המשחק ימשיך מכאן.

[אלרוס]

"כן, רוצה טרמפ?"

אמר ראלף, לקח את המפתחות, והלך לכיוון המכונית שלו כשאחריו הולך אדי, הוא נופף למאבטח, פתח את האוטו, שם מוזיקה, ונסע במהירות מטורפת.

 

[The Evil Rabbit]

תחליפו את זה בהודעה הבאה:

ג'ייק נכנס חזרה לתוך הבניין, לאחר רבע שעה בערך שהיה בחוץ. "יש לי פגישה עם מישהו מבפנים. אנחנו עושים את זה ביחד או לחוד? אני חושב שעדיף שנשתף פעולה, ככה נדע כמה כל אחד שווה..." מל"ד -------------------------- מכאן הכל הולך כמו שהיה קודם. מצטער, אבל הבנתי שההודעה הקודמת שלי לא הייתה כל-כך הגיונית.

 

[DDN]

הדלת נסגרה מאחורי מר קוואן, הוא עמד

במשרדו מול המסך הגדול שלו. "כן מר קוואן? מה העדכון שלך?" זו הייתה שיחת אודיו בלבד, "החטיבה שלך מתקדמת יפה?"

 

[Sabre Runner]

'?Innuendo Anyone'

"היא מתקדמת לא בהתאם למצופה אבל בהתאם למה שציפיתי," אמר מר קוואן כשחצה את משרדו במהירות ונעמד דום מול המסך האפור ממנו בקע הקול. "הדוקטור מוסר לי שמר. סוייר נאלץ להחמיץ ימי עבודה בגלל מחלה. הודעתי לו שיהיו לכך השלכות מצידך. האם ברצונך ש... _אני_ אטפל בכך? בכל הנחישות הנחוצה?" רמיזותיו הושלכו לאוויר כמו כדורי ים גדולים, כל אחד היה יכול לתפוס אותם. למרות זאת, הוא עמד צמוד וזקוף, סנטרו מורם ופניו חתומים כאילו היה מדבר על קיצוץ בכמות המהדקים.

 

[DDN]

"הקידום שלך תלוי בזה מר קוואן"

אמר המנהל, מהצד השני של שיחת האודיו, "אני לא רוצה עיקובים ותירוצים, אני רוצה תוצאות. ומהר"

 

[Sabre Runner]

"Not so easy to come by"

"מובן, אדוני," אמר מר קוואן וסבב על עקביו. הפעם הלך באיטיות, כאילו היה לו כל הזמן בעולם. את הדלת הוא פתח וסגר באותה חדות ויצא אל המסדרון. הוא הוציא את הטלפון הנייד מכיס מעילו ופתח אותו. הוא לחץ ארוכות על המספר 2 ושם את הטלפון באוזנו. "טרו, תארגן לי את מר. סוייר בחדר מספר 1. כל הסידורים הרגילים. בערך 10 דקות." הוא סיים את שיחת הטלפון והחזיר את המכשיר לכיסו. 10 דקות הן בערך הזמן שיקח לו לרדת מהמשרד שלו לחדר מספר 1 בהליכה איטית. מספיק זמן בשביל טרו, יד ימינו שלו, לעשות את הסידורים הנחוצים.

 

[אלרוס]

מל"ד

יש קשר בין הדברים בשרשור הזה למשחק? יש טעם לשחקנים לקרוא את זה?

 

[Sabre Runner]

I'll let you decide... ../images/Emo8.gif

 

[Sabre Runner]

הסידורים הרגילים.

