המלצה "מחברת הזהב"
The golden notebook
Doris lessing, מהדורת 1999, 640 עמ
הרומן כתוב בצורה מורכבת. הוא מתאר את חייהן של נשים באנגליה של שנות ה 50 ובמיוחד את חייהן של מולי ואנה. הוא כולל חמישה חלקים המהווים בתחילתם רומן ריאליסטי בשם "נשים חופשיות" וכל חלק כולל ארבע תמציות מארבע מחברות שונות בצבע, המנוהלות על ידי אנה, הגיבורה של "נשים חופשיות": - מחברת שחורה שהיא תמצית הרשמים של אנה וולף הסופרת מהתקופה באפריקה; מחברת אדומה העוסקת בפוליטיקה ובאכזבת אנה מהקומוניזם, מחברת צהובה שבה אנה משליכה את חייה על דמויות בדיוניות בשם אלה ופול ; ומחברת כחולה שבה אנה כותבת יומן.
ארבע מחברות שמדגישות את החטיבות השונות באישיותה של אנה, כאילו היתה ארבע אנשים שונים ובשלב מסויים אנה שואלת: מי זו אנה?
על ידי שימוש במחברות, אנה יכולה להעביר מגוון של מצבי רוח, זכרונות, מחשבות, מניעים והרגלים שגורמים לה להיות מי שהיא ובעיקר בודדת.
החלק האחרון הוא החלק השישי, מחברת בצבע זהב שאמור לחבר את כל החלקים והמחברות.
בנוסף, החלקים השונים מראים את ניסיונותיה של אנה לארגן חומרים שונים לספר החדש שהיא מנסה לכתוב (הרומן שהיא כותבת במחברת הצהובה). באופן הזה הקורא מעורב בתהליך הכתיבה על שלביו השונים: בחירה, השמטה, עיצוב ורישום כוזב.
הספר נפתח בביקור של אנה אצל מולי גייקובס. שתיהן חברות, גרושות ויש להן ילד אחד. חקירת מערכת היחסים הזו תעמוד בבסיס הרומן רחב היריעה הזה. מולי ואנה רואות בעצמן נשים משוחררות לנוכח העובדה שהן לא מתנהגות בהתאם לסטנדרטים חברתיים. מולי שחקנית ואנה סופרת החייה מתמלוגים על ספר מצליח שכתבה. אנה חשה רגשי אשמה על הצלחת הספר שלה ולאורך הרומן כולו היא מנסה להתכחש להצלחה הזו.
נושא נוסף שעובר כחוט השני לאורך הרומן הוא מערכות יחסים בין נשים וגברים: המערכת הראשונה קשורה למולי וריצרד. מולי החברה המוחצנית והאסרטיבית התגרשה מריצרד שבגד בה עם מריון. ממילא מולי סבורה כי מערכת היחסים בינהם לא היתה מצליחה. ריצרד התחתן עם מריון ויש להם 3 ילדים. במהלך השנים ריצרד הפך לדמות משפיעה בקהילה הפיננסית בלונדון, הוא בגד במריון עם מזכירותיו הצעירות והזניח את משפחתו ואת הקשר האינטימי עם מריון. הקשר שלו עם טומי, בנו מנישואיו למולי, לא חזק וטומי מעדיף את מריון על פני אביו הביולוגי. בעקבות בגידותיו של ריצרד, מריון התמכרה לטיפה המרה. מולי ואנה מנסות לשכנע את ריצרד להשקיע במריון בכדי לסייע לה, אבל ריצרד מסרב ונאחז במזכירתו הנוכחית, בחורה בת 23 אותה הוא רוצה לשאת. לקראת סוף הרומן, מריון עוזבת את ריצרד ועוברת לגור אצל מולי.
