המשך ה-Free Form:

[ayana]

לאריו החל לפתוח את עיניו ...

"מ...מה קורה כאן? " הוא היה מאוד חיוור "מי אתם? מה אנחנו עושים פה?" לאריו נחבט בראשו כנראה בצורה שפגע בזכרונו....

 

[עלפית]

"לאריו! אתה לא מזהה אותי?"

דאלה אותו ארייל בפחד. "אני אחותך לאריו! ואנחנו בבית! ביער! אתה לא מזהה את היער שלנו?"

 

[ayana]

"מה?"

"תפסיקי לנער אותי!" הוא התפרץ עלייה... "הבית שלי הוא בהחלט לא ביער!!" "וואוווווווו" הוא הביט בליהן בתדהמה וירא...........

 

[BlueBeIl]

"אז איפה, אם לא ביער?"

שאלה אותו ארייל בכעס. "לאריו, תפסיק לעשות את עצמך. קום ובוא נלך לפני שיקרו עוד דברים כאלו!"

 

[ayana]

לאריו דחף את ארייל מעליו...

"עזבי אותי ילדה טפשה!" ואז בקפיצה קלילה זינק לצמרות העצים ונעלם מן העין

 

[דרגורן]

"קיפצי על גבי, ואני מאמינה שאני

אוכל להשיג אותו" ליהן הושיטה את ידה לארייל והניפה אותה אל גבה בעודה פורצת בדהרה בין העצים. "למה הוא תמיד חייב להיות כזה שובב?" ארייל הייתה על סף דמעות "אל דאגה נתפוס אותו, אני צריכה שתסתכלי לעבר העצים ותגידי לי אם הוא משנה כוון..." ליהן דהרה בעודה מתחמקת מעצים בדרכה "מי אתן, ולמה אתן רודפות אחריי?" צעק לאריו כאשר הוא הבחין שהוא לא מצליח לנער אותן "קודם תעמוד במקום אחד ואז נדבר" צעקה לו ארייל בתשובה "אתה מתקדם לעבר סכנה! אנחנו מתקרבים לשבט ההובגובלינים, אם לא תעצור לאריו, אנחנו נהיה בבעייה..."

 

[ayana]

לאריו עצר וירד בזינוק מהעץ.

"אוקי הסבירו את עצמכם?" הוא עדיין אחז בפגיון....

 

[דרגורן]

"אני ליהן, וזאת ארייל" ליהן ענתה

בעודה עוזרת לארייל לרדת "אתה קיבלת מכה בראש, כאשר תקפת שלושה טרולים שהסתתרו מאחורי שיחים" "אם קיבלתי מכה בראש, איך זה שהוא לא כואב לי ואני לא מרגיש דימום או משהו?" לאריו החזיק את הפגיון בינו לבין ליהן וארייל "לאריו, די עם המשחקים! אתה רוצה שאני אקרא ללורטילן שיחזיר אותך וגם יעניש אותך באותה ההזדמנות?" ארייל החליטה לשנות טקטיקה "אני לא מכיר אותכן ולא את הלורטילן הזה. אני נותן לכן שתי דקות לשכנע אותי לפני שאני הולך!" הפגיון נשאר באותו המקום "אתה לא זוכר שאני וגם לוראלן ריפאנו אותך לפני כמה דקות?" ליהן התחילה להתייאש "לפחות אתה זוכר איך קוראים לך?"

 

[ayana]

"שמי הוא לאריו"

"ואנני אוהב שעוקבים אחריי! או תאיימים עליי" הוא הביט בארייל במבט מאיים ומסוכן "אני נמצא במסע חשוב בו כל אחד הוא אוייב...."

 

[דרגורן]

"כן? אז אולי תגיד לי איך קוראים

לאחותך? מר אני במסע חשוב שבו כולם אויבים" ארייל החלה לחשוב שהפתרון היחידי הוא לקחת אבן ולדפוק לו שוב פעם את הראש (יותר גרוע זה לא יכול להיות...) "אנחנו רוצות לעזור, אתה לא זוכר את שלושת הטרולים שתקפו אותך וניסו לעצור אותך לפני שפגשת אותנו? אפילו הבגדים שלך מלוכלכים ומקומטים כאילו שהיית בקטטה!" "אתן לא מ-" המשפט של לאריו נקטע בעוד שריקת המעוף של אבן עברה בינו לבין ליהן מפספסת את ליהן בקצת.....

 

[ayana]

"מה לעז...."

אבל הוא לא הספיק לסיים את המשפט שלפתע קבוצה ענקית של מה שנראה כמו אורקים ענקיים התנפלה עליהם

 

[BlueBeIl]

ליהן שלפה את הלוקאר שלה

והתחילה להלחם בזעם. גם לאריו ניסה להלחם בפגיון שלו. אבל הם היו יותר מדי. אחד מההובגובלינים היכה אותו בראשו, והוא צנח לאדמה. ואז נישא קולו של שיר על הקרב. הייתה זה ארייל. היא שרה בקול שקט שהתגבר ככל שהמשיכה, ולפתע צנחו כל ההובגובלינים לאדמה והתחילו לנחור. גם ליהן קרסה ארצה. ארייל מיהרה אליה וניערה את כתפה. "קומי מהר!" היא אמרה "נברח מפה לפני שהם יתעוררו..." ליהן התאוששה והתרוממה, וארייל העמיסה את לאריו המעולף (כבר פעם שניה היום) על גבה, ואז עלתה בעצמה. והם התחילו לדהור משם.

