המממממממ

judyr

New member
המממממממ

טוב נו לא יודעת אם זה המקום לרשום בו את העובר עלי... אבל יש פה חברה שמכירים ויודעים מי זו ג´ודי הזו... ורגילים כי היא משתפת אותם בעובר עליה מדי פעם בפעם.... ומה לעשות הגיע הזמן.... אז זהו... נראה לי כי התקופה הקשה בחיי לאט לאט מפנה לה את מקומה שהיה קבוע קצת יותר מדי אם תשאלו אותי.... והנה נכנסת לה בצעדים זהירים ומדודים תקופה חדשה... מאז שסיימתי את לימודי באמצע אוגוסט זה רק הלך ונהייה קשה מרגע לרגע... המצב הכלכלי שלי מתחרה בלהיות יותר קשה מאי פעם..... המצב החברתי.... תתפלאו (אולי) אבל יש לו קשר ישיר למצב כלכלי גם דועך... כי מה לעשות לצאת לבלות זה המון כסף שאין.... ולהביא אנשים אלי הבייתה זה גם לא זול... ופתאום השיקולים אם לקנות שישייה של בירה בסופר או מוצרי יסוד הופכים להיות קשים ובסופו של דבר גם ברורים לחלוטין.... מצב הרוח שבדרך כלל היה שמח הופך להיות משהו בין דכאוני לעצוב ומיואש... כאשר המיואש והדכאוני גובר על השמח.... וכן הדברים האלה נחקקים על תווי הפנים.... נחקקים עד כדי כך... שלחייך הופכת להיות משימה כמעט בלתי אפשרית.... וכשאני מביטה במראה אני רואה אשה עם פנים עצובות... ובאיזה שהוא מקום נמאס כבר לשמוע.... ג´ודי תחייכי.... כאילו תרדו לי מהווריד..... תנו לי את השקט..... תנו לי לנשום.... כי אני נחנקת.... חיפוש העבודה מתיש וקורע לב... שליחת קורות חיים במייל ובפאקסים לכל מודעה גם אם היא לא מהתחום שלי... כי מה לעשות חייבים להתקיים ממשהו... אז מתפשרים... ומה שקורה זה אבסורד.... חלק מהתשובות הן משהו בסגנון ... יו אר אובר קוואליפייד.... כן אני יודעת אבל תאמינו לי שאני אשרוד אני צריכה את הפרנסה... כן אבל את תשתגעי פה אחרי שבוע... (לא אין לכם מה לדאוג אני כבר השתגעתי) (ואז עולה מחשבה מטורפת לעשות קו"ח פיקטיביים.... אולי אם אהיה "עקרת בית גרושה עם 3 ילדים אז אני אתאים????? בלי לפגוע באף אחד בבקשה....) וככה עוברים להם הימים... והעצבות נחקקת עמוק יותר ויותר.... מכל החברים שהיו לי.... נשארו ספורים... ואולי זה היה מבחן גם בשביל לבדוק זאת.... וכל הרכוש שהיה לי כבר איננו.... נו לפחות אני לא צריכה לדאוג גם לזה פחחחחח הדבר היחיד שקצת עשה טוב בלב זה היה העבודה על הסרט.... כן אז סיימתי אותו סופסוף.... אמנם לא קיבלתי עליו תשלום אבל קיבלתי הרבה יותר מזה... זה היה הצ´אנס שלי... קיבלתי צ´אנס ושיחקתי אותה
גם כשהיה קשה ומתיש.... התמודדתי ועשיתי זאת ובגדול מי יודע אולי זה מה שהחזיק אותי על גבול השפיות.... כי בעצם זה היה העניין המרכזי בתקופה הזאת.... בכל מקרה לפני חודש ראיתי מודעה בעיתון ושלחתי קו"ח וקיוויתי... כי זה מהתחום שלי וממש עניין אותי אחרי שבוע שהם לא יצרו איתי קשר הרמתי טלפון ואז הבחורה אומרת יוו בדיוק רציתי ליצור איתך קשר ולזמן אותך לראיון עבודה בשבוע הבא.... (נו אז למה את מחכה??????) סגרנו על הפרטים.... עברו להם הימים.... הגעתי לראיון.... יושבת מול שלושה אנשים..... שמתקילים אותי בשאלות שממש לא צפיתי.... 40 דקות של ראיון..... דווקא היה נחמד... אומרים שיש להם עוד 10 מרואיינים באותו היום....... (למה זה מעניין אותי????) ושיחזרו אלי עם תשובה לכאן או לכאן.... יום אחרי טלפון.... אני צריכה לגשת למבחנים פסיכוטכניים.... דווקא אני אוהבת את המבחנים האלה... גירוי למח.... עשיתי אותם... עכשיו מחכים.... טלפון ביום חמישי בערב... "ג´ודי ערב טוב.... משה מהמתנ"ס.... נדבר בתחילת השבוע ונראה איך עושים עסקים ביחד להתראות" כאילו ומה זה אומר? יום ראשון עובר.... והוא לא מתקשר.... אז אני יוזמת... "משה שלום..... אמרנו שנדבר בתחילת השבוע.... אה כן אני פשוט מחכה לתוצאות של עוד נבחנים.... אני כבר אתקשר אליך...." השביזות תוקפת בשנית
אז כאילו למה הוא אמר את שאמר לעזזל... ולמה אני הייתי צריכה כבר לפתח תקוות..... יום חמישי בצהריים..... הפעם לא התקשרתיות שטיפסתי על הקירות.... "ג´ודי שלום זה משה מהמתנ"ס בואי נפגש ביום ראשון בשלוש וחצי אצלי במשרד ואחרי זה נסע לכנס אגודת העיתונאים...." טוב.... אז עכשיו אני ממש כבר לא יודעת מה הוא רוצה.... החלטתי להיות ישירה והתקשרתי אליו שוב לאחר חצי שעה של בילבול.... "משה???? זו ג´ודי... תראה אני חייבת להיות כנה וישירה... כן ג´ודיל´ה (אני לא אוהבת שקוראים לי ג´ודיל´ה) משה אני לא ממש מבינה אותך אני פשוט מקבלת מסרים דו משמעותיים ממך... אני ממש רוצה לשמוח כבר אבל לא יודעת אם כן או לא? ג´ודי... את צודקת אני מצטער... תלכי ותשמחי.... התקבלת... ואני מקווה שתשמחי ביום ראשון כשנשב על השכר והתנאים...." רצתי למספרה.... נדחפתי בין פן אחד למשנהו.... עשיתי את הפסים המטורפים שאני אוהבת.... קיצצתי קצת כי הגיע הזמן..... פינקתי את עצמי....
 