מערכות יחסים נוספות בספר, הן מערכות היחסים בין אנה לגברים שאיתם היא מתרועעת. מערכות שברובן הרסניות בגלל אופייה הפאסיבי של אנה:
הרומן עם מקס -ווילי, אביה של זנט. רומן שמתואר לעומק במחברת השחורה. מערכת יחסים שנולדה בגלל הצורך של אנה לספק את דרישות הקבוצה למרות שווילי היה מאוהב בחבר אחר בקבוצה -פול. אנה נכנעת לתכתיבי הקבוצה וחייה עם ווילי. לבסוף היא שוברת את הקשר הזה עבור לילה מופלא אחד עם פול לפני שהוא נהרג.
הרומן הכושל שלה עם מייקל, שלאחר 5 שנים עזב אותה. מייקל נשוי עם ילדים, נהג להגיע לישון אצל אנה. אנה הפאסיבית נמנעת מהבעת עמדות או דרישות במערכת היחסים הזו למרות המירמור שהיא חשה על הרתיעה של מייקל מיצירת קשר אישי עם ז'נט, הבת הצעירה של אנה. אנה גם נמנעת מחקירת מערכת היחסים של מייקל עם אישתו או מנקיטת עמדה כל שהיא לגבי הג'אגלינג של מייקל בינה ובין הבית, למרות שברור שאישתו והילדים נפגעים.
אנה לא מתאוששת ממערכת היחסים הזו גם 3 שנים לאחר שהסתיימה ומייקל נטש אותה. במחברת הצהובה היא בוחרת לעבד את האירועים ואת הרומן בינה ובין מייקל אבל מתוך מרחק ולכן היא קוראת לדמויות בשמות אלה ופול.
בחלק מהפרקים, הרומן עוסק במערכת היחסים של אנה עם דייר המשנה שלה. הומוסקסואל המנצל את טוב ליבה של אנה. לבסוף אנה מוציאה אותו מהדירה ונשארת עם הבת שלה.
ובחלק האחרון של הרומן הספר עוסק במערכת היחסים של אנה עם סול גרין, אמריקאי שעבר ללונדון בעקבות המקרתיזם. מערכת יחסים חולנית בין שני אנשים לא שפויים לגמרי. סול רודף נשים וכשהן נקשרות אליו או שהוא משיג מהן את הצרכים שלו הוא נוטש אותן. הוא מחפש דמות אימהית שתנחם אותו ותשחק איתו ומקום מגורים. אנה מספקת לו את הצרכים שלו. הנפש של סול מעורערת ומפוצלת. הוא שוכח שהוא אומר לאנה דברים והוא מתנהג בצורה לא עיקבית שמערערת את אנה ומכניסה אותה לחרדה.
במקום לזרוק את סול אחרי שהוא חוזר ואומר וכותב שהיא לא חשובה לו, שהסקס איתה לא טוב ולא מספק נשאבת לתוך מערכת היחסים החולנית. הם רבים בעוצמות שינאה הולכות וגוברות. לאחר שהיא מגלה שהוא בוגד בה היא מתעמתת איתו ולאחר שהוא עזב היא מגלה שהוא כתב שהוא בכלא. העימות מוביל להתפכחות של אנה אך יש לה קושי להפסיק את היחסים. המחלה אוכלת כל פינה טובה בחייה.
הבת עוזבת לבית ספר לבנות ואנה נשארת לבד.
וכאן אני מגיעה לנושא מרכזי נוסף שעומד בבסיס הרומן, מערכות היחסים בין ילדים להורים. מערכת היחסים בין ילדים להורים תופסות נפח גדול מאוד מהרומן. ביחוד מערכת היחסים בין ז'נט לאנה ומערכת היחסים העכורה בין טומי לאביו וכן מערכת היחסים הדיקטטורית של טומי עם אימו מולי ועם מריון אשתו של אביו.
טומי מפתח יחסי תלות עם מריון. הוא תומך בה במהלך הגמילה וההיפרדות שלה מריצרד. מריון תומכת בטומי בשיקום שלו מנסיון ההתאבדות שלו ומלווה אותו באספרציות הפוליטיות שלו.
