המצב רק מחמיר

אגב עכבר אפרופו און ליין...בגלל

שלא היה לי אייסיק אף פעם ולא אודיגו ולא שום משהו של און ליין (הורידו לי אייסיק לפני חודש אבל עוד לא ממש השתמשתי בו אני עוד לא מצליחה אף פעם להיות און ליין) אז הפכתי את תיבת הדואר שלי לאון ליין וזה נורא כיף למרות שזה אף פעם לא ממש בו בו זמנית אבל זה יכול להיות כמעט בו זמנית וזה יכול להיות אדיר!!!
 
מירק

mIrc זו תוכנה של חדרי צ´אט IRC - Internet Relay Chat התוכנה מותקנת אצלי למרות שלא הפעלתי אותה מאז שהתקנתי אותה על המחשב החדש לפני שלושה חודשים. הסיבה היא שאין לי עם מי לדבר במירק, ולחפש סתם אנשים כדי לדבר איתם יש לי מקומות אחרים (שאני נמנע מהם מאז שהתחברתי לפורום כחלק מהגמילה שלי). אתמול ניסיתי להכנס לצ´אט של תפוז ודיברתי קצת עם עמיה, אבל זה היה מאוד איטי ומקוטע. יכול להיות שהקו שלי היה איטי, או שהיא סתם הייתה עסוקה מדי פעם במקומות אחרים. בקיצר הצ´אט של תפוז לא זוכה להכנס לרשימת הפעילויות המועדפות שלי בינתיים.
 
סליחה צריך להתאזר בסבלנות כתומי

בחיים אני אומרת לעצמי שלא לדבר על להזדיין בסבלנות ולא לאבד תקווה ואורך רוח העיקר שלא נעלמת לנו ולא נטשת אותנו כי האמת ניתנת להאמר וזה עובדה לא מחמאה ששידרגת לנו קצת את הפורום דוקא אתה הגבר אגב אל תידג מידי פעם נכנסים לפה גם בנים כך שלא תטבע יחד עם אי לאורך זמן בשמנת שידרגת במובן של לפתוח למדע לבחון לראות מהצד להיות כנה מאד כלפי עצמך הודית פה בכל מני דברים שאני לפני זה לא העזתי להודות גם אי תמיד היה מאד כנה בדרך כלל בתגובה לשאלות ששאלו אותו וכדאי לך ללכת אחורה ולקרוא אותו אגב מה שבטוח הוא שיחסי מין מילוליים מה שקוראים סייבר סקס מאד קשה לעשות כשלא נמצאים און ליין אבל אני למשל הצלחתי לעשות את זה באימילים וזה יצא באמת יפה להפליא ועמוק לדעתי אולי יותר מאשר אם זה היה באייסיק שאז לא היה לי
 

e-magine

New member
קח את זה בקלות

תחשוב על כמה דברים, אולי זה יעזור: א´ לא יודע כמה היית מודע להתמכרות, אבל בדרך כלל כשמכור פוגש מכורים אחרים לאינטרנט, הוא די מתלהב, הוא מקבל קצת לגיטימציה, מזה שהוא רואה שהוא לא לבד, יש עוד אנשים כמוהו, זה לא בהכרח החמרת ההתמכרות. ב´ הרעב לתגובות או להודעות חדשות בפורום שאוהבים היא גם תופעה מוכרת, אני חושב שמי שסובל מזה הכי הרבה הם מנהלי הפורומים. כשהפורום היה חדש, הייתי משתגע אם היה עובר יום ולא היו כותבים כלום, אגב לא חושב שהיה יום כזה שלא נכתב כלום בפורום הזה. היום אני במצב הרבה יותר טוב. כלומר, היתה תקופה שראיתי את הפורום כמשהו גורלי בשבילי, כשהבנתי את זה, ונהייתי מודע לאבסורד של הדבר, התחלתי להשתחרר מהרגש הזה. ג´אם אתה במצב שאתה מרגיש צורך לבקר בפורום כמה פעמים ביום, תנסה לקבוע לך כללים ברורים, למשל שאתה נכנס רק 3 פעמים ביום, שאתה לא נכנס מסתובב וחוזר מתוך תקווה שבינתיים רשמו, תנסה לקבוע לך שעות כניסה קבועות, כי אם תפתח הרגלים של כניסה מתמדת, יהיה לך הרבה יותר קשה אחר כך לשנות אותם.
 
