ואני ../images/Emo95.gifתי לזבן השכונתי ../images/Emo12.gif
את כל הסוכריות על מקל שהיו לו שם......
טוב זו כמובן היתה בדיחה... לא זוכרת את עצמי כילדה מוצצת...היום השתנו קצת פני הדברים. אבל אספר על בנותיי ועל הגמילה שלהן מה
....חן ונוי מצצו בטרוף עד גיל שלוש בערך....יום אחד יצאנו לטיול רגלי והן ראו גור
ים מיילל ובוכה. שאלו "אמא, למה הכתכתול בוכה?" עניתי: "כי הוא רעב ועייף ולא מוצא את אמא שלו". אמרו: "אם ניתן לו צצי, יפסיק לבכות?" אמרתי: "אני חושבת שכן....אבל, לא יהיה לכן אח"כ צצי אחר !!!" החליטו לתת לחתלתול את המוצץ.....הלכנו הביתה...ובלילה התחילה מסכת בכי נוראה....אבל זה היה לילה אחד ונגמר סיפור הצצי. אבל....במשך כמה חודשים טובים, בכל מקום שראו חתלתול דומה אמרו "אמא, הנה הוא הכתכתול שלקח לנו את הצצי.."....ואני נאלצתי לרדוף אחרי חתולים בצ'כונה במשך זמן רב....