במקביל חלק מהרומן עוסק במערכת היחסים של אנה עם טומי ועם ז'נט והמתח שמרגישה אנה בין היותה אם ליתר הצרכים שלה כאישה. הניסיון של אנה למדר את מערכות היחסים שלה עם גברים מז'נט כדי שהילדה לא תפגע. ולבסוף ההבנה שילדים צריכים וחייבים לעזוב את ההורים. להתנתק מהסימביוזה הזו בכדי שגם ההורים וגם הילדים יתפתחו.
***
החלק האחרון ברומן, מחברת הזהב, שאמורה להיות אינטגרציה של אישיותה של אנה למעשה מתאר את התפרקותה הטוטאלית את התמוטטות הנפשית שהיא עוברת ביחסיה עם סול ומאז שבתה עזבה את הבית לפנימיה. הרומן הכושל עם סול, סופר אמריקאי חסר בטחון המשתמש בנשים בכדי לחזק את האגו שלו, מדרדר את המצב הנפשי שלה יותר ומציב אותה במצב חולני כמעט תמידי.
לאחר שהיא נפרדת מסול, חוסר תוחלת ועיניין בחיים והעדר תעסוקה מותירים אותה משועממת, גוזרת גזירים מעיתונים ומצמידה אותם לקירות. בקיצור סיוט חי של כל אישה שפויה באשר היא.
לבסוף אנה מגיעה למסקנה שהיא צריכה למצוא עבודה ולעבור לדירה קטנה ושימושית ולא לחיות בקבר לאהובה המיתולוגי מייקל, שבזמנו קנתה את הבית בכדי לאפשר להם קן אוהבים נח אך מאז שעזב אותה היא לא הצליחה להתקדם בחייה המקצועיים או הרגשיים והאישיים.
לולאי הקטעים הפוליטיים שחלקם משמימים ולולאי הצורך הכמעט אובססיבי לנתח כל אספקט במערכות היחסים של אנה עד כדי חולניות, אף על פי שברור לקורא שמשהו מאוד מקולקל בהן זה היה בעיניי ספר חובה.
The golden notebook
Doris lessing, מהדורת 1999, 640 עמ
הרומן כתוב בצורה מורכבת. הוא מתאר את חייהן של נשים באנגליה של שנות ה 50 ובמיוחד את חייהן של מולי ואנה. הוא כולל חמישה חלקים המהווים בתחילתם רומן ריאליסטי בשם "נשים חופשיות" וכל חלק כולל ארבע תמציות מארבע מחברות שונות בצבע, המנוהלות על ידי אנה, הגיבורה של "נשים חופשיות": - מחברת שחורה שהיא תמצית הרשמים של אנה וולף הסופרת מהתקופה באפריקה; מחברת אדומה העוסקת בפוליטיקה ובאכזבת אנה מהקומוניזם, מחברת צהובה שבה אנה משליכה את חייה על דמויות בדיוניות בשם אלה ופול ; ומחברת כחולה שבה אנה כותבת יומן.
ארבע מחברות שמדגישות את החטיבות השונות באישיותה של אנה, כאילו היתה ארבע אנשים שונים ובשלב מסויים אנה שואלת: מי זו אנה?
על ידי שימוש במחברות, אנה יכולה להעביר מגוון של מצבי רוח, זכרונות, מחשבות, מניעים והרגלים שגורמים לה להיות מי שהיא ובעיקר בודדת.
החלק האחרון הוא החלק השישי, מחברת בצבע זהב שאמור לחבר את כל החלקים והמחברות.
בנוסף, החלקים השונים מראים את ניסיונותיה של אנה לארגן חומרים שונים לספר החדש שהיא מנסה לכתוב (הרומן שהיא כותבת במחברת הצהובה). באופן הזה הקורא מעורב בתהליך הכתיבה על שלביו השונים: בחירה, השמטה, עיצוב ורישום כוזב.
