המלצה על ספר חביב שהונח אתמול בתיבת הדואר שלי ללא תמורה

[פנתרית סגולה]

באמת אני מתעבת שדות מעובדים, עם הצמח האחד המגודל בהם

על פני דונמים רבים, ותמיד מעדיפה את שדות הבר עם מגוון הצומח שבהם.
אני לא סובלת פרדסים, גם לא כרמים, ואוהבת את הג'ונגל (אלא בטח לא הייתי שורדת בו לרגע....)
קראת אגב את "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי? ספר שטחי, אבל לפחות מראה עד כמה תקופת הציידים-לקטים היתה טובה לאדם, והמהפכה החקלאית היתה למעשה אסון. הסברו עולה בקנה אחד עם דעתי, כפי שאת רואה.

 

[Y. Welis]

זו בדיוק הבעיה עם הספר שלו - הטענה שהיה טוב יותר בתקופה הקדם

חקלאית.
&nbsp
לדעתי (ולדעת עוד מבקרים) זה לא מדוייק כלל. הגידול הרציני באוכלוסיה החל בזכות המעבר לחקלאות וישובי קבע. החיות בוייתו אז לראשונה, והחלו להתפתח חברות גדולות (יותר מחמולה או שבט) שהובילו להמצאת הכתב.
&nbsp
יש עוד בעיות עם ספרו, אבל זו אחת הבולטות.

 

[פנתרית סגולה]

ולמה הגידול באוכלוסיה (והוא מצביע עליו!) הוא טוב לדעתך?

אני רואה את הצד החיובי היחיד בציויליזציה בכך שהיא הובילה למדע ולטכנולוגיה שיאפשרו בעתיד מעבר לפלנטות אחרות. הלא כדור הארץ (והשמש ) לא ישרוד לנצח.

(זאת בתנאי כמובן שהאנושות לא תהרוס את הכדור/תשמיד את עצמה לפני כן).

 

[Y. Welis]

כי הוא מגביר את השרידות (יותר מגוון גנטי, יותר פרטים)

&nbsp
המדע והטכנולוגיה לא היו, אלמלא החברה החקלאית. כך שהשאיפה של הררי למצב שלפני היא פנטזיה פרטית שלו (וספרו נועד להעברתה).

 

[פנתרית סגולה]

מגביר את השרידות? עוד מעט הכדור יתפוצץ מרוב אנשים,

משאביו והגיוון הביולוגי שלו ייהרסו (כבר היום נכחדים מינים ביולוגיים בקצב מהיר - מספר גדול של מינים בכל יום). האנושות לא יכולה לשרוד כך.
אולי מספר קטן של בעלי פריוילגיה במערב ישרדו, ואף יעלו בחלליות לפלנטות אחרות.

 

[KallaGLP]

הגיוון הגנטי חשוב ביותר לבריאות המין האנושי.

פחות אכפת לי מה יהיה גורלה של האנושות, לא מאמינה שיש לכך חשיבות אובייקטיבית (אם כי ברור שכפרט אני רוצה לשרוד), אך כל עוד הוא מתקיים, חשוב שהפריטים בו יהיו כמה שיותר בריאים. מאגר גנטי קטן גורם להולדת פריטים חולים ומנוונים, ובסופו של דבר לחיסול הגזע בכל מקרה.

 

[KallaGLP]

בו - הכוונה במין האנושי.

 

[פנתרית סגולה]

יש הבדל בין מאגר גנטי קטן (יש גבול קריטי מסוים שמעבר לו

המין לא ישרוד) לבין התפוצצות של מיליארדים על מיליארדים.
הסבירות שישראלית או איטלקיה תתחתן עם סיני או הודי היא נמוכה חחחחחח.

 

[KallaGLP]

דווקא לא נמוכה כלל.

רואים לא מעט נישואים בין גזעיים במקום שבו אני חיה עכשיו.

 

[Y. Welis]

זה מציב אתגר של הישרדות - עוד אמצעי אבולוציוני לשיפור

ההערכה אגב שנגיע ל-9 מיליארד והמס' יתייצב. כבר עכשיו יש ירידה ברמות הילודה ברוב העולם (ואפילו של הפוריות - בעיקר במערב).
&nbsp
אני חושב שרק אירוע הכחדתי גדול יוציא די אנשים לחלל ולפלנטות אחרות (מאדים). נקווה שלא...

 

[פנתרית סגולה]

ירידה תלולה בפוריות הגבר. לא קשורה לגודל האוכלוסיה.

הטענה היא שמזונות ומוצרים רבים ספוגים באסטרוגן, ורמות גבוהות של אסטרוגן מזיקות לפוריות הזכר. (בהבדל מהכמות הטבעית המסוימת בגופו, שכנראה דרושה אולי גם היא לפוריותו? צריך לבדוק.)

