המממ שאלה....

[Knightrider Of Doom]

הן*

 

[Mיקי_]

את בכלל לא מבינה על מה דיברתי הא?

נשק אל הרג נשק שלא הורג, קיים במדינות גם כמו ארה"ב... ומעבר לכך כבר ציינתי איזה תהליך התפתחותי מדינות עברו, נשקים שאלו התחלו להתפתח עוד במלה"ע 1, לנו בארץ יש משהו "קרוב" שנקרא חצצונית. הוא בערך מאותם ימים... תבררי לפני שאת פוסלת, תחשבי לפני שאת מתקיפה.

 

[Knightrider Of Doom]

את תהיי מוכנה..

להשתמש בנשק הזה? אומנם הוא לא הורג אך השימוש בו מהווה אף הוא סוג של אלימות. ד"א, נשק אל הרג לדוגמה, כדורי גומי, קטלני הרבה יותר מטווח קרוב והפלא ופלא כל הקרבות הם קרבות בשטח בנוי(טווח קרוב),. אז נסי להסביר לערבי שאיבד רגל שאת רוצה להשתממש בנשק אל הרג. (מסקנות מהאינתיפאדה אל אקצה הקודמת).

 

[Mיקי_]

אני לא,

אבל אני חושבת שזה עדיף על נשק רגיל. כדורי גומי זה לא נשק אל הרג יקירי ולא הגדרתי אותו כך, וגם אתה אל תשתמש בטרמינולוגיה הזו לפי נשק חם כה מסוכן והרסני. חצצונית (יורה חצץ) זה הדבר היחיד בארץ שקרוב לנשק אל הרג. אני חושבת שנשק אל הרג עדיף על ל נשק אחר, אך לא אשתמש בו, ולמרות זאת הייתי רוצה שישקיעו את כמות הכספים שמשקיעים בנשק קונבנציונלי בפיתוח נשק אל הרג.

 

[Knightrider Of Doom]

הפתרון האולטימטיבי....

לסכסוך!! לירות חצץ על מחבל מתאבד!!!! בא לי לבכות.

 

[Mיקי_]

כפי שאמרתי זה נשק מאד מאד ישן

היום בעולם מתקדם יש נשקים חכמים יותר... רק שישראל לא מנסה לפתח שומדבר חדש בנושא האל-הרג

 

[IronLionZion]

הייתי רוצה לשמוע עוד פרטים../images/Emo70.gif

מה התשובות האלטרנטיביות של הנשק "אל-הרג" הזה: (1) נגד מטוסים. (2) נגד טנקים. (3) ירי פגזים. (4) ירי טילים (5) ספינות מלחמה.

 

[ישענר זאף]

אבל צריך שניים לטנגו

כל אדם יכול לבוא אליך ולהכריח אותך להיות אלימה. זכותך לחשוב שעדיף לחטוף מאשר להגן על עצמך, כי בכך את אלימה. אבל זאת מחשבה קצת ילדותית, כאילו את מוציאה את עצמך מהמשחק. מה לעשות, בעולמנו חלק מהמשחק הוא אלימות. את יכולה לא להסכים עם זה, וזו זכותך, אבל לדעתי זה קצת ילדותי... מי ייתן ותתגברו על זה.

 

[Dolo]

מה שילדותי זו המחשבה של "זה המצב"

"מה לעשות, בעולמנו חלק מהמשחק הוא אלימות" הנה מה אפשר לעשות, אפשר להוציא עצמנו מהמשחק כמו שאמרת... וזא מה? אי אפשר לשחק ללא שחקנים. מה שילדותי הוא לא חיים בתקווה להגיע למצב שבו אלימות היא לא חקל מהמשחק, אלא אותה השלמה עם המציאות כמות שהיא במקום לנסות לשנות, אותו הפחד מהכשלון. אם כל אחד יגיד לעצמו "כמה כבר אחד כמוני יכול להשפיע?!" אז באמת הוא לא יוכל להשפיע, אבל אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד ועוד ועוד זה מצטבר לקבוצה... אבל את אותה קבוצה היו צריכים רבים ליזום, בניגוד לכל אותן תנועות בהן קם מנהיג וכולם אחריו, כאן על כל אחד לקחת את ההנהגה על חייו לידיו ולחיות לפי אמונתו. זה אחד מעקרונות האנרכיזם שאני מאמין בהם, קבוצה היא בסך הכל אוסף של יחידים שיש ביניהם גורם משותף, הכללה זו לפי דעתי היא פעולה של עיגול פינות. אבל במקום להתייחס אל אותה חברה ככלל ונסתכל על הפרטים נראה שבעצם כל אחד הוא עולם ומלואו, אין רוב שתומך בצד זה או אחר מפני שאין שני אנשים בעולם שדעתם זהה לגמרי, ולכן על כולנו לחיות לפי אמונותינו ולא לפי "המצב" (כמובן במסגרת החוק)

 

[ישענר זאף]

נכון שאי אפשר לשחק ללא שחקנים

אבל תמיד יהיו שחקנים. תמיד היו ותמיד יהיו אנשים רעים. אתם מציעים להשאיר את המגרש לרעים. לדעתי הנכון לעשות הוא לנצח את הרעים, וזה יהפוך את העולם למקום טוב יותר, שגם האלימות בו היא פחותה.

 

[Dolo]

ומי קובע מי טוב ומי רע?