הספר נפתח בביקור של אנה אצל מולי גייקובס. שתיהן חברות, גרושות ויש להן ילד אחד. חקירת מערכת היחסים הזו תעמוד בבסיס הרומן רחב היריעה הזה. מולי ואנה רואות בעצמן נשים משוחררות לנוכח העובדה שהן לא מתנהגות בהתאם לסטנדרטים חברתיים. מולי שחקנית ואנה סופרת החייה מתמלוגים על ספר מצליח שכתבה. אנה חשה רגשי אשמה על הצלחת הספר שלה ולאורך הרומן כולו היא מנסה להתכחש להצלחה הזו.
נושא נוסף שעובר כחוט השני לאורך הרומן הוא מערכות יחסים בין נשים וגברים: המערכת הראשונה קשורה למולי וריצרד. מולי החברה המוחצנית והאסרטיבית התגרשה מריצרד שבגד בה עם מריון. ממילא מולי סבורה כי מערכת היחסים בינהם לא היתה מצליחה. ריצרד התחתן עם מריון ויש להם 3 ילדים. במהלך השנים ריצרד הפך לדמות משפיעה בקהילה הפיננסית בלונדון, הוא בגד במריון עם מזכירותיו הצעירות והזניח את משפחתו ואת הקשר האינטימי עם מריון. הקשר שלו עם טומי, בנו מנישואיו למולי, לא חזק וטומי מעדיף את מריון על פני אביו הביולוגי. בעקבות בגידותיו של ריצרד, מריון התמכרה לטיפה המרה. מולי ואנה מנסות לשכנע את ריצרד להשקיע במריון בכדי לסייע לה, אבל ריצרד מסרב ונאחז במזכירתו הנוכחית, בחורה בת 23 אותה הוא רוצה לשאת. לקראת סוף הרומן, מריון עוזבת את ריצרד ועוברת לגור אצל מולי.
מערכות יחסים נוספות בספר, הן מערכות היחסים בין אנה לגברים שאיתם היא מתרועעת. מערכות שברובן הרסניות בגלל אופייה הפאסיבי של אנה:
הרומן עם מקס -ווילי, אביה של זנט. רומן שמתואר לעומק במחברת השחורה. מערכת יחסים שנולדה בגלל הצורך של אנה לספק את דרישות הקבוצה למרות שווילי היה מאוהב בחבר אחר בקבוצה -פול. אנה נכנעת לתכתיבי הקבוצה וחייה עם ווילי. לבסוף היא שוברת את הקשר הזה עבור לילה מופלא אחד עם פול לפני שהוא נהרג.
הרומן הכושל שלה עם מייקל, שלאחר 5 שנים עזב אותה. מייקל נשוי עם ילדים, נהג להגיע לישון אצל אנה. אנה הפאסיבית נמנעת מהבעת עמדות או דרישות במערכת היחסים הזו למרות המירמור שהיא חשה על הרתיעה של מייקל מיצירת קשר אישי עם ז'נט, הבת הצעירה של אנה. אנה גם נמנעת מחקירת מערכת היחסים של מייקל עם אישתו או מנקיטת עמדה כל שהיא לגבי הג'אגלינג של מייקל בינה ובין הבית, למרות שברור שאישתו והילדים נפגעים.
אנה לא מתאוששת ממערכת היחסים הזו גם 3 שנים לאחר שהסתיימה ומייקל נטש אותה. במחברת הצהובה היא בוחרת לעבד את האירועים ואת הרומן בינה ובין מייקל אבל מתוך מרחק ולכן היא קוראת לדמויות בשמות אלה ופול.
בחלק מהפרקים, הרומן עוסק במערכת היחסים של אנה עם דייר המשנה שלה. הומוסקסואל המנצל את טוב ליבה של אנה. לבסוף אנה מוציאה אותו מהדירה ונשארת עם הבת שלה.