החדר הקטן היה מואר בחוזקה. חוץ ממנורות הפלורוסנט בתקרה היו גם שלוש דרגות של מנורות במורד הקיר בגבהים משתנים. באמצע החדר עמד שולחן מתכת קטן פשוט עם פיסת בד דקה שכיסתה אותו. אפשר היה לראות בה הרבה בליטות משונות, סימנים למבחר המכשירים שנחו מתחתיה. ליד השולחן היו שני כיסאות מתכת. הקרוב לדלת היה ריק והרחוק ממנה, מעבר לשולחן, מולא על ידי אדם צעיר בחלוק מעבדה שהיה קשור אליו באזיקונים עבים. אותו אדם נראה לחוץ מאוד מהיותו בחדר זה. הוא הסתכל לכל הכיוונים בהיסטריה, במיוחד אל צידו הימני, בו חלק גדול מהקיר הוחלף בזכוכית אטומה ששיקפה את שאר החדר. מצידה השני של הזכוכית עמד הפיני הגבוה בשם טרו בשילוב ידיים והסתכל פנימה. הוא עשה מה שמר. קוואן ביקש ממנו, הביא את סוייר ועשה את כל הסידורים הרגילים. הוא הביט לשנייה לימינו כשקלט דמות אפלה הולכת במסדרון וחייך כשידע שההצגה הולכת להתחיל. המחשבה היחידה שעברה בראשו כשהמשיך לחייך היא, 'אתה הולך לסבול, בן-אדם. מר. קוואן לא אוהב אמריקנים באופן אישי.' הדלת אל החדר נפתחה בפתאומיות ומר. קוואן צעד קדימה. הוא סגר אחריו את הדלת ומשך את הכיסא אליו. הוא פתח את הכפתור היחיד שהחזיק את מעילו סגור, פשט אותו והניח אותו על גב הכיסא. סוייר היה יכול לראות את רצועת הנרתיק שהייתה צמודה לגופו של קוואן, גם היא שחורה. תחת בית-שחיו הימני היא אקדח תחוב בתוך נרתיק מעור ומצידו השני היה תלוי תת-מקלע קטן ברצועה קצרה. "ובכן, מר סוייר," אמר קוואן ולראשונה הרים את עיניו אל האיש. הוא פתח את הכפתורים והחל לקפל את שרוולי חולצתו לאחור. "אתה יודע למה אתה נמצא כאן?"

 

[DDN]

אגלי זיעה נטפו במורד לחייו של מר

סוייר. אף אחד לא אהב לדבר עם מר קוואן, לבטח לא כשהמצב רע. "אה .. ..אה .. .אה. . . רצית לומר לי שאני צריך להשלים את שעות העבודה שהחסרתי, ולעבוד כל הסופשבוע?" שאל בתקווה שכאן זה יגמר. הוא הביט בחשש במר קוואן ובפיני הגדול. הוא לא אהב להיות כאן.

 

[Sabre Runner]

גוב האריות

הבעתו של קוואן לא השתנתה אחרי ששמע מה בפיו של מר סוייר. אפילו חיוך קטן לא טיפס על שפתיו. הוא סיים לקפל את שרווליו ווידא שלא יחליקו לו מעבר למרפק. "אני בטוח שיש לך כבר מספר ניחושים לגבי הכלים שמתחת למפה הזאת," הוא העביר את ידו השמאלית מעל השולחן. "אבל אני לא חייב להשתמש בהם." הוא תפס את השולחן ודחף אותו בעדינות הצידה. השולחן התנגד בהתחלה אבל החליק בעדינות. הוא נעמד מול סוייר ישר וזקוף. "אז תגיד לי, בבקשה, מר סוייר, איפה היית כשלא התייצבת לעבודה?". הוא דיבר בטון עדין וחביב אבל זה היה כמו לשמוע אריה מדבר בטון כזה. הוא לא חביב כי הוא חייב אלא כי זה משעשע אותו.

 

[DDN]

סוייר גמגם.

"מר קוואן, אני אמרתי לגברת פרקר מכוח אדם", הוא הגניב מבט חושש לכיוון השולחן,"הייתה לי שפעת, 40 מעלות חום, לא זזתי מהבית. נתתי את כל אישורי המחלה שלי" הוא המשיך להזיע, היה נראה כאילו קולו נחנק מעט.

 

[Sabre Runner]

'מבחן'

קוואן ניגש למראה הדו-כיוונית ונקש עליה פעמיים באצבעו. כעבור שניות ספורות הופיע טרו בדלת. "טרו, גש לגברת פרקר בכוח-אדם ותבקש ממנה את התיק של מר סוייר פה. תגיד לה שאני צריך אותו." אמר מר קוואן. טרו רק הנהן קלות ונעלם אל המסדרון. "אם לא עשית שום דבר שאני אצטער אליו, אז למה אתה כל כך לחוץ, מר סוייר?" אמר קוואן והניח את אצבעותיו על פרק ידו של סוייר, למדוד את דופקו.

 

[DDN]

"מר קוואן!" הזדעק סוייר.

"אתה מנסה להפחיד אותי בכוונה! אני הייתי חולה, והדוחות יראו זאת!" הוא נראה כועס, המר סוייר הזה, "נמאס לנו למטה בתכנון משיטות ההפחדה שלך, אני דורש שתכבד את זכויותיי כעובד וכאדם! אנחנו באמריקה ולא במזרח הרחוק!"

