הדין חסד שלם
דין החוק האלוהי הנו קדושת החיים, קדושת החיים הנה משמעות נדה , המלה דין -(יוד=ה ה)וכך דין הנו הנדה בכול מובני רבדיו של זה, הקשרו לדם,קדושת החיים וכו כול אחד ממקומו. שתי אותיות ה =י שיש צורך בחכמה להלך בקדושת החיים ( ניד במובן ניידות) הנדה =דין, ובכך חסד שלם הנו הדין,האופן בו פועל החוק של קדושת החיים על האדם ההולך בניקיון כפיים יד ן-ישר. באם הולך בדרך של חילול החטאה עוונות וכו שאינו שומר את קדושת החיים שאין מיצוי לחיים כמצווה עליו, נע ונד ללא חכמה, מפעיל דינים של יד נחש על אחרים (משמעות עוצם ידי )כלומר פעולות מצד הקליפה , הרי שדין פועל עליו מבחירתו החופשית באופן של יד נ כלומר יד נחש, ומשמעות זה מות חוסר וכו. למעשה ניתן לומר שהעולם אינו עומד בחסד מוחלט , נבין זאת באופן הבא: הערך, החיים ערכים על פי ערך שהנו/ה בהתאמה להערך שהנו מאת השם. כך לגבי הדין הערך על פי הדין האלוהי לחיים הנו קדושת החיים -רצון שם להיטיב לנבראיו,כלומר הערך הנו חיים של שפע,גילוי השם בעולם ,צנורות שפע לכול וכו. רצון האדם באם הנו מותאם לרצון האלוהי כלומר הערך של האדם על פי הערך שמאת השם,משתלשל לערכים בחיים הגשמיים,הרי שהדין נידות האדם בעולם החוויה הנה בעלת ערך ,חיים של שפע ברכה בכול מעשי ידיו ,התורה שעשוע וכו,ובכך הדין הנו חסד מוחלט שזה מובן ערך כרע ,כלומר כורע בפני השם שרצונו רצון השם . כאשר האדם אינו ישר אל ,כלומר רצונו -החוק -הערך על פיו פועל אינו על פי רצון שם הרי שבמקום ערך הנו כער -עכר, כלומר במקום מי השפע האלוהי ,מים עכורים -כעור וכו , במקום דין שמשמעותה נדה כנל" -קדושת החיים ,טומאת החיים. ככול שפעולות האדם יותר מרוחקות מהערך האלוהי הריהו פועל מצד הנקרא קליפה , כלומר אותן צנורות שפע כמוהן "כנחסמות"על ידי מעשיו כקליפה החוסמת מעבר של זרימה , גריזים והברכה . עי" כך אינו מקבל מצנורות השפע בעולם, הערכים הדינים וכו בעולם החוויה,ואשר מקבל הנו זרזיפים כלומר צמצם החסד אותו יכול לקבל,ואף זאת בשל שהדין הנו חסד למשל אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה הנו אף באדם עצמו מעשי האדם עצמו-אוכל בוסר (סרוב לדבר השם) הרי שהבנים שלו כלומר תוצאות מעשיו =שיניו תקהינה. כלומר לא מקבל בבת אחת את הדין אלא בתשלומים לכול מעשה ומעשה והדבר הנו חסד שמשמעותו שהאדם אינו יכול לעמוד במדת הדין אולם בכך אינו יכול לקבל חסד שלם, באופן של חסד שלם בבת אחת ומידי, כפי שכתוב שבגאולה לא יאמרו אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה בשל שהדין שהנו חסד שלם פועל מידית בשלמות,בשל שבמילא אינו אוכל בוסר דהיינו אינו בסרוב ל שם. על פי כך הרי משמעותו שבשל שהאנושות ברובה בחרה בדרך יד נחש , הרי שמן המוכרח אם כך שאין החסד זורם אליו ועי" כך משמעותו הכחדה של העולם, כלומר העולם אינו יכול לעמוד במדת בדין שאין ברכה בקליפת הנחש , בשל כך ובשל שהעולם לא יכחד ובשל שאף על פי שהאדם נדמה לו שהוא נותן החיים אולם החיים מאת השם, אמנם סוגר האדם את צנורות השפע את החסד השלם שיכול לקבל,לכן חייב שיהיו בעולם בכול עת לו צדיקים =לפחות 1 ,בין אם בעת מסויימת אדם אחד ,או שבט אחד ,או עם אחד אשר נשלחים שבזכותם נשמר איזה זרזיף איזה צנור שפע המאפשר זרימת השפע כלומר דין חסד לכלל,עם אחד -עם ישראל אור חסדים לעמים,אם כי בעצמו אינו מאור חסדים.כמו כן עם אחד-עם ישראל הנו ביחס לעמים המשיח.ובכול דור ודור ישנו המשיח בין אם נסתר או בגאולה כללית גלוי.על משקל הפוטנציאל לתקון או עולם מתוקן.(אף במובן מסויים ניתן לומר שבשל שמעטים הם הרשעים המוחלטים כלומר שבחרו עמלקיות ואין להם שום צנור שפע (גלגולם האחרון מבחינת הנשמה ,הכחדתם האישית אולם יכולים לתקן כול עוד עדיין מהלכים בין החיים הגשמיים שמשמעותו שיש איזה ניצוצון של אור המאפשר תקונם .וחסל נשמתם כאשר מתים גשמית ורק אותו ניצוצון קטן מאוד של אור שהיה בהם מצטרף לאור הכללי שרק האור ממשיך.המרבית הנו בינוני כלומר בדברים מסויימים יד נ מצד קליפה נחש ועוצם יד,ובדברים אחרים הנם מקיימים דין במובן קדושת החיים,הרי שסך הכלל הבינוני בצדו של דין הנו כ לו צדיקים המאפשר קיום,אולם לא די בכך לחיים של חסד שלם,אך מאפשר השרדות כשל עולם החי ,שהעולם פועל על פי יצר ולא על פי וייצר,כלומר ישנו עולם ,ישנם חיים אולם ללא הברכה השלמה חיים ,ובכך עולם של עי חורבות,עיבל ומשמעות קללה, לזה אשר הנו בל בלי קדושת החיים העולם הנו עי חורבות. העולם אינו עומד במדת הדין משמעתו העולם אינו כלי מקבל לחסד שלם ואינו נותנו, אך השם עושה עמו חסד עי" שמירת איזה זרימה לחיים. חלק גדול מהפועלים באופן של יד נחש עושים כך בשם הדין ,בשם השם וכו אולם אין זה אלא שעושים במשמעות אליליותם כלומר בשם עצמם כאלהים ,גבורה מצד קליפה. זרימת השפע האלוהי החסד השלם לעולם ההוויה לעולם החוייה שזה הדין -ונהר יצא מעדן להשקות את הגן = יחידה ומשם יפרד לארבעה ראשים שהנם חיה נשמה רוח נפש/גוף,המשמעות שארבעת אלה ראשים משמעותו שכול אחד מאלה יכול לעשות עצמו ראש ,כלומר תקרת הגג שלו, למשל כאשר הנהר שהנו מסמל הגוף שגם לו ראש מנותק מיתר הנהרות המנותקים מהנהר המשקה אותם ,הרי שאותו ראש שהנו אלא גוף מחשיב עצמו לאלוהים וכו ופועל כביכול בשם השם כך לגבי כול אחד מהנהרות. בברכה אלה מורז
