הממ- ילדה

As היחידה

New member
הממ- ילדה

בפינת רחוב קטנה נתגלתה לה הילדה. מכוסה שכבה דקה שמצאה על הרצפה. מיי גשים על כל גופה וקרבה רגליה לביטנה. היא כולה כחולה וליבה כבר לא איתה. לא יכלה עוד הילדה לא ידעה לאן פונה דרכה. מרעב היא נפטרה כך חייה לה אותה ילדה.
 

sh53

New member
אהבתי מאוד את החרוזים בשיר

יש פה משהו שיכול לקרות, מציאותי ולא הזוי, משהו שאפשר להתקל בו ביום יום ולא לשמוע את זה בחדשות בחו"ל, כלומר זה משהו מקומי. לא הבנתי את ענין הלב: לב מתאר רגש והלב בענין הרגש צריך להתייחס אלינו, איך אנו מרגישים בקשר לכך שהילדה קופאת ברחוב ואז המשפט של " וליבה כבר לא איתה" לא התחבר לי אל הנושא המרכזי - הכפור והתנאים בהם היא נאבקת (או שלא הבנתי למה התכוונת? גם יכול להיות).
 

As היחידה

New member
תאמת שאני שנאתי את החרוזים

ואת המשפט שלדעתי הוא בהחלט לא התאים. וכשכתבתי- ליבה כבר לא איתה. זה שאין לה רגשות היא קפואה ומנסה רק לשרוד את הלילה.
 

sh53

New member
ויי עצוב

אז למה לכתוב דברים שלא אוהבים? אולי אם תתמקדי בלכתוב דברים שאת דווקא יותר אוהבת, זה יזרום לך ותפיקי מעצמך יותר? גם ככה תהיי מרוצה מעצמך ומסופקת יותר ממה שאת עושה, מה דעתך?
 
אני אהבתי את ההתחלה

זה בא לי ב"טיבעיות" אבל ה4 שורות האחרונות לא אהבתי. וגם את החרוזים לא... אני לא ממש מצליחה לכתוב משהו שאני לא אוהבת..
 

sh53

New member
אז שווה לעבוד על זה -יש לך את הרצון

וזה כבר התחלה טובה ומצויינת.
 
למעלה