המשך

[שיר דויטש]

דבר אחד בטוח

הקשר בין סטיב רייך לבין רוק מתקדם הוא קלוש ותלוש, ולמעשה אינו קיים בכלל.

 

[אורי ברייטמן]

לא לגמרי

סטיב רייך השפיע ישירות על להקת Philarmonie, שלקחה את סגנון ההלחנה שלו ויישמה אותו על רוק גיטרות. סטיב רייך גם עבד עם פאט מת'יני - האחרון ביצע על הגיטרה יצירה של רייך, ואפשר לומר, במובן מסוים, שזה רוק מתקדם. סטיב רייך, כמו כן, השפיע ישירות על קינג קרימזון באלבום Discipline. למעשה, ההשפעה של סטיב רייך, פיליפ גלאס וטרי ריילי על הרוק המתקדם היתה אדירה.

 

[שיר דויטש]

השפעה זה סבבה

אבל מה לעשות, כנראה חסר לי הרוק אצלו, וכמו שלא נהניתי במיוחד מסטרווינסקי וידידיו, רייך לא עשה לי את זה גם כן. בכל זאת, זה פורום רוק מתקדם, ולא פורום מוסיקה קלאסית \ מודרנית \ מינימליסטית.

 

[אורי ברייטמן]

אתה לא קורא מה שכתבתי

היצירה של רייך עם פאת מת'יני על גיטרה חשמלית יכולה להיחשב כרוק מתקדם, בנסיבות מסוימות. חוץ מזה, אם אתה רוצה לקטוע את הדיון כאן, אין שום בעיה, אבל אין צורך לשלוף את כובע מנהל הפורום רק כאשר אתה חש שהדיון לא נעים לך.

 

[שיר דויטש]

וואלה, בנסיבות מסוימות

הרבה דברים יכולים להיחשב רוק מתקדם, בנסיבות מסוימת.

על מה הדיון עכשיו בכלל? שכחתי. כלומר, אני לא בקיא מספיק בלדון ביצירה של סטיב רייך כי לא שמעתי אותה עד הסוף, והאמת היא שגם לא אחפוץ לעשות זאת בזמן הקרוב, אז אין לנו כל כך על מה לדבר בכל הנוגע לרייך. מה שכן, עכשיו אתה הוא זה שמבלבל. רייך באופן מובהק מינימליסט, וקלאסיקן או משהו שכזה, ואתה מנסה למכור אותו כרוק מתקדם? אנחנו לא מבולבלים כאן מספיק גם ככה? מעניין מה היה קורה אם היינו מקיימים ערב פורום רוק מתקדם ומביאים הקרנות של קונצרט של באך...

 

[אורי ברייטמן]

גם אני חשבתי פעם ככה

גם אני סיווגתי בעבר את רייך כ"מינימליסט בלבד", אבל הוא עצמו הודה בראיונות שמאז אמצע שנות השבעים הוא ממש לא מינימליסט פוריטני, והוא חורג מן המודל המינימליסטי אל עבר מגוון סגנונות נוספים, ניאו-קלאסיים ואפילו סימפוניים. הוא לא בדלני. אגב, גם פיליפ גלאס חורג כל הזמן מהמודל המינימליסטי של תחילת דרכו, כי הוא לא איש סגור ותחום. הדמויות של גלאס ורייך כל כך השפיעו על הרוק המתקדם, עד שקשה להבין חלק ניכר ממנו בלי להכיר אותם קודם. למשל - אני לא חושב שאפשר להבין כמו שצריך את ג'ון ויליאמס (מלחמת הכוכבים) בלי להבין קודם את מאהלר ואת הולסט. הרי ויליאמס העתיק בלי בושה מהולסט וממאהלר, אז צריך לדעת מה הביצה ומה התרנגולת כאן.

 

[שיר דויטש]

זה מוזר

לא זכור לי שקראתי שום דבר על רייך וגלאס במדריך העברי. זאת תגלית חדשה? עד כה הסתדרתי טוב מאוד בלהבין הרוק המתקדם מבלי להקשיב לשני אלה, אגב.

 

[אורי ברייטמן]

זה מאוד מוזר

"לא זכור לי שקראתי שום דבר על רייך וגלאס במדריך העברי" הגיע הזמן להתעורר "עד כה הסתדרתי טוב מאוד בלהבין הרוק המתקדם מבלי להקשיב לשני אלה, אגב" גם אני חשבתי ככה. היום אני מבין שטעיתי.