judyr

New member
פעם ראשונה שאני צריכה לחלק הודעה

המשך..... יום שישי.... ניגשתי לבית רוטנברג... להפרד לשלום ממיכה המנכ"ל.... (דרכו עשיתי את הסרט ושם התחלתי את דרכי בתחום) בסך הכל עדיף לומר לו זאת בארבע עיניים ושלא יראה אותי בכנס העיתונאים.... הוא אמר שהוא לא רואה שום סיבה שלא אצליח בתפקיד..... וזו הייתה מחמאה סמוייה (הוא לא נוהג לחלק מחמאות) אה אוקי ... (כן ג'ודי אולי תגידי כבר ת'תפקיד) רכזת תקשורת קהילתית במתנ"ס נווה יוסף בחיפה שזה אומר בעצם במילים פשוטות.... מפיקה ראשית של מגזינים לטלויזיה ושזה אומר להקים צוותים שיעשו את המגזינים האלו... נוער מבוגרים וקשישים.... ושזה אומר להקים הכל מכלום..... כי אחד הדברים הראשונים שלי זה לרכוש ציוד מתאים..... אבל זה דווקא הקל... הקשה.... זה להכנס לעניינים כי הם מצפים להרבה ממני.... וזה גם חצי משרה... אבל זה טוב.... כי לאט לאט.... לפחות יש בסיס כלכלי כלשהו.... אכנס לתחום.... ואתפתח.... אה כן ואני צריכה לעשות תמונת פספורט כי צריכה לקבל תעודת עיתונאית... פיחס.... אנלא אוהבת תעודות פחחחחח אז היינו בכנס.... הלכתי איתו.... הוא נכנס והתיישב בשורה הראשונה כי היה שם מקום.... ואני מצאתי לי את המקום "הטבעי" לעמוד ליד צוות הצילום (מבית רוטנברג)שתעד את הכנס ...... מיכה קלט את זה ישר... מה לעשות.... משם באתי... מלמטה.... ואני לא אשכח את זה.... היום אני יוצאת למולטי קאם של הופעה של דני סנדרסון עם בית רוטנברג.... זו הפעם האחרונה שלי איתם..... עוד מעט אני זזה לשכפל את העטיפה של הקלטת של הסרט..... אתמול אחרי הכנס הסתובבתי לי במרכז הכרמל... קבעתי עם אמא שלי שתאסוף אותי משם ונלך לנגב חומוס.... ולספר לה את החדשות.... קישקשתי עם חברה בסלולרי.... הייתי צריכה לנתק לכמה דקות כי מישהי מהקבוצת תמיכה של הדיאטה ראתה אותי ופשוט כל כך שמחה.... גם אני שמתחתי כי היא אמרה לי שאני נראית נהדר.... איזה כייף לשמוע.... אז שמחתי.... חזרתי לקשקש עם דפנה בסלולרי.... טוב מה עוד יש לעשות כשממתינים למישהו???? ואז איזה בחור עובר לידי... ומתסכללללל ואני (אין לי אלוהים...) מה אתה מסתכל עלי???? כי את נראית טוב זה למה!!!!! ואז אני (כבר אמרתי שאין לי אלוהים????) אז לאן אתה הולך לאן...... (הוא הלךךךךך פחחחחחח) ודפנה בסלולרי.... נו תתפשי אותו יא מיפגרתתתתתת.... עזבי דפנה הספיק לי מה שהוא אמר.... כן אני יודעת שכשאני מרגישה טוב עם עצמי אז אני מקרינה את זה החוצה.... מרגישה טוב עם עצמי.... מזמן לא אמרתי את זה.... לא כל שכן חשבתי את זה.... הגעתי הביתה.... והדבר הראשון שרציתי זה לחלוק את זה עם מישהו שלאחרונה נהייה מישהו די מיוחד לי..... חיכיתי לו..... קבעתי איתו אבל הוא התעכב.... (לא נורא) ואז במקום לחלוק ולספר לו את החדשות שלי... במקום לשמוח איתו כי ממש רציתי לשמוח איתו.... במקום זה פשוט לא יודעת מה קרה.... לא תיקשרנו טוב כל כך ..... וסיימנו את השיחה.... אז עכשיו אני שמחה.... השמחה קצת מהולה באיזה עצבות קטנה.... כי קשה לפעמים להבין אחד את השניה.... זה קורה..... אז אם אתה קורא את ההודעה הארוכה הזו.... (כן אני יודעת שהיא ארוכה...) מאוד רציתי לחלוק איתך... רציתי לספר לך כל כך .... אבל לא יצא.... ועכשי ואתה יודע איך היה כנס העיתונאים... לפחות עניתי לשאלה שלך לא..... מקווה שאצלך הכל בסדר.... מקווה שהנסיכה שלך מרגישה יותר טוב.... ואתם משפוחה שלי.... שיהיה לכם שבוע נפלא ג'ודי
 

