ליובל נחמקין
בעצם, אני מסכים עם כל מה שכתבת - אילו הייתי לומד אמנות לחימה לצרכי הגנה עצמית, סביר שלא הייתי בוחר בטאי-צ´י, ואם כן - הייתי מוסיף עליה מכל הבא ליד, כולל סכינים, אקדחים ודוברמנים. אבל כל זה לא סותר את טענתי, שהטאי-צ´י כמו שמלמדים אותו במרכז הישראלי לטאי-צ´י יעיל להגנה עצמית - אין לי מושג איך ואת מי אתה מלמד, אבל אני לא מצפה שאחד מתלמידיך יתקיף אותי. כאן ישראל 2002, לא המערב הפרוע ולא סין של ימי הביניים, ואם איהרג בשבוע-שבועיים הקרובים, רוב הסיכויים שזה יקרה בתאונת דרכים ולא בקרב מול תוקף כלשהו; אם בכל זאת זה יהיה בקרב, סביר שהתוקף יהיה מחבל מתאבד, עם חגורת נפץ ו-M-16. איזה אימון בסכין יעזור לי, בפג´ו 205, מול נהג משאית ששכח ללחוץ על הברקס? או מול מחבל העומד 10 מטרים ממני ויורה? כבר כתבתי כאן בפורום, בעבר, מה דעתי על תחום ההגנה העצמית, ומה זה לדעתי אמנות לחימה. כתבתי גם למה אני לומד טאי-צ´י (וגם שינג-אי ופה-קואה, שהם חלק מהשיטה שהמורה שלי מלמד). אין לי ספק שאם הייתי עוסק בהגנה עצמית "פרופר", הייתי חושב אחרת. ודרך-אגב, אני לא מזועזע בכלל - זו לא הפעם הראשונה שאני שומע (קורא) דעות כמו שלך. אני מניח שנתראה מתישהו, בפארק הירקון או אולי בסדנת הקשתות שמנסים להרים כאן - אשמח לדבר ולהתאמן יחד! בברכה, דוד