המפגשים
לכל מעריץ שרוף יש את הרגעים הפרטיים שלו, אלה ששינו לו את תפיסת העולם, שגרמו לו להרגיש שהוא האדם בר המזל ביותר עלי אדמות והרגעים אלה הם המפגשים פנים מול פנים עם המלך הבלתי מעורער אדון עולם - מר שלמה ארצי. אני אישית שכללתי את זה לדרגת אומנות. פגישה 1- עדיין מעריצה בחיתולייה 1998 הופעה בצוותא מחכה בתור לשירותים בתום ההופעה לפתע מבצבץ לו החוצה מכניסת אומנים- שלמה.פיק ברכיים טוטאלי, בקושי יכלתי לנשום.מפגש 2 - צוותא 1999 כבר יותר אמיצה ומנוסה, מחכה בתום ההופעה לאדון שייצא מחדרו, ההמתנה משתלמת- תמונה+ חתימה+ היד שלו נגעה בי שהצטלמנו, אקסטזה מוחלטת. ושיא השיאים שנת 2000 - גלי צה"ל , אני פקידה טרייה במחלקת חדשות יום ה´ בבוקר הולכת כשגרה לאסוף ערמות דואר עצומות מהש.ג אני מרימה את הערימה הענקית ומתחילה לצעוד, פתאום כל הערמה מטמוטטת ומשהו מתחיל לעזור לי לאסוף, אני מרימה מבט ורואה סנטימטר מהפנים שלי את המלך האלוהים עוזר לי להרים ושואל אם אני צריכה עזרה, אפילו מילים לא יצאו לי מהפה רק מלמול חסר פשר, ג´יבריש של התרגשות, שאל אם אני בסדר (נהייתי לבנה לגמרי) אין תשובה, לא יכלתי אפילו לזוז, קם והלך. ומאז הוא הקליט באולפן בקומה שלי מדי פעם ואני ככה מציצה מהצד של הטכנאי עד שהוא רומז לתומר רן המפיק שדי. אני כותבת פה פעם ראשונה והרגשתי צורך לשתף בחוויות החזקות ביותר שלי עם שלמה. רק מעריצים שרופים יודעים מה זה לשמוע שיר שלו כמו "בגרמניה לפני המלחמה" ולפרוץ בבכי מטורף מהרגישות שלו, מאיך שהוא פורט על הנימים הכי פגיעים בנפש. אגדה.
לכל מעריץ שרוף יש את הרגעים הפרטיים שלו, אלה ששינו לו את תפיסת העולם, שגרמו לו להרגיש שהוא האדם בר המזל ביותר עלי אדמות והרגעים אלה הם המפגשים פנים מול פנים עם המלך הבלתי מעורער אדון עולם - מר שלמה ארצי. אני אישית שכללתי את זה לדרגת אומנות. פגישה 1- עדיין מעריצה בחיתולייה 1998 הופעה בצוותא מחכה בתור לשירותים בתום ההופעה לפתע מבצבץ לו החוצה מכניסת אומנים- שלמה.פיק ברכיים טוטאלי, בקושי יכלתי לנשום.מפגש 2 - צוותא 1999 כבר יותר אמיצה ומנוסה, מחכה בתום ההופעה לאדון שייצא מחדרו, ההמתנה משתלמת- תמונה+ חתימה+ היד שלו נגעה בי שהצטלמנו, אקסטזה מוחלטת. ושיא השיאים שנת 2000 - גלי צה"ל , אני פקידה טרייה במחלקת חדשות יום ה´ בבוקר הולכת כשגרה לאסוף ערמות דואר עצומות מהש.ג אני מרימה את הערימה הענקית ומתחילה לצעוד, פתאום כל הערמה מטמוטטת ומשהו מתחיל לעזור לי לאסוף, אני מרימה מבט ורואה סנטימטר מהפנים שלי את המלך האלוהים עוזר לי להרים ושואל אם אני צריכה עזרה, אפילו מילים לא יצאו לי מהפה רק מלמול חסר פשר, ג´יבריש של התרגשות, שאל אם אני בסדר (נהייתי לבנה לגמרי) אין תשובה, לא יכלתי אפילו לזוז, קם והלך. ומאז הוא הקליט באולפן בקומה שלי מדי פעם ואני ככה מציצה מהצד של הטכנאי עד שהוא רומז לתומר רן המפיק שדי. אני כותבת פה פעם ראשונה והרגשתי צורך לשתף בחוויות החזקות ביותר שלי עם שלמה. רק מעריצים שרופים יודעים מה זה לשמוע שיר שלו כמו "בגרמניה לפני המלחמה" ולפרוץ בבכי מטורף מהרגישות שלו, מאיך שהוא פורט על הנימים הכי פגיעים בנפש. אגדה.