ובחלק האחרון של הרומן הספר עוסק במערכת היחסים של אנה עם סול גרין, אמריקאי שעבר ללונדון בעקבות המקרתיזם. מערכת יחסים חולנית בין שני אנשים לא שפויים לגמרי. סול רודף נשים וכשהן נקשרות אליו או שהוא משיג מהן את הצרכים שלו הוא נוטש אותן. הוא מחפש דמות אימהית שתנחם אותו ותשחק איתו ומקום מגורים. אנה מספקת לו את הצרכים שלו. הנפש של סול מעורערת ומפוצלת. הוא שוכח שהוא אומר לאנה דברים והוא מתנהג בצורה לא עיקבית שמערערת את אנה ומכניסה אותה לחרדה.
במקום לזרוק את סול אחרי שהוא חוזר ואומר וכותב שהיא לא חשובה לו, שהסקס איתה לא טוב ולא מספק נשאבת לתוך מערכת היחסים החולנית. הם רבים בעוצמות שינאה הולכות וגוברות. לאחר שהיא מגלה שהוא בוגד בה היא מתעמתת איתו ולאחר שהוא עזב היא מגלה שהוא כתב שהוא בכלא. העימות מוביל להתפכחות של אנה אך יש לה קושי להפסיק את היחסים. המחלה אוכלת כל פינה טובה בחייה.
הבת עוזבת לבית ספר לבנות ואנה נשארת לבד.
וכאן אני מגיעה לנושא מרכזי נוסף שעומד בבסיס הרומן, מערכות היחסים בין ילדים להורים. מערכת היחסים בין ילדים להורים תופסות נפח גדול מאוד מהרומן. ביחוד מערכת היחסים בין ז'נט לאנה ומערכת היחסים העכורה בין טומי לאביו וכן מערכת היחסים הדיקטטורית של טומי עם אימו מולי ועם מריון אשתו של אביו.
טומי מפתח יחסי תלות עם מריון. הוא תומך בה במהלך הגמילה וההיפרדות שלה מריצרד. מריון תומכת בטומי בשיקום שלו מנסיון ההתאבדות שלו ומלווה אותו באספרציות הפוליטיות שלו.
במקביל חלק מהרומן עוסק במערכת היחסים של אנה עם טומי ועם ז'נט והמתח שמרגישה אנה בין היותה אם ליתר הצרכים שלה כאישה. הניסיון של אנה למדר את מערכות היחסים שלה עם גברים מז'נט כדי שהילדה לא תפגע. ולבסוף ההבנה שילדים צריכים וחייבים לעזוב את ההורים. להתנתק מהסימביוזה הזו בכדי שגם ההורים וגם הילדים יתפתחו.
***
החלק האחרון ברומן, מחברת הזהב, שאמורה להיות אינטגרציה של אישיותה של אנה למעשה מתאר את התפרקותה הטוטאלית את התמוטטות הנפשית שהיא עוברת ביחסיה עם סול ומאז שבתה עזבה את הבית לפנימיה. הרומן הכושל עם סול, סופר אמריקאי חסר בטחון המשתמש בנשים בכדי לחזק את האגו שלו, מדרדר את המצב הנפשי שלה יותר ומציב אותה במצב חולני כמעט תמידי.
לאחר שהיא נפרדת מסול, חוסר תוחלת ועיניין בחיים והעדר תעסוקה מותירים אותה משועממת, גוזרת גזירים מעיתונים ומצמידה אותם לקירות. בקיצור סיוט חי של כל אישה שפויה באשר היא.
לבסוף אנה מגיעה למסקנה שהיא צריכה למצוא עבודה ולעבור לדירה קטנה ושימושית ולא לחיות בקבר לאהובה המיתולוגי מייקל, שבזמנו קנתה את הבית בכדי לאפשר להם קן אוהבים נח אך מאז שעזב אותה היא לא הצליחה להתקדם בחייה המקצועיים או הרגשיים והאישיים.
לולאי הקטעים הפוליטיים שחלקם משמימים ולולאי הצורך הכמעט אובססיבי לנתח כל אספקט במערכות היחסים של אנה עד כדי חולניות, אף על פי שברור לקורא שמשהו מאוד מקולקל בהן זה היה בעיניי ספר חובה.