אמגין אולי צודק אבל פה אני מרגישה

שזה הכל הפוך על הפוך על הפוך מצד אחד אם המשתתפים לא נכנסים הרבה זה סימן אולי שהם קצת נגמלים כי הם נכנסים פחות אבל אם לא יכנסו יהיה מת פה ולא זורם ואם עכבר למשל יגביל את הכניסות שלו לפה לשלוש פעמים ביום אני למשל אהיה מתוסכלת כי לא יהיה לי עם מי לדבר כלומר שעצם התמיכה היא גם המון המון לדבר ולדבר ולדבר ולהשתתף ולהוציא את המעיק בקשר להתמכרות ואז כל אחד יש לו את רמת ההתמכרות שלו בדם אבל אי אפשר לתמוך בלי להיות פה אז הסתירות פה הם פשוט גרנדיוזיות ואני לא רוצה שהעכבר יכנס לפה מעט כי אני כל כך אוהבת שהעכבר הכתום כותב פה וגם שליידי אן וגם מבעבעת וגם נשאבת וגם שירז וגם אקטרס וגם ליזי וגם אמיהק וגם וגם וגם זרות ואחרים ואני לא רוצה שתיכנסו מעט אם אתם תיכנסו מעט אני אבכה כי אני כל כך זקוקה למגע האנושי שלכם אוי איזה שמש יפה של אחר הצהריים נכנסת עכשיו מבעד לחלון ואני עצובה שעכבר כתום לא פה ושהבנות לא פה ואני שמחה שאני אצא עוד מעט לאיזה הופעה פה בחמש במועדון של סלווה נקרה שחקנית ערבייה שעושה מונולוגים על אמהות יהודיות וערביות וזה יתן לי תרוץ מצוין לנטוש קצת את הרשת והפרפרית שניצודה ברשת ומחכה מאתמול בערב למכתב מהאהוב הוירטואלי שעוד לא כתב וליבה שקע שקע שקע אולי תסיח את דעתה למקום אחר ואני גם אראה בדרך לשם את הכלניות על הדשאים אתם יודעים שהדשאים אצלנו עכשיו מכוסים בכלניות צפופות צפופות בעיקר אדומות אבל גם בצבעים אחרים ובכל מיני פרחי פר צהובים כאלה קטנים וכשהשמש נוצצת עליהן זה נפלא יותר מכל מילה באינטרנט שבת שלום איש ועוד איש בנות ונשים
 
בסוף לא הלכת להופעה?

או שכבר חזרת? כי השארת שובל הודעות ארוך בשעה האחרונה. "קחי מעיל, יהיה לך קר"
 
"כותבים בפורום משמע אני קיים"?

כן, אני חושב שזה הסימפטום. כשפתאום מגיבים למה שאני כותב ומחכות לי הודעות ואימיילים זה עושה משהו לרגש ולאגו. לפעמים השיטה של קביעת גבולות עובדת עבורי, ולפעמים לא. בשלב הזה אני מחכה שזה יתייצב כדי שאני אדע מה המינון ואהם צריך להוריד אותו או לא. ברוך שובך מהמילואים אימג´ין. תודה על התמיכה ועל העצה. בהחלט אני מרגיש את העניין הזה של הלגיטימציה, מצד שני אני קצת מרגיש שיש גם איזו ציפיה נסתרת שאנחנו בתור מכורים נשרוץ כאן בפורום ואני לא ממש סגור אם זה כל כך טוב. היו לי תקופות קשות יותר וקשות פחות. ולמדתי לא מעט על עצמי במהלך ההתמכרות הזו. אני לא יודע אם הפכתי להיות אדם יותר טוב, אבל חל אצלי שינוי בדרך שבה אני מסתכל על דברים, בדרך שבה אני מחליט האם דברים הם הכרחיים עכשיו או לא. אני מודע הרבה יותר לתרוצים שאני מספר לעצמי במיוחד בחיים האמיתיים איפה שזה באמת קריטי. לפעמים פשוט למדתי לוותר על העקשנות שלי ולהבין שיש דברים שעדיף לא להלחם הבם אלא פשוט לעבור דרכם גם אם לפעמים הם נראים שליליים בהתחלה. טוב די עם ההתפלספות עכבר
 

liz_liz

New member
לעכבר ולכולם ......