 

[השהם האפל]

שחכתם אותי?../images/Emo35.gif?

לוראלן שמשום מה לא הושפע מהכסם (אבל אף אחד לא שם לב) קפץ מעל אחד האורקים (או מה שזה לא יהיה) הנוחרים ודהר אחרי ליהן כשחרבו שלופה ומטפטפת דם ירוק-צהבהב "הטרולים לא היו אמורים לקרוא לחברה שלהם מהר כל-כך" אמר לוראלן "נראה לי שהם תקפו אותנו מסיבה אחרת" אמר "יש לך מושג למה?" שאל את ליהן

 

[BlueBeIl]

לא השארנו אותו מאחורה כבר?

 

[השהם האפל]

לא, את פשוט התעלמת ממני

ודרגורן שיתף פעולה

 

[BlueBeIl]

אהם אהם:

"קיפצי על גבי, ואני מאמינה שאני ואוכל להשיג אותו" ליהן הושיטה את ידה לארייל והניפה אותה אל גבה בעודה פורצת בדהרה בין העצים. "למה הוא תמיד חייב להיות כזה שובב?" ארייל הייתה על סף דמעות "אל דאגה נתפוס אותו, אני צריכה שתסתכלי לעבר העצים ותגידי לי אם הוא משנה כוון..." ליהן דהרה בעודה מתחמקת מעצים בדרכה "מי אתן, ולמה אתן רודפות אחריי?" צעק לאריו כאשר הוא הבחין שהוא לא מצליח לנער אותן "קודם תעמוד במקום אחד ואז נדבר" צעקה לו ארייל בתשובה "אתה מתקדם לעבר סכנה! אנחנו מתקרבים לשבט ההובגובלינים, אם לא תעצור לאריו, אנחנו נהיה בבעייה..." הוספת תגובה שלח/י מסר למחבר/ת שליחת הודעה באי מייל הדפסת הודעה סגירה אתה עוד מאחורה ואתה גם לא מעניין אף אחד

 

[דרגורן]

כמה דברים לסיום הפתיל הזה:

1. אני פותח פתיל חדש עם ההמשך של הסיפור. 2. לפני שאתם כותבים תגובה, קחו שנייה לעשות לעצמכם סדר - כי לפחות פעמיים עשינו טעויות (בפעם הראשונה נשאר טרול אחד והוא שלח את שני האחרים, ואז פתאום שלושת שוב היו ביחד. ובפעם השנייה ההובגובלינים הפכו לאורקים....) 3. אני מבין שהחלטתם לריב. לא מעניינת אותי הסיבה שבגללה הכל התחיל, מה שכן מעניין אותי זה שלא תריבו בפורום. אני מבקש שתקברו את הגרזן, ויפה שעה אחת קודם. 4. לשה"מ האפל - הדמות שלך קצת שטוחה ולא "אנושית". לדמות שלך אמורות להיות מגבלות כלשהן והיא לא אמורה להיות "כל-יכולה". אם הדמות שלך מסתובבת עם חרב מדהימה, היא קוסמת רבת עוצמה וכו´ זה פוגע לשאר השחקנים בטעם של המשחק. כאשר חשבתי על ליהן, נתתי לה מגבלות ואופי, אני קובע מה היא תעשה לפי האופי הנ"ל. כאשר ליהן גילתה שהדמות שלך היא קוסמת, היא פחדה ממנה והתחילה להתרחק ממנו, ואז הטרולים הגיעו וכל השאר והיא לא קראה לדמות שלך לבוא בגלל הפחד הנ"ל. אם אתה רוצה לחזור, תחשוב מה הדמות שלך הייתה עושה (לדוגמא עוקבת אחרי העקבות של ליהן) ואז תמצא אותנו! אל תקפיץ אותה אלינו עם קסם. 5. ל-BlueBell תעשי טובה וחלס עם השטויות, לא משנה מה הוא עשה אני לא חושב שזה מצדיק להתכסח איתו בכל מקום.... Dragoran

 

[BlueBeIl]

טוב אז:

אני אף פעם לא מנסה לריב בכוונה, אבל אתה באמת צודק אם כל העניין הזה שהדמות שלו היא כל יכולה, ופתאום הוא מגיע, ואיכשהו הוא חזק מדי בשביל הקסם שינה. אבל לא חשוב. היה כתוב באיזשהי הודעה שהתנפלו עליהם מה שנראה כאורקים גדולים ומכוערים יותר נדמה לי, אז הנחתי שאלו הובגובלינים. זה הכל. אם הם יותר גדולים מאורקים זה בכל זאת אומר שהם אורקים? ובקשר לטרולים באמת לא שמתי לב. ו... אתה לא יודע מה הוא עשה, והוא ממשיך לעשות. כל הזמן אני כותבת הודעות שאו לא קשורות אליו או שהן בכלל לא בשביל להעליב או משהו, והוא מתעקש להיפגע ולהתחיל לקרוא לי נודניקית וזה. שה"ם אפל - תתרחק מהפורום שלי, אני מזהירה אותך. "בטעות" או לא "בטעות" - אל תלחץ על השם שלי שוב.

 

[השהם האפל]

OK