המלך שרצה לישון... – סיפור עם חבשי
 
"היה היה מלך עשיר עד מאוד!
היה לו זהב והיו לו פרות
היו לו משרתים וארמון מפואר,
היה לו ממש את הכל! כל דבר...
כל בוקר היה מתיישב ולרגליו
חיכה משרת שחימם נעליו,
וחיכו לו שמונה טבחים במטבח
עם פנקייק ענק ווניל משובח
 
טוב כל כך!
והייתה לו אמבטיה גדולה כמו נהר
וקצף אמבט בוורוד מפואר
ופיל מלכותי וינשוף מיוחד
והמון עוגיות מצופות שוקולד...
אך למרות כל העושר הזה המופלג
היה זה מלכנו עצוב ומודאג,
כי לישון – לא הצליח, מסכן, מעולם,
היה מתהפך כל הזמן – לא נרדם...
לשם כך הוקם צוות מאוד מלכותי,
מלומד, מיוחד ובכלל לא שטותי,
הם המציאו המון סיפורים לספר
וכל ערב סיפרו לו משהו אחר...
 
שיישן כבר המלך הזה ומהר...
במר ייאושו הוציא אז המלך כרוז מלכותי במיוחד:
הריני מזמין לארמון כל אחד
ומי שיצליח אותי להרדים, יקבל עד חצי המלכות
כולם מוזמנים לנסות. ברצינות!!!
מכל רחבי הממלכה הגיעו אנשים!
הגיעו חכמים וגם כמה טפשים
הגיעו מצחיקים, עצובים, מוזרים
עם המון רצון טוב ומיליון סיפורים...
הגיע איכר עם סיפור על באר מים
והגיע סנדלר עם סיפור על נעליים
הגיע אופה עם סיפור על גיהוק
והגיע חלבן עם סיפור על בקבוק...
ואיש לא הצליח לעמוד במשימה
המלך הקשיב לסיפור בדממה
ובסוף תמיד קם ואומר
סיפור מעניין – אבל אני... ער...
ונער אחד שראה את בת המלך
והיה מאוהב בה בדיוק – לא בערך!
עם לילה ניגש אל המלך והחל לספר
כשהמלך כיסה עצמו עד לסנטר,
הכנתי לך, מלך, סיפור על מחסן מלא אורז לבן
שהיה בו למטה, מן סדק קטן,
ולפני כשנתיים גילתה נמלה,
שהסדק הזה – בול לגודל שלה.
נכנסה הנמלה בגנבה למחסן
ולקחה על גבה גרגר אורז לבן!
ומשם היא הלכה אל הקן הקטן
לספר לכולם על החור במחסן...
מעניין.. אמר המלך עירני לחלוטין. ומה אז קרה?
וכך עבר יום ובבוקר הבא
שוב יצאה נמלה מהקן למחסן
ולקחה גרגר אורז לבן וקטן...
כן, את זה כבר הבנתי המלך גער
ומה עוד קרה, כבר ממש מאוחר!
אהה, זה ברור, הנער אמר
אחר כך קרה את אותו הדבר...
יצאה נמלה מהקן למחסן,
לקחה על גבה גרגר אורז קטן
ומיד אחריה יצאה עוד נמלה
ולקחה עוד גרגר בגודל שלה
בסדר! הבנתי! המלך כעס
ומה אז קורה – אני כבר מבואס!
אל תדאג, אחר כך קרה משהו נפלא!
מהקן הגיעה עוד נמלה...
למחסן נכנסה היא דרך החור
לקחה גרגר אורז ובאה לחזור
ואז הגיעה עוד נמלה
ולקחה גרגר אורז חביב בשבילה...
הו, די... גנח מלך עייף ומותש
הו, איזה סיפור מייגע ממש
ומרוב הייאוש, לא אמר הוא מילה
ושמע איך הגיעה כבר עוד נמלה
ועוד נמלה ועוד אלף נגיד,
והמלך הרגיש איך ראשו קצת מכביד,
ועוד נמלה ועוד אלף או שניים
ופתאום נעצמו לו טיפה העיניים
ואז הגיעה הנמלה המיליון ואחת
ולקחה גרגר אורז קטן במיוחד
ולפתע מתוך הדממה השחורה
נשמע בארמון קול אדיר! נחירה!!!!
ולא סתם נחירה! נחירה מלכותית
נחירה אדירה, נחירה סמכותית
נחירה שהפילה שמונה טבחים
ושלושה משרתים ו100 מומחים
נחירה שהפילה ינשוף מענף
וגם פיל שהפיל אחריו עוד מדף
וגם בת המלך היפה במיוחד
יצאה מחדרה לראות מי האחד
מי עמד במשימה, ועם מי תתחתן
מי יהיה בעלה למי תגיד כן,
וליבה המתוק אז ניתר באוויר,
כי היה זה הנער שלה הצעיר,
 
גם היא את הנער מאוד אהבה
ועל כל הארמון ירדה סוף סוף שלווה...."