האם בפעם הראשונה בה הצעת לה לכתוב את רצונה על פתק עשית איזושהיא שיחת הבהרה לגבי העניין? משהו כמו : נכתוב על פתק את מה שאת מבקשת ואח"כ נתייחס אליו. או שמא פשוט הצעת הכתיבה היא זו שפותרת את הבעיה.
אין התחייבות לביצוע (וזה להבדיל מחוזה כתוב, שאפשר לעשות עם ילד, שבו באמת מתחייבים לבצע את מה שכתוב), ובמקרה שאני סיפרתי עליו אפילו לא היה לי איך לכתוב - רק אמרתי שאם היה לי הייתי כותבת, וזה הספיק.
../images/Emo124.gif עדויות מהשטח ../images/Emo13.gif
אז אתמול ניסיתי...
סיפרתי לאביגיל שיש היום לשירלי (חברה שלי) יומולדת והיא התחילה לכעוס ולרגוז שלא נכון ושלה יש יומולדת היום! היות, והיית צריכה להמשיך לדבר על היומולדת של שירלי עם בנזוגי ואביגיל המשיכה לצעוק ש"אין לשירלי יומולדת! לי יש יומולדת!" ומה גם, שזה היה באוטו, כך שלא יכולתי ללכת לדבר במקום אחד הצעתי לה: "את רוצה שאני אכתוב על נייר שיש לך מחר יומולדת?" היא ענתה "כן". לקחתי נייר וכתבתי עליו - לאביגיל יש מחר יומולדת והקראתי לה. היא ביקשה להחזיק את הנייר ונרגעה. אחרי כמה דקות היא אמרה שלי "אמא, גם לשירלי יש מחר יומולדת. תרשמי!"