נשק השימוש המתאים לו; הוא יצא נגד בתי-ספר שהדגישו נשק זה או אחר, ואמר שהדרך הנכונה היא הדרך שתלמד לנצח, עם כל נשק ובלי נשק. פיתוח תלות בנשק מסוים, לדברי מוסאשי, הוא רעיון גרוע מאוד. העובדה שהרגשת שאין לך איך להתמודד עם שיכור, איטי (לדבריך), בלי שיהיה בידיך סכין, היא סימן רע (לדעתי הצנועה). העובדה שיצאת מהאירוע בלי פגע מעידה (לדעתי הצנועה), שאולי יכולתך בלי נשק יותר טובה ממה שנדמה לך... ובלי שום קשר, ניר מלחי - לא מלכי.