 

[Sabre Runner]

'חוסר התאמה'

גיחוך קל פרץ מפיו של מר קוואן, פעם ראשונה שסוייר ראה שינוי קל בתווי פניו. הוא מיד השתיק את גיחוכו אבל את החיוך הוא השאיר אם רק בשביל לחשוף את שיניו כמו חיה המשחרת לטרף. "מה שאתם, האמריקנים, לא מסוגלים לתפוס זה איך העולם צריך לעבוד וכמה קשה למצוא בארץ הדפוקה הזאת שלכם מעסיק מספיק חכם כדי כן להבין זאת." קוואן נשען קדימה, הניח מרפקיו על ברכיו ושילב את אצבעותיו. "אתם צריכים להיות מרוצים במקום שבו אתם עובדים ולתת את כולכם ולא להתחמק. אם היינו עכשיו בטאיוואן והבוס היה מספיק אדיב, או חושב שאתה מספיק חשוב, אז הוא היה רק חותך לך את הלשון." "אבל," הוא אמר וקם שוב, "למזלך אתה בארץ הפינוקים הבלתי-מוגבלים ואני מוגבל לשיטות יותר עדינות." הוא בקושי הספיק לקחת חצי צעד לכיוון סוייר כשנשמעה דפיקה על הדלת. טרו היה יעיל יותר מכל בן-אדם אחר שפגש בעסק הזה, או יותר נכון, בארץ הזאת. הדלת נפתחה כחרך והאירופאי הבלונדיני הציץ פנימה לראות שאינו מפריע לשום דבר חשוב. הוא הכניס את ידו השנייה פנימה והושיט קדימה את הלוח והדפים בלי להגיד מילה. מר קוואן הלך לכיוונו באיפוק. הוא לקח ממנו את הדפים והסיט את ראשו כדי להקשיב למשהו שלחש לו עוזרו הפיני. הוא הנהן קלות וטרו יצא החוצה, סוגר אחריו את הדלת. מר קוואן חזר חזרה לכיוון סוייר מעלעל בתיק. "הממ..." הוא אמר, מסתכל על הדף שוב ושוב. "ובכן, יש פה אישור רופא לחופשת מחלה מיום שלישי אבל טרו אומר לי שלפי הרשומות לא היית נוכח החל מיום שני." הוא הניח את הדפים והחזיר את ידו השמאלית אל מאחורי גבו. "התרצה להסביר את מקום המצאך ביום השני לשבוע שעבר?" מר קוואן חזר לחלוטין לטונו הרציני וחסר הרגש.

 

[DDN]

הבניין.

הבניין אליו שלחה אתכם גברת אנדרסון ל"אימון" נמצא בלב שכונת מגורים יוקרתית. לפני שיצאתם לדרך, היא רק העבירה פרט אחד - בלי נפגעים. היא הסירה חשש מליבכם, שבמידה ותעצרו על ידי השלטונות, היא תוכל לשחרר אתכם, אבל זה אומר שאתם לא כשירים למשימה שלה. הבניין עצמו הוא בניין בן 8 קומות, שמסביבו גינה קטנה. נראה שרק עשירים מרשים לעצמם לחיות בבניין כזה. -------------------------------- מל"ד - מי שיוצא לבדוק את הבניין ימשיך מכאן.

 

[אלרוס]

ראלף הוריד את אדי ליד הבניין

והחל לנסוע מסביבו, כשהוא שם לב אם יש אנשים שצופים בסביבה, ואם יש מכוניות שעושות פטרולים.

 

[DDN]

הבניין נראה כמו בניין מובחר בשכונת

מגורים. ישנם פטרולים של המשטרה, אבל רגילים. ישנם מאבטחים גם. הבניין עצמו, נראה בניין מגורים לכל דבר, כולל הדודה שמביאה סלים מהסופר.

 

[DDN]

איסוף מידע

מל"ד --------- לא הבנתי בדיוק מה דרגורן והארנב המרושע מתכננים, בכל מקרה, שרשרו כאן.

 

[דרגורן]

מספר דקות אחרי השעה היעודה

אור מגיעה. היא מתנשפת קלות, ונראה כאילו היא רצה. "מתנצלת על העיכוב, איבדתי תחושה של זמן" היא פותחת את המעיל שלה ומוציאה מספר מסמכים מגולגלים "טוב, יש לי פה קצת מידע, אשמח לשמוע מה גיליתם, ואז לעדכן אותכם במידע שלי" היא אומרת בעודה פורסת מפה של האזור, ועליה שרטוט של המבנה. ניתן לראות בפינה התחתונה של השרטוט "מפה עירונית מספר 43556" היא מסמנת את המיקום שלכם על המפה בטוש אדום.