כמו שכבר אמרתי בעבר .. ואני עדיין חושבת כך ... הפורום הוא מעין תחנה סופית ... לא במובן הרע של המילה ... אחרי שכבר עברנו את הצאטים אודיגו איסיקיו וכל מה שיש... בטח יש עוד המון שאני לא מכירה זה מעין שלב המנוחה ....השלב של השקט הנפשי . השלב שבו יותר נפתחים .. שמדברים יותר ... מה שלא היינו עושים בזמנים ומקומות אחרים . לגבי ההודעות האימיילים וכולי .. כמו שעכבר אמר .. כותבים בפורום משמע שאני קיים ... ואפשר להוסיף עוד מילה .. חשוב ..." כותבים בפורום משמע שאני חשוב". חשוב למישהי או למישהו .. שאני חלק ממשהו ... שיהיה לכולכם שבת שלום וסוף שבוע נעים . אני בינתיים כאן .. אז אתם מוזמנים לשרשר.... ליז.
 
אופליין מול אונליין

אני חושב שאחד הייתרונות של המדיומים האופלינים (הא-סינכרוניים כמו שאימג´ין הגדיר אותם) הוא היכולת להכנס יותר לעומק עם הדברים. בכל המדיומים של ההודעות המיידיות השיחות הופכות לשטחיות, כי אין זמן לחשוב על הדברים ועיקר המשקל הוא על המיידיות והזרימה של השיחה. באימיילים ובפורום יש יותר זמן, אין לחץ של הודעות שנכנסות כל הזמן ואין את הצורך הזה להגיב כל הזמן על כל דבר. את הרעיונות הכי עמוקים שלי אני מביע דווקא באימיילים. שם באמת יש את הזמן לחשוב, לנסח את הדברים, לבדוק אותם ולשפשף אותם. לעומת זאת אין ספק שיש משהו מאוד אינטימי וחי בזה שיש מהצד השני מישהו שמגיב אליך בזמן אמת, אין תחליך לידיעה שמישהו יושב שם "איתך" בדיוק עכשיו והוא "שלך" אפילו אם זה לעשר דקות של משפטים ספורים. פגישה חצי פגי(שה) מבט אחד (מהיר) קיט-עי מי-לים ספורים ודי ושוב החשיך הכל ושוב הכל (...) (....) והדווי [אוף שכחתי את המילים] אז סכר שיכחה עשיתי לי מגן הנה היה ולא היה. ועל ברכי אכרע (....) [הסניליות חוגגת, מישהו זוכר את המילים?] עכבר
 
זה שיר של רחל המשוררת

פגישה חצי פגישה מבט אחד מהיר קטעי ניבים סתומים זה די ושוב הצית הכל ושוב הכל הסעיר משבר האושר והדווי אך זכר שכחה בניתי לי מגן הנה היה כלא היה ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן לשתות ממנו לרוויה ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן לשתות ממנו לרוויה שר חנן יובל בדרך כלל איזה שיר מקסים וגם הלחן כתבתי מזכרון מקווה שלא טעיתי
 
זכר שיכחה?

זה אוקסימורון?
אני תמיד הייתי בטוח שזה "סכר שיכחה". עכברון
 

lady_anne

New member
סביר להניח שהעכבר צודק

כי היא יוצרת שם דימוי של אגם ומים והמילה "סכר" מתאימה כמטאפורה (שטף תודעה וכו´). וחוץ מזה - אתם לא ישנים לפעמים? מה זה הרצף הודעות הזה מאמצע הלילה? ואני חשבתי שאני מכורה...
 
בדיוק כמו שאמרת

אנחנו ישנים - לפעמים. עכבר שיר מדהים בין השאר, מצאתי את עצמי מפזם אותו כל הערב והלילה אתמול
 
למעלה