amir_aikido
New member
הפעם אני הרבה פחות מסכים אתך
ראשית, לנושא חטא השיטחיות, אם לא הייתי ברור, אני מתנצל ואסביר שוב. לדעתי צריך אדם לבחור לעצמו אמנות אחת (לפחות) כאמנות לחיים, לא לשנה, לא לשתיים וגם לא לעשור או שניים - לתמיד. חוץ ממנה הוא צריך להתנסות באמנויות אחרות, ורצוי כמה שיותר, עד כמה שהזמן מרשה לו. אבל, להתנסות באמנות לחימה דורש ללמוד אותה למשך זמן מספיק שתוכל לעכל את החומר הנלמד, משמע, לפחות שנתיים אם לא ארבע חמש. וזה באמנויות שהן משניות עבורך. חוץ מזה כמובן שרצוי לשמור על ראש פתוח וללכת לכל מיני מפגשים בהם תראה שיש עוד רעיונות שונים. חלקם תאמץ חלקם תדחה, אבל מתוך מודעות ומחשבה ולא להפך. עד כאן הסכמנו. קרבות זירה - אני לא חושב שקרב זירה משקף את המציאות, הוא משקף חלקים מאוד מוגדרים מתוכה. בקרב זירה יש חוקים שנועדו לשמור שלא יגרם נזק למתחרים. המתחרים בדרך כלל מתאמנים באותו סגנון ובאותה גישה. וברוב המקרים, היריב בזירה יהיה דומה לך בגודל, במשקל, ובמין אם לא גם במיומנות. כל הדברים האלה לא קיימים בחוץ, בקרב ברחוב: בדיוק כמו שנדיר לשמוע על אלימות נשים במשפחה כך נדיר לשמוע על אדם קטן (פיזית) שתקף אדם גדול ממנו בהרבה. התוקף הוא בדרך כלל מי שמאמין שהוא ינצח, ומסתמך בעיקר על אותם נתונים שקל לו לראות : גודל פיזי, שיוך הקורבן לסטריאוטיפ של אנשים חלשים יותר וכו´ ברחוב אין חוקים. אם בזירת הטקוואנדו התחרותית למשל אסור לבעוט מתחת לגובה החגורה או לגב ואסור לתת אגרוף לפנים או לגב. אלה בדיוק המטרות המועדפות לקרב רחוב. טכניקות מרפקים עשויות להיות אמצעי מאוד יעיל וקטלני ברחוב למרות שהן אסורות אפילו בזירה של האגרוף התאילנדי שנחשב למאוד מתירני ואגרסיבי... וברור שהיריב ברחוב לא ישתמש בסגנון שלנו וסביר מאוד שהמאפיין העיקרי של ההתקפה שלו יהיה ברוטליות וכוח עם ערב רב של טכניקות לא מדויקות שנלמדו מכאן ומשם (טלוויזיה, חברים, ואולי גם ידע באמנות לחימה). קרב הזירה משקף בעיקר את החלק האחרון - יריב שתוקף אותך ומנסה במקביל לשמור על עצמו. לא את כל השאר. אני עשוי להסכים כי מי שאף פעם לא נקלע לקרב, קרב הזירה יכול להיות מרכיב חשוב בהכנה הפסיכולוגית שלו לקרב. אבל לא מרכיב יחיד. קאטות - הייתי מסכים איתך שקאטה איננה אמצעי יעיל ללמוד הגנה עצמית, ובעיקר היא יעילה בהרבה פחות מאימון הקרב החופשי. אילולא ידעתי כי הרבה שיטות מסורתיות שאימנו אנשים לקרב בידיים ריקות, לא כללו אימון בקרב חופשי וכן כללו אימון בקאטה
ודבר אחרון, כשמישהו ותיק בפורום הזה אומר שהוא מכיר תלמידים שהגנו על עצמם רק על סמך לימוד של קאטה וקצת "פוש הנדס", זה לא "חברים של חברים ששמעו ..." אמנם זו עדות שמיעה, אבל לפחות חברי הפורום הותיקים עושים כל מאמץ כדי שיהיה ברור לקורא אם המידע הזה אמין או שמקורו רק בשמועות. שיהיה לך יום נחמד ותשמור גם אתה על עצמך אמיר נ.ב. הקבוצה שלכם התאמנה גם בשנה שעברה בפארק הירקון בימי שישי בצהריים ? ונהגה לשבת ולאכול אח"כ ?? כי אם כן ראיתי אתכם וגם אתם ברשימה שלי של אמנויות שצריך להגיע אליהן מתישהו ...
