המלצה על ספר../images/Emo63.gif
שלום לכולם, זו הפעם הראשונה שאני מפרסמת המלצה על ספר. למרות שהדפסתי לי את הכללים המנחים של מנהלת הפורום, אני מבקשת מראש את סליחתכם אם תהיה חריגה כזו או אחרת. ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי כתב: מייקל שייבון. הוצאת עם עובד, 711 עמודים (לא כולל דבר המחבר וביאורים המצויים בסוף הספר) * ראוי לציין כי הספר זכה בפרס פוליצר לספרות יפה לשנת 2000 הספר מגולל את סיפורם של שני דודנים יהודים, האחד מאירופה - השני מארה"ב, החל מפגישתם הראשונה בלילה ניו יורקי, טרום מלחמת העולם השניה. השניים, החולקים אהבה משותפת לאמנות ייחודית, יוצאים למסע מופלא של גילוי עצמם והעולם הסובב אותם. כתיבתו של שייבון מצליחה להביא את תחילת המאה שעברה, את הדמויות, המצבים והמקרים לכדי מציאות האופפת את הקורא. אי אפשר שלא לחוות את עצמת הרגשות שחוות הדמויות, להזדהות, לאהוב ולכאוב יחד איתן. התיאורים המושלמים, החל מהלך המחשבה של הדמויות וכלה בחוויות הויזואליות שהן חוות, עשויים כך, שבקלות ניתן לראות דרך עיניהן את העולם ואת מה שהן מפיקות ממנו. אוטנתיות המרכיבים בספר היא ללא פגם. שייבון משלב פרטי פרטים, שנותנים תחושה כאילו הסיפור אמיתי ורק השמות, הסוו לצורך שמירה על פרטיות האנשים שמאחוריו. נדהמתי לגלות בסוף הספר, כי הרומן בדיוני לחלוטין. הספר לקח אותי לטיול בין אירופה לניו יורק, בין התרבות האמריקאית לאירופאית, בין הדחפים והיצרים של הדמויות. הובכתי בשבילן, שמחתי איתן , כעסתי בשבילן ועליהן, התלבטתי איתן וכשהגיע העמוד האחרון, הצטערתי ששייבון לא החליט לעשות ספר המשך. ספר ששוה להחזיק בספריה הפרטית, להשאיל מהספרייה העירונית, לחטוף מחברים, כל דבר, העיקר לקרוא אותו. תהנו
שלום לכולם, זו הפעם הראשונה שאני מפרסמת המלצה על ספר. למרות שהדפסתי לי את הכללים המנחים של מנהלת הפורום, אני מבקשת מראש את סליחתכם אם תהיה חריגה כזו או אחרת. ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי כתב: מייקל שייבון. הוצאת עם עובד, 711 עמודים (לא כולל דבר המחבר וביאורים המצויים בסוף הספר) * ראוי לציין כי הספר זכה בפרס פוליצר לספרות יפה לשנת 2000 הספר מגולל את סיפורם של שני דודנים יהודים, האחד מאירופה - השני מארה"ב, החל מפגישתם הראשונה בלילה ניו יורקי, טרום מלחמת העולם השניה. השניים, החולקים אהבה משותפת לאמנות ייחודית, יוצאים למסע מופלא של גילוי עצמם והעולם הסובב אותם. כתיבתו של שייבון מצליחה להביא את תחילת המאה שעברה, את הדמויות, המצבים והמקרים לכדי מציאות האופפת את הקורא. אי אפשר שלא לחוות את עצמת הרגשות שחוות הדמויות, להזדהות, לאהוב ולכאוב יחד איתן. התיאורים המושלמים, החל מהלך המחשבה של הדמויות וכלה בחוויות הויזואליות שהן חוות, עשויים כך, שבקלות ניתן לראות דרך עיניהן את העולם ואת מה שהן מפיקות ממנו. אוטנתיות המרכיבים בספר היא ללא פגם. שייבון משלב פרטי פרטים, שנותנים תחושה כאילו הסיפור אמיתי ורק השמות, הסוו לצורך שמירה על פרטיות האנשים שמאחוריו. נדהמתי לגלות בסוף הספר, כי הרומן בדיוני לחלוטין. הספר לקח אותי לטיול בין אירופה לניו יורק, בין התרבות האמריקאית לאירופאית, בין הדחפים והיצרים של הדמויות. הובכתי בשבילן, שמחתי איתן , כעסתי בשבילן ועליהן, התלבטתי איתן וכשהגיע העמוד האחרון, הצטערתי ששייבון לא החליט לעשות ספר המשך. ספר ששוה להחזיק בספריה הפרטית, להשאיל מהספרייה העירונית, לחטוף מחברים, כל דבר, העיקר לקרוא אותו. תהנו