judyr

New member
חחחח

רציתילרשום לך שאצלי המגעים מה זה רופפים אבל אתה יודע ישר תקשר את זה לדברים אחרים פחחחחחח
 

liat129

New member
אין כמו הפי אנד..

שיהיה לך המון המון בהצלחה, ושלחתי לך מסר! ליאת
 

תותי-בת

New member
כבר אמרתי לך שאת גדולה מהחיים?! אין אין אין עלייך!!!!!!!! כמו ../images/Emo108.gif תמיד נוחתת על ארבע רגליים!!!! (דרך אגב למה קוראים לה מיצי?! זה שם דיי אדיוטי... אבל לא חשוב יש הרבה דברים אדיוטים בתפוז...) אז אני שמחה שהכל מסתדר ואני מקווה שזה ימשיך להשתפר עם הזמן!!! המון זמן לא דיברנו - צרי קשר במסנג'ר! התגעגעתי אלייך ../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif ליאתוששששששששששלך
 

תותי-בת

New member
ועוד משהו קטנצ'יק... אם כבר התייפיפת (מספרה ושאר ירקות) תשימי תמונה עדכנית באלבום! ../images/Emo9.gif ולכי לראות את העידכון העצבני שהבאתי שם ../images/Emo6.gif ערב נפלא, ליאת.
 

judyr

New member
וואלה צודקת...

אני אשלח לגפנונה.... ונראה לי בערך עוש שנה היא תוסיף..... אז עד אז.... וכן ראיתי את התמונות שלך מתאיילנד..... ענקיות
 

תותי-בת

New member
ג'ודינקה! ../images/Emo25.gif העיקר שבסופו של דבר היא תוסיף - תסלחי לה, יש לה שני פשושים קטנים... ../images/Emo9.gif ואת התמונות מפברואר ראית גם? ../images/Emo9.gif יום נפלא,
 

judyr

New member
כנראה שזה שאני לביאה מוכיח.........

דרלינג.... גם את נועדת לגדולות... ואת זה המשפוחה פה כבר יודעת
 

ליילה

New member
אוי ג'ודי ג'ודי, הילדה המופרעת שלנו

תמיד תזכרי שלא חשוב כמה רע ושחור, זה תמיד עובר בסוף. ואנשים שמגיע להם טוב, יקרה להם טוב בסוף, גם אם הדרך קשה... המון בהצלחה, תמסרי ד"ש למקצוע, תעשי המון חיים, ותשמחי הרבה
 
למעלה