 

[Y. Welis]

מי יודע. הפוריות היא אגב עניין טכני, כי ניתן היום

דרך הפריה מלאכותית.
&nbsp
כמובן שצריך את 2 ההורמונים, כמו שניתן להחליף מין אם רוצים... ההבדלים לא כאלה גדולים - אמנם המצב הקבוע הוא נקבי (XY), אבל ניתן לשנות.
&nbsp
לדעתי מעניין יותר מה במוח קובע את השיוך המיגדרי, ואיך הוא נעשה. זה עניין למחקר בעתיד.

 

[פנתרית סגולה]

המצב הניקבי הוא XX . איזו טעות בסיסית לגמרי מצדך!!

XX הוא מצב של ייתרון. הזיכריות היא XY , וכרומוזום y הקטן והחלש לא מגן מהרבה מחלות, והן אופייניות לזיכריות.
אגב, המימצאים האחרונים הם שכרומוזום y הולך ונשחק, כך שיש צפי שהמין הזיכרי ייעלם מתחת השמש בעתיד.....
בקשר לבעיות פוריות הגבר בעולם המערבי תקרא בגוגל.

 

[Y. Welis]

לא קשור ליתרון. היתרון הוא בשניים. אם לא היה, היינו עם

מין אחד.
&nbsp
המצב הקיים משקף 2 דברים: 1. 'החלטה' של הטבע; 2. הצלחה שלו. אם הטבע לא היה מחליט והמצב לא היה מצליח - הוא לא היה מחזיק מאות אלפי שנים.
&nbsp
אגב אצל רוב היונקים המינים המצליחים באים בזוגות.

 

[KallaGLP]

את מתעבת הרבה דברים

.

אני מעדיפה להתמקד בתחושות חיוביות יותר.
לא קראתי, אך אני לא מאמינה שהתקדמות והתפתחות יכולה להיות (רק) לרעה. אני בהחלט מאמינה שסך הכל היא לטובה, רק שבכל טוב יש גם רע. בכל מקרה, אני בעד המשכה. אסור לשכוח שבזכות ההתפתחות הטכנולוגית אנחנו יכולות לשוחח עכשיו באינטרנט, למשל, וזה הכל כרוך זה בזה.

 

[פנתרית סגולה]

הייתי מאושרת לו הייתי בת לשבט "פראי"

בלי כל "מנעמי הטכנולוגיה המודרנית". בתנאי שהשבט לא היה נשלט ע"י גברים אלימים, עם מלחמות מתמידות, או דיכוי האשה, ורצוי מאד לו היה שבט מטריארכלי.

 

[KallaGLP]

לדעתי זה רק נדמה לנו שהיה לנו טוב

לחיות בשבט פראי. בפועל כל הדברים שנראים לנו מובנים מאליהם היו חסרים לנו. והסיכוי לכל התנאים שהצבת הוא לדעתי אפסי.

 

[Y. Welis]

היום נייר לא מיוצר מעץ אמיתי אלא מנסורת. רוב העץ משמש לבנייה

ובאמריקה מרבית הבתים בנויים עץ ולא אבן (לכן כל הוריקן וטורנאדו משטחים שכונות כמו היו עשויות קלפים).
&nbsp
אגב ניתן לייצר נייר הרבה יותר עמיד מקאנביס. פה ושם חוזרים לזה, 100 שנים פלוס אחרי הנייר המקורי. כמובן בלי פגיעה באף עצים.
&nbsp
אבל עם עליית הספרים האלקט' והמכשירים, סביר שהנייר יפחת.

 

[שממית הבתים]

אני אוהבת מאוד את הקטלוג

העיצובים באמת יפים, מתאימים זה לזה ואפילו מעוררים השראה. הבעיה היא שאחרי שקניתי כמה וכמה רהיטים ומוצרים של איקאה, איבדתי את התמימות, אז עכשיו אני רואה ספריה ויודעת שהיא משבבי עץ דחוסים שמתנפחים למטה אחרי כמה שטיפות רצפה. אני רואה מצעים מהממים ויודעת שהם קשים למגע. הדברים שכן כדאי לקנות באיקאה הם: שרפרפים, נרות, מפיות, וכמובן חובה לקחת הביתה עיפרון קטן

 

[KallaGLP]

אנחנו קנינו שם לפני יותר מ-10 שנים בגרושים

ארון כניסה מדהים ביופיו שהחזיק מעמד כמו חדש כשעזבנו לארה"ב וכעת עבר אחר כבוד לדירתו השכורה של הבן. גם פינת הטלוויזיה והספרים בסלון היא מאותו מקור ונראית נפלא, אם כי חדשה הרבה יותר.
גם את הבית בארה"ב ריהטנו ברובו במוצרי איקאה וכל מה שרכשנו נראה נהדר ויקר בהרבה מכמה שבאמת עלה לנו.
רק מה - בהחלט יש מוצרים רבים בעלי איכות ירודה מאוד, וכאלה אפשר לזהות בקלות ולהימנע מלרכוש.
בלי קשר, לא סובלת קטלוגים, ובזבוז הנייר המשווע תמיד מרגיז אותי. בייחוד בימינו, כשהקטלוגים המקוונים נגישים כל כך.