ראשית, לנושא חטא השיטחיות, אם לא הייתי ברור, אני מתנצל ואסביר שוב. לדעתי צריך אדם לבחור לעצמו אמנות אחת (לפחות) כאמנות לחיים, לא לשנה, לא לשתיים וגם לא לעשור או שניים - לתמיד. חוץ ממנה הוא צריך להתנסות באמנויות אחרות, ורצוי כמה שיותר, עד כמה שהזמן מרשה לו. אבל, להתנסות באמנות לחימה דורש ללמוד אותה למשך זמן מספיק שתוכל לעכל את החומר הנלמד, משמע, לפחות שנתיים אם לא ארבע חמש. וזה באמנויות שהן משניות עבורך. חוץ מזה כמובן שרצוי לשמור על ראש פתוח וללכת לכל מיני מפגשים בהם תראה שיש עוד רעיונות שונים. חלקם תאמץ חלקם תדחה, אבל מתוך מודעות ומחשבה ולא להפך. עד כאן הסכמנו. קרבות זירה - אני לא חושב שקרב זירה משקף את המציאות, הוא משקף חלקים מאוד מוגדרים מתוכה. בקרב זירה יש חוקים שנועדו לשמור שלא יגרם נזק למתחרים. המתחרים בדרך כלל מתאמנים באותו סגנון ובאותה גישה. וברוב המקרים, היריב בזירה יהיה דומה לך בגודל, במשקל, ובמין אם לא גם במיומנות. כל הדברים האלה לא קיימים בחוץ, בקרב ברחוב: בדיוק כמו שנדיר לשמוע על אלימות נשים במשפחה כך נדיר לשמוע על אדם קטן (פיזית) שתקף אדם גדול ממנו בהרבה. התוקף הוא בדרך כלל מי שמאמין שהוא ינצח, ומסתמך בעיקר על אותם נתונים שקל לו לראות : גודל פיזי, שיוך הקורבן לסטריאוטיפ של אנשים חלשים יותר וכו´ ברחוב אין חוקים. אם בזירת הטקוואנדו התחרותית למשל אסור לבעוט מתחת לגובה החגורה או לגב ואסור לתת אגרוף לפנים או לגב. אלה בדיוק המטרות המועדפות לקרב רחוב. טכניקות מרפקים עשויות להיות אמצעי מאוד יעיל וקטלני ברחוב למרות שהן אסורות אפילו בזירה של האגרוף התאילנדי שנחשב למאוד מתירני ואגרסיבי... וברור שהיריב ברחוב לא ישתמש בסגנון שלנו וסביר מאוד שהמאפיין העיקרי של ההתקפה שלו יהיה ברוטליות וכוח עם ערב רב של טכניקות לא מדויקות שנלמדו מכאן ומשם (טלוויזיה, חברים, ואולי גם ידע באמנות לחימה). קרב הזירה משקף בעיקר את החלק האחרון - יריב שתוקף אותך ומנסה במקביל לשמור על עצמו. לא את כל השאר. אני עשוי להסכים כי מי שאף פעם לא נקלע לקרב, קרב הזירה יכול להיות מרכיב חשוב בהכנה הפסיכולוגית שלו לקרב. אבל לא מרכיב יחיד. קאטות - הייתי מסכים איתך שקאטה איננה אמצעי יעיל ללמוד הגנה עצמית, ובעיקר היא יעילה בהרבה פחות מאימון הקרב החופשי. אילולא ידעתי כי הרבה שיטות מסורתיות שאימנו אנשים לקרב בידיים ריקות, לא כללו אימון בקרב חופשי וכן כללו אימון בקאטה