 

[אריק חייט]

Steve Tales

ראיתי פעם את בריו (נדמה לי) מספר על זה שאוונגארד זה זרם מוסיקלי שהיה קיים איפשהו בחצי הראשון של המאה עשרים למשך פרק זמן מאוד קצר (מספר שנים) ומאז יש פה ושם כאלה שמחקים את הסגנון. לאור העובדות האלה ולאור ההסטוריה של הדיונים כאן ובמקומות אחרים, אני חושב שראוי לשמוט את המלה אוונגארד ולהשתמש במלה "מוסיקה חדשנית", או "מוסיקה חדשה". זה אולי ביטוי פחות חזק ומרתיע מאוונגארד, אבל אם אורי טוען שכל מה שהמושג הזה בא לייצג זה משהו מאוד חדש ויוצא דופן, אז כל אחד משני הביטויים האלה אמור להיות מספיק בשביל לתאר בדיוק את זה. הפרק השני של Three Tales, שנקרא Bikini, הוא פיסת מולטימדיה די משעממת לדעתי. גם מבחינה מוסיקלית וגם ויזואלית היא רצופה בבעיות. המוסיקה מתחילה יופי ובשלב מוקדם של התפתחות הפרק היא פשוט נתקעת באופן מאוד תמוה. המינימליזם של סטיב רייך עושה את זה לעתים מאוד רחוקות ביחס למספר היצירות שהוא כתב. זה באמת מוזר לי, אבל זה ככה. וגם הוידאו מאוד מציק. לעומת זאת, הפרק הראשון, Hindenburg, וכמובן הפרק השלישי, Dolly, הם נפלאים לדעתי, ומהווים את פסגת יצירתו של סטיב רייך עד כה.

 

[yourstay14]

מאיה בוסקילה עדיפה על אבק

 

[אורי ברייטמן]

אכן, אני מסכים איתך

שכנעת אותי לחלוטין. יופי של נימוקים, יופי של טיעונים - הכל בנוי יפה כמו שצריך, ממש אינטלקטואל. אפשר לקבל את השם שלך? אני רוצה לשלוח אותו לוועדת פרס נובל...

 

[שיר דויטש]

זה באמת היה הכרחי?

 

[אורי ברייטמן]

תשאל אותו, לא אותי (ל"ת)

 

[שיר דויטש]

לך אין 14 ליד השם. חבל על המילים.

 

[שיר דויטש]

אבל הרקע הזה מוכרח להיות קיים בארץ!

הרי, אחרת, כיצד חברי להקת אבק הישראליים הצליחו ליצור אלבום כזה? חברת קיונפורם פועלת בארה"ב, אבל מה לגבי ג'אזיס ומיו? באופן יחסי, הם הקיוניפורם של הארץ בעצם, לא?

 

[נרקומן ציבור]

תגדיר קיים בארץ?

אפשר לומר שהוא קיים בארץ, במידה כזו שאני נהניתי מהאלבום, ואורי נהנה מהאלבום ועוד מספר יושבי פרומזה נהנו מהאלבום וכמובן אבק יצרו אותו מרקע כזה. לעומת זאת אתה יכול להגיד שהוא לא קריים במובן הרחב יותר שלו, במובן שמוכר תקליטים בכמויות "מספקות" או "משמעותיות", וזה אני לא חושב שנובע מחוסר רקע אחוזי באוכלסיה, אם כי מחוסר מספרי של אנשים במדינה באופן כלליף שממנו נובעת מנהסתם, הכמות הנמוכה יחסית של אנשים שנהנים ממוזיקה כזאת או אחרת שנמצאת מחוץ לזרם המרכזי באופן יחסי.

 

[אורי ברייטמן]

הרקע קיים, אבל....

הרקע קיים אולי אצל האמנים - אבל לא אצל רוב הקהל

אגב, ישי זומר הוא חצי-אמריקני. יהודה קוטון - חצי-אמריקני. דיויד קרמן - חצי-אמריקני. אודי קומראן - מקיים קשרים מקיפים עם ארה"ב ואירופה. אודי ססר - המממ.... רועי ירקוני - המממ... שים לב שרובם בעלי זיקה עמוקה לחו"ל, לא למרכז הליכוד. לגבי ג'אזיס ומיו - ג'אזיס עוסקת בעיקר בייצוא של ג'אז ישראלי, ומיו גם כן - ייצוא לחו"ל, אין נביא בעירו

 

[Boo9ie]

זה לא נכון.

קיים רקע וקהל בפרט ל'אבק' ולו מהעובדה שאתם כותבים עכשיו בפורום איזוטרי על מוזיקה איזוטרית. אין כל סיבה שאנשים בנ.י יבינו טוב יותר את אבק אלא רק יותר אנשים. (הרי להפצה בחו"ל לכשעצמה היא רק לשם שאיפות כלכליות, אשר כוללות בתוכה אמנותיות ו/או אקסהיביציוניסטים. ולא במובן של התערטלות בפומבי, אנא חסכו את השנינות) בכלל אם נאמין לסקרי דעת-קהל יש לנו סצינת פרוגרסיב פורייה ביותר. ובהתחשב בגודל האוכלוסין ומצב המדינה (מעט קשה להתרכז במשקל 17/23 כאשר אין מים זורמים.) אני מאמינה שזה די נכון, מה שזה לא אומר. אם אבק הוא אלבום הפרוג הטוב ביותר עד כה ועומד בסטנדרטים של חו"ל, לפי דעתך, סימן שיש לנו רקע. אומנם זה לא אידיאלי, אבל אף אחד לא הבטיח לנו שהחיים יפים. ולמען הגילוי הנאות, לא הקשבתי לאבק. אבל אם נאמר והייתי מאזינה והיה מוצא חן-בעיני מרבית הסיכויים שהייתי רוכשת ורק לו לתמיכה בתוצרת-המקומית-בלה-בלה-Made-in-Israel.

 

[אורי ברייטמן]

העובדות מראות אחרת

"אתם כותבים עכשיו בפורום איזוטרי על מוזיקה איזוטרית" מדובר על קבוצה של מאתיים איש בערך. לא הרבה יותר מזה. "הפצה בחו"ל לכשעצמה היא רק לשם שאיפות כלכליות" במקרה של אבק זה לא נכון - את לא מכירה את הלהקה. דיברתי עם כולם, והמטרה היתה לייבל רציני שיטפל בהם כמו שצריך. מלבד זאת, הלייבלים הישראלים לא מבינים כלום בפרוג-רוק. ולבסוף, אם חברי אבק היו מעונינים לממש שאיפות כלכליות, הם היו מפיקים את רוני דואני. אין לך מושג כמה קשה למכור מוסיקה כזאת, ומי שעושה זאת פשוט יורה לעצמו ברגל. הם עשו את המוסיקה הזאת מפני שמדובר בחוויה אמנותית, והם רוצים לשתף בה את העולם. הם לא עושים אפילו שקל אחד מהמוסיקה הזאת, יש בה רק הפסדים כלכליים. "ם אבק הוא אלבום הפרוג הטוב ביותר עד כה ועומד בסטנדרטים של חו"ל, לפי דעתך, סימן שיש לנו רקע" רוב חברי 'אבק' הם חצי-אמריקנים (זומר, קוטון) או אמריקנים במלואם (קרמן), ובאופן כללי הם לא ממש צברים של הפלמ"ח. אלא אנשים שאוהבים את חו"ל אבל חיים בארץ כי זה מה יש. "ולמען הגילוי הנאות, לא הקשבתי לאבק" למה את מחכה? הדיסק נמכר ב'קצת אחרת', דיזנגוף 93. "אם נאמר והייתי מאזינה והיה מוצא חן-בעיני מרבית הסיכויים שהייתי רוכשת ורק לו לתמיכה בתוצרת-המקומית" יש דגימות צליל בביקורת על אבק באתר 'מתקדם'.

 

[cut2]

אז בקיצור,

'אין נביא בעירו' הוא ביטוי שנכון רק כש...זה באמת מתרחש. כלומר, ברגע שיצירה כלשהי מוערכת בשאר העולם (אגב, צרפת היא לא שאר העולם, ולגבי היחס הצרפתי לקולנוע והדרך בה היחס שלהם משתקף באוזנינו, בישראל יש לי דעה ארוכה ואחרת, אבל שיהיה, כרגע) אבל לא בארץ מוצאה, אז 'אין נביא בעירו'. אבל כשארץ המוצא מתפקדת כמו שאר העולם ומעריכה את היצירה המסויימת ההיא, אז הביטוי הזה נשלח לבוידם. נשמע לי קצת מצחיק, לא? אגב, לא אמרתי שגיתאי קולנוען רע אלא בינוני, ויש הבדל, אבל זה קטנוני (וזה גם חרוז). הקונצנזוס לגבי מחסומים=רע הוא לא ותיק. הוא צמח די לאחרונה, ולכן קשה להתייחס אליו כאל כל קונצנזוס אחר. סובול הוא באמת דוגמא טובה לכך, ולדעתי יש הסבר לכך - הוא משתמש לעיתים בשפה ואלמנטים מעט בוטים, שבארץ מתקשים לעכל, ובעיקר לא רוצים לעכל. מה שמצחיק הוא, שגם חנוך לוין הוא אחד כזה, ואותו כן קיבלו. נו טוב, כנראה שאין נביא ב'